בתשובה להעלמה עפרונית, 01/11/11 14:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש הבדל עצום בין להטריד ובין להחפיץ. כולנו מחפיצים את רוב העולם; ברגע שאנחנו מתיחסים למישהו בתור "הנהג", "הקופאי" או "המאבטח" אנחנו מחפיצים אותו. זה טבעי למדי; לגביו את כרגע בחורה נאה שעוברת ברחוב. אין לו יכולת להתיחס אלייך כאדם כי אין לו אינטראקציה עם שום אלמנט באישיות שלך פרט למראה החיצוני. אם הוא מתיחס לכך בינו לבין עצמו (או חברו) זה בלתי מזיק (הפריע לך אי פעם לשמוע את חווה אלברשטיין שרה "כל יום אני מאבדת בחור יפה ברחוב"?). הטרדה היא ספור אחר לגמרי. כאשר הוא מטריד אותך הוא רוצה להכפיף את ההתנהגות שלך לראיה המחפיצה הזו. זה כבר משהו לגמרי אחר. אגב, אפשר לטעון שאם את שואלת חבר שלך איך את נראית והוא משיב "שווה לאללה" המשמעות היא "מי שיראה אותך יחשוב שאת שווה" - מה שלא שונה בהרבה מהסיטואציה הקודמת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הממ. בעקבות הדיון בפעם הראשונה טרחתי לחשוב על כך שחפץ מלשון רצון ומלשון נו, איזה משהו נייד ששייך למישהו, הם עם אותו שורש לשוני. אין לי מסקנה ברורה, אבל בהחלט מעניין לנסות המרות: "החפצון לה' בעולות וזבחים"? "כי לא אחפיץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה" "היזהר מרצון חשוד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שהמילה "חפץ" כעצם ממשי התייחסה במקור לעצם נחמד (מילולית: חומדים אותו), כלי חמדה. במקרא עלה בדעתי רק "טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה". מכאן התגלגלה לכל עצם שהוא ומשם לנכסי דניידי. מישהו יכול לבדוק במילון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, בהקשר זה, ראוי לציין את העובדה שהאקדמיה ללשון בחרה במלה ''חפיץ'' כתרגום ל-''גאדג'ט'' - מלה שאין לה סכוי להתקבל בלשון המדוברת, אבל היא מבטאת היטב את התובנה שחלק ניכר מגאדג'טיותו של הגאדג'ט היא שהוא פשוט מעורר חשק וגורם לחפוץ בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידוש יפה! חבל שהמילה מכוערת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באבן שושן מופיעים שני המובנים (מובן ה"עצם, גוף" מודגם עם הפסוק שלך ממשלי), וגם מובן שלישי - "עניין, עסק: 'אין לי חפץ בכם"'. אין שם הסבר אטימולוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי לראשונה על הקשר כשקראתי את מחזהו של חנוך לווין ''חפץ'' - זה שמה של אחת הדמויות. אצל לוין הרי לכל הדמויות יש שמות מגוחכים, ובהקשר הזה מייד קראתי את ''חפץ'' כשם מגוחך, ומאוד חנוך לוויני. רק אחר כך נזכרתי שיש באמת שם משפחה כזה, ואז חשבתי למה בעצם יש שם משפחה כזה מצחיק, ואז הבנתי שיש שתי משמעויות, ואז שהן קשורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור האנגלי ל"החפצה" הוא מהמילה "object"1. למילה זו יש דווקא משמעות אחרת די הפוכה: פועל שמשמעותו "להתנגד". לפי ויקימילון מקור המילה הוא בלטינית: "לזרוק כנגד". 1 אבל לא כך טוענת הדודה. ר' שיחה:חפצון [ויקיפדיה]. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |