בתשובה לעומר מוצפי, 30/10/11 20:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. מעולם לא טענתי שפד"ח אינו גז חממה, אלא שהוא אינו מהווה זיהום אויר. 2. יש לך טעות בסדר גודל שלם, ריכוז הפד"ח באטמוספירה אינו 0.4% אלא 0.04%, המהווה עליה של 0.01% מהמצב ה"טבעי" לפני המהפכה התעשייתית (0.03%). המשחק הסטטיסטי הוא דווקא שלך. 3. בין 36% ל72% מאפקט החממה נובע מאדי מים (תלוי במקור), בעוד הפד"ח תורם בין 9% ל26% מהאפקט (כנ"ל). 4. אין שום הוכחה שיש דווקא פידבקים חיוביים. נהפוך הוא, עקרון לה שאטלייה קובע שהמערכת תשאף ל"תיקון" (למשל עליה בביומסה הצמחית המשתמשת בפד"ח בתהליך הפוטוסיתזה). יתר על כן - ידוע שבעבר הרחוק כמויות הפד"ח היו הרבה יותר גבוהות מאשר היום (כמעט פי 10). אם אכן המערכת היתה בעלת פידבקים חיוביים הרי שהיא היתה יוצאת מאיזון וכדה"א היה מגיע למצבו של נגה. 5. דעתי על הנדל"ן בגוש דן (ועוד יותר טוב מכך - הנדל"ן בעזה) ידועה, ובמיוחד הצורך של כל תושבי המדינה לסבסד את תושבי רח' הירקון. 6. תגדיר "רצחני". בדיוק השימוש האינפלציוני בביטויים היסטריים כאלה הוא זה שמרתיע אותי. 7. התחממות של האוקיינוסים משמעותה יותר לחות באויר, כלומר יותר משקעים ובאופן כללי ברכה לאוכלוסיות שגרות באזורים צחיחים וחצי צחיחים. טמפ' גבוהות יותר הן גם ברכה לאוכלוסיות שגרות באזורים קפואים (כך למשל בימי הביניים גרינלנד היתה מיושבת). המסת קרחונים משמעותה פתיחה של נתיבי מסחר חדשים בים הצפוני, ועוד ועוד. 8. 70% סיכון למה? 9. לגבי ה"מומחים השרלטנים" - הנה עוד "מומחה אידיוט ושרלטן" שחושב קצת אחרת ממך http://odyssey.org.il/209173. לגבי הפתרונות: אני מסכים איתך לחלוטין שלמרות שאין קשר מוכח בין רמות הפד"ח לבין "המסת קרחונים", עדיין עלינו לשאוף להפחית את זיהום האויר בכללותו. העניין הוא שמכיוון שכמו תמיד, השמיכה קצרה (לדוגמה, תקציב המשרד לאיכות הסביבה), הרי שצריך להתמקד בהפחתת המזהמים המסוכנים ביותר קודם כל (פחמן חד חמצני, תרכובות גפרית, אוזון, חלקיקים נשימים וכו'), לפני שקופצים על הגז הפחות מזיק. יתר על כן, אני גם בעד הפחתת התלות בנפט (מסיבות מדיניות ברורות), אבל הכל צריך להיות תוך התחשבות בשיקולים כלכליים. השקעה ממשלתית בקרנות הון סיכון? - בשמחה, אבל עם קריטריונים עסקיים, טכנולוגיים וכלכליים, כדי לא לקבל solyndra ישראלית. צמצום הסובסידיות לתעשיית האנרגיה (?) למיטב זכרוני הוקמה לאחרונה ועדה (ששינסקי) שקבעה דווקא שצריך להגדיל את התמלוגים מתעשייה זו, אז איפה בדיוק הסובסידיות? דעתי לגבי רגולציה ברוטלית, ולגבי סבסוד תחבורה ציבורית (שלמרות הקמפיין השקרי של הלוביסטים של "דן" ו"אגד", נחשפה כמזהמת יותר מאשר תחבורה פרטית http://ozar.mof.gov.il/hachnasot/doch07/docs/perek20...) ידועה. דרך אגב, גם הקשר בין צריכת דלק לבין זיהום אויר, למרות האינטואיציה, אינו תמיד קשר ישר. כך למשל מנוע דיזל (באותו הספק) חסכוני הרבה יותר ממנוע בנזין, פולט פחות פד"ח, אך גם מזהם הרבה יותר. הגישה ההיסטרית של מתן הדגש דווקא על פליטות פד"ח ("כי הקרחונים נמסים בקצב רצחני") הביאה באופן פרדוקסלי להתרבות מכוניות דיזל באירופה ולהגדלת זיהום האויר במרכזי הערים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אז לא הבנתי אותך נכון. סליחה. 2. נכון לגבי הטעות שלי, לא נכון לגבי עניין ההטעיה הסטטיסטית. אתה הצגת את זה כאילו ריכוז הפד"ח עלה בעשירית פרומיל. הוא עלה בשליש. אם המשכורת שלך עלתה מ- 1000 ש"ח בחודש ל-1300 בחודש, זו עליה של שליש, גם אם זה אחוז זניח מן התל"ג של מדינת ישראל. 3. שוב, הגזמתי בתגובה שלי. נכון. אבל: הכמות של אדי המים באטמוספירה הוא פונקציה פשוטה של הטמפרטורה, ויש מנגנונים פיסיקליים פשוטים שמטפלים בה (ע"ע גשם). השונות בריכוז אדי המים באוויר היא עצומה (זה לא מאמר מדעי, מותר לי להשתמש בסופרלטיבים נוחים). CO2 מוצא מן האטמוספירה בכמויות גדולות על ידי מנגנונים ביולוגיים - שהם קצת יותר עדינים. דרך אגב, יש כמות גדולה (אני לא זוכר כמה) של CO2 אטמוספירי שנעלם ואנחנו לא יודעים להיכן. 4. שטויות. אני מדבר איתך על פידבקים חיוביים פשוטים ומוכחים, ואתה ממציא לי עקרונות מטאפיזיים בתשובה. עקרון לא-שטלייה (כמו עקרון היד הנעלמה) הוא כלל אצבע, לא חוק טבע. אם הוא היה נכון באופן גורף, לא היו הכחדות גדולות, וחיים על פני כדור הארץ היו עדיין מבוססים על שחלוף מימן גופרתי ורגישים לחמצן. הוא נכון למערכות ביולוגיות, כשהתנאים לא מתשנים מהר מדי. כשהשינויים מהירים מדי, מערכות ביולוגיות לא מצליחות לעמוד בקצב ויש קריסה אקולוגית. שוב, אלו תופעות מוכרות מן המאה האחרונה. 5. במחיר הנדל"ן של גוש דן אתה יכול לממן גג סולארי לכל משפחה במזרח התיכון. 6. "רצחני" הוא ביטוי כמותי מדוייק, ומקובל במאמרים באנליזה נומרית, ושפירושו: "בקצב מהיר יותר ממה שנדמה לך, ויותר מהר ממה שבריא לך לחשוב עליו". 7. כפי שצויין קודם, מה שטוב לתושבי גרינלנד, לאו דווקא טוב לשאר האנושות. גם פוטין חשב שהתחממות גלובאלית זה סבאבה בטאבה ומגניב בטירוף, מבחינתו כרוסי. ואז מסתבר שיערות צפוניים שמתייבשים הם דבר דליק למדי, ושאתה יכול כמעט לאבד עיר בגלל שלא יורד גשם בזמן. 8. שנדפקנו מאוד חזק במקום שממנו זורחת לי השמש. 9. שמעתי את ניר שביב. הוא לא אדיוט ולא שרלטן. קראתי. התרשמתי שהוא צודק, כלומר, שיש קשר בין מחזורי שמש לבין מזג האוויר. יש גם קשר בין תקופות הקרח לבין קרינת גאמא, הידעת? כל אלה נכונים, אבל לא רלוונטיים לעניין. אין תקדים לעליה של 33% בשיעור בפד"ח תוך 200 שנה. קצב השינויים שאנחנו גורמים הוא מחוץ לסקאלות. --------- אבל אני חייב לחזור להשוואה הקודמת שלי, זו שהכעיסה אותך כל כך. אתה משווה את הנזקים האקולוגיים האפשריים לנזקים כלכליים, ומסיק, שצריך להזהר על הכלכלה השבירה והעדינה שלנו יותר מעל המערכות האקולוגיות הבריאות והחסונות שמסביב, ומנמק את זה בעיקר בחוסר וודאות מכך שאכן יש בעיה אקולוגית/אקלימית. זה קצת מצחיק. המודלים של ה-IPCC התגלו כפחות או יותר נכונים, אם כי הם פיספסו חלק מן הפידבקים ולכן ניבאו תואצות פחות גרועות ממה שקרה בפועל ב-10 השנים האחרונות. לעומתם, כלכלנים מצליחים לספק לנו משבר מאקרו כלכלי כל עשור כבר מאתיים שנה, הנחות היסוד שלהם כוללות פנינים כמו "העדפות קמורות" (כלומר, אתה אמור להעדיף 1/2 אוטו ו- 1/2 בית על פני בית אחד משלך) ו"רציונאליות" (כידוע - אף אחד, אף פעם, לא קונה לוטו כי זה לא משתלם בתוחלת), ובעקרון, על כל דוגמא שתצליח לתת לי על השקעה גרועה בטכנולוגיות ירוקות שעלתה כך-וכך למשלם המיסים, אני יכול לשלוף לך 5 דוגמאות להשקעות גרועות בפיננסים שעלו פי 10 לקרנות הפנסיה שלנו. לא נובע מזה שצריך להפסיק את ההשקעות בפיננסים. נדמה לי שמצב מדעי האקלים קצת יותר טוב ממצבו של המדע המכונה "כלכלה". המודלים של מדעני האקלים קצת יותר רציניים מן המודלים במקרו כלכלה. ------------ עם ההערה על סולר אין לי ויכוח. הסובסידיות לתעשיית הנפט הן לא בארץ, אלא באירופה וארה"ב. והן משמעותיות. לצערי, לא משהו שאנחנו יכולים להשפיע עליו כאן. תחבורה ציבורית שעומדת איתך באותו פקק היא לא תחבורה ציבורית יעילה. במילה אחת: רכבת תחתית. ו... נכון - היסטריה היא לא דבר בריא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אנחנו מתכנסים למכנה משותף (מי היה מאמין). אין לי שום בעיה עם השקעות (בודאי פרטיות) בטכנולוגיות ירוקות, יש לי בעיה עם כך שכספי משלם המסים יושקעו בקלינטק מסיבות פוליטיות ולא מסיבות כלכליות, או שכספי משלם המסים יושקעו בסובסידיות למונופולים המבטיחים (ולא מקיימים) פליטות פחמן מופחתות (לדוגמה דן, אגד, בטר פלייס), כמו שיש לי בעיה עם כל מיני איסורים ורגולציות שבאות להילחם בבעיה מינורית ע"י פתרונות היסטריים ו/או שנובעים עקב לובי של חברות מסחריות (למשל האיסור על נורות להט). לא שוכנעתי שיש אכן בעיה קריטית שדורשת השקעת משאבים גדולה, בטח לא מצד ישראל כמדינה. עקב גודלה, ישראל אחראית לאחוז מזערי מפליטות הפחמן בעולם. גם אם מחר בבוקר נוציא איסור על שימוש בדלקים מאובנים, ונוריד את פליטות הפד"ח ל0, ההשפעה תהיה בטלה בשישים. ההשפעה על הכלכלה לעומת זאת, תהיה הרסנית ("רצחנית" אם נשתמש בביטוי שלך). לעומת זאת, אותם משאבים שיושקעו בפיתוח טכנולוגי, יביאו לתוצאות טובות הרבה יותר (ע"ע הפתרון הטכנולוגי הפשוט, בדיעבד, של החלפת הפריאונים, שפתר את בעיית החור באוזון). משום מה הפנאטים הירוקים מתנגדים לפיתוח טכנולוגי ורוצים לשים את הדגש על איסורים ומסים חדשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ההתכנסות, זה מה שקורה כשבן השיח שלך איננו איש קש, וכשאתה מסוגל להתייחס בצורה הוגנת למה שנאמר. מותר לכסח, כשצריך; אסור להיעלב באמת. 10 נקודות לכל אחד מאיתנו. נכון שישראל קטנה ולא משמעותית. אני מסכים. דווקא מבחינת פליטת פחמן לא הייתי משקיע כאן. דברים אחרים חשובים אצלנו יותר. למשל: הבזבוז המשווע של אדמה (קרקע, מלאה חיים מיקרוסקופיים, כזו שלוקח 1000 שנה ליצר). עדיף לבנות ישובים בהרים ולא בעמקים. זיהום מי תהום וקרקע. מיחזור פסולת - במדינה צפופה כשלנו, עם מחירי נדל"ן מטורפים כאלה, החסכון בשטח המזבלות לבדו צריך להיות תמריץ כלכלי מספק. תחבורה ציבורית צריכה להיות יעילה. כשהאוטובוס עומד איתך באותו פקק, הוא מזהם כמו 50 מכוניות, ולאף אחד אין תמריץ להשתמש בו. כשיש לך רכבת תחתית, הסיפור הוא אחר. החסכון בחשמל שנובע ממעבר ללדים וצמצום השימוש בנורות ליבון הוא משמעותי. פלואורסצנטים הם חלופה גרועה (כספית!). ברור שאי אפשר להוריד מחר בבוקר את פליטת הפד"ח ל-0. ופאנאטיות היא תמיד רעיון לא טוב. אני חושב שיש לנו שתי נקודות של אי הסכמה. אחת: ההכרה שאנחנו בצרה אמיתית. שתים: כלכלה היא פוליטיקה. אני לא רואה בעיה עם הרעיון שחברה תסמן לעצמה מטרות חברתיות/אקולוגיות/פוליטיות ותשתמש בכלכלה כדי להשיג את המטרות הללו. כסף הוא מדד לערך - של דברים אחרים. הוא לא מהות מטאפיסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקרת לאחרונה בחנות לאביזרי תאורה? על כל נורה פלואורסנטית קומפקטית שתמצא שם, כמעט, כתוב שהיא לא מכילה כספית (לפחות לא בצורה שמשתחררת לסביבה בנקל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש טענה שהנורות הנ"ל מסרטנות ללא קשר לכספית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי ברור לי - הטענה שם היא שהנורות מכילות פנול, נפטלין וסטירן. רק לא כתוב שם איך הן משחררות את החומרים האלה לאוויר. האם הזכוכית מצופה בהם מבחוץ? האם הם יכולים לחדור ולצאת החוצה דרך הזכוכית? שתי האפשרויות נשמעות תמוהות במקצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כספית לא חודרת דרך הזכוכית. יש בעיה כאשר הנורות הללו נשברות, או מתקלקלות ונזרקות לפח. או כאשר תלמיד שובר אחת על ראש של מורה (בתיכון שלמדתי בו בדימונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מדבר על שלושת החומרים שנמנו שם, כולם משתחררים לאוויר ממגוון של מוצרים - לא רק כאשר הם נשברים. אם הנורות משחררות אותן רק כאשר הן נשברות אז המצב סביר בהחלט. הכתבה בקישור דיברה על צמצום השמוש בנורות והתרחקות מהן, לא על שמירה שלא תישברנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מאמר בויקי, Fluorescent lamps and health [Wikipedia]. אם הבנתי נכון, הבעייה בקרינה ולא בחומרים הנפלטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי לעומק, אבל זה ערך שצריך לקרוא דרך מסננת. הוא עדיין לא עבר מספיק עיניים. ר' גם פרספקטיבה שונה על אותם נתונים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קרינה" היא מושג פופולרי אצל מפחידנים. הם מדברים, למשל, על השפעה על השעון הביולוגי ושינוי בהפרשת המלטונין; זה גם אפקט של טיסה בינלאומית או עבודה במשמרות. הם גם מדברים על חשיפה לאור UV שהנורה מייצרת, כאשר "מגע בנורה גורם לחשיפה זהה לזו של אור שמש ישיר". לי, בדרך כלל, יוצא להחשף לאור שמש ישיר כמה דקות בכל יום ועל פני שטחי עור נרחבים יותר מקצות האצבעות - ומעולם לא ראיתי בזה בעיה בריאותית, ואילו בנורות ה-CFL בביתי לא יוצא לי לגעת כלל ועיקר. בקיצור, כל זה נראה לי כסוג ההפחדות שהבסיס המדעי שלהן, איך לומר, לא מי יודע מה חזק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותשמח לדעת שמינואר, ימכרו רק אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע, אבל בטח לא שמח, וטוב שהזכרת לי, אני צריך להכין ''סטוק'' של נורות להט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לעבור ישר לנורות LED נורות LED הן הנורות הזעירות שמפוזרות זו ליד זו על משטחים קטנים. יחליפו כנראה עוד מספר שנים את הפלואורסצנט הקומפקטי ונורות הלהט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם לעבור ישר למטוס פרטי במקום לטוס במחלקת תיירות1 --- 1 190 ש"ח לנורת 60 ואט http://www.shekaveteka.co.il/site/detail/detail/deta... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לקנות ב-190 ש"ח כשאפשר לקנות ב-דילאקסטרים ב-$12.70 עם משלוח חינם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא נשוי1, נכון? --- 1 (אחת מהפריפריה: אחד, אמרתי לך בבוקר להחליף נורה בשירותים, למה אני צריכה לשבת בחושך? מה זאת אומרת הזמנת מחו"ל ואתה מחכה למשלוח? קפוץ למכולת ותביא נורה עכשיו!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על האריזה של נורות EL רשום לא לזרוק אותן עם הזבל הביתי. מישהו יודע איפה כן ניתן לזרוק אותן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זרוק איפה שאתה תמיד זורק, רק בלי הזבל הביתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך. עוד מישהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אמור לזרוק נורות עם חומרים כימיים לפחי זבל-כימי ציבוריים של סוללות חשמל ישנות. הצרה היא שאין כמעט פחי זבל-כימי ציבוריים. למרות שההמלצות נותרו. המסקנה: אם אין בסביבת מגוריך פחי זבל-כימי ציבוריים — זרוק לפח זבל רגיל את הסוללות, את הנורות ואת ההמלצות המטופשות שאי אפשר לקיים. נ.ב. בסביבת מגורי יש פח זבל-כימי ציבורי. הוא נראה כמו פחי מיחזור לבקבוקי פלסטיק, יש עליו שלט זעיר שבו נאמר שהוא מיועד לסוללות ישנות. לא זכור לי שראיתי במקום אחר פח זבל-כימי דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסביבתי יצא לי לראות קופסית מחוברת לפח מחזור בקבוקי הפלסטיק. היא היתה מרושתת ונראה כאילו היא מיועדת לכך שסוללות יפלו ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פחים לסוללות במקומות לא מעטים. במקום העבודה שלי, למשל, יש כמה כאלה (ודומני שבכל בית-ספר תוכל למצוא כזה). אתה יכול להתקשר לרשות המוניציפלית שלך ולשאול איפה יש פח כזה בסביבתך. לגבי נורות יש בעיה אחרת - אם נורה שנשברת משחררת את החומרים המזיקים שבה, לא בטוח שכדאי לזרוק אותה לפח מלא גושי מתכת קטנים אבל כבדים (ורוב הפחים האלה גם לא מצוידים בפתח שמאפשר הכנסת נורה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הזדמנות לשאול, אם ישנה הערכה כלשהי עד כמה הזיהום הסביבתי מקורו בהתנהגות של הצרכנים, זו שמתנגדי הניסוי מטיפים אליה, ועד כמה מקורה בפעילות תעשייתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם עיקר הבעיה הוא תעשייתי, ונדמה לי שזה המצב, דעת הקהל חשובה. בלי שינוי בדעת הקהל לא תהיה לחץ על הרגולטורים ועל קובעי המדיניות, ולא יהיה לחץ ציבורי על החברות המזהמות (שיחסי ציבור חשובים להן). המעבר לגז טבעי בארץ, למשל, לא היה מתבצע אילולא לחץ כזה. התעשייה נוטה לשמרנות, גם כאשר החידושים חסכוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זיהום אוויר במרכזי הערים הגדולות נוצר ברובו על ידי התחבורה, % 75-80 על פי האתר הבא. לגבי גזי חממה בשנת 2004 (עמוד 41) הרוב המוחלט היה מיצור חשמל ואנרגיה ומעבר לזה תחבורה היא השיאנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו האתר שאתה הבאת (מהקיצונים שבירוקים) לא מזכיר את הפחמן הדו חמצני כזיהום אויר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד ידעתי שאני מתון:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוקד העירוני אמר לי לזרוק לפח של פסולת אלקטרונית. נראה לי שהן ישברו שם, ואני לא יודע האם הן רעילות בשאיפה כשהן נשברות. לא יודע מה לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגיון שלי אומר שאיפה שמוכרים כאלו דברים שם צריך שיהיה אפשר לזרוק אותם. נסה בחנות לצרכי חשמל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק שאלה, ניסיתי פעמיים שלוש להשתמש בנורות החדשות, אלו שמבטיחים שישרדו הרבה יותר מנורות רגילות, והן נשרפו לי מהר, למעשה הרבה יותר מהר מנורות רגילות. למישהו יש הסבר? והסיכון מהנורות הוא בכלל לא מהכספית אלא מהקרינה שהנורה פולטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה קשור בתנודות של הזרם בקו המתח שעובר אצלך. אני חושב שנורות פלורוסנטיות עמידות יותר לתנודות האלה. שווה לשאול חשמלאי אם זו ממש תופעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורות פלואורסצנט שורדות יותר ברמה העקרונית התיאורטית (כי משתמשים בחומרים שאינם מתכלים בשימוש ממושך, בעוד במנורות ליבון הסליל המאיר מתאדה עד שהוא ניקרע). אבל יש הבדל בין "רמה עקרונית" ל"רמה פרקטית". ברמה הפרקטית יש גורמים נוספים בנורה שעשויים להתכלות מהר יותר או מהר פחות. יתכן שבנורות "זולות" הגורמים הנוספים הנ"ל מתככלים מהר יותר. זה פגם שעשוי להעלם עם הזמן, שכן חברה שמוצריה מתקלקלים מהר תעלם מהשוק אם תתמיד במצב הקלקולים. החשמלאי שלי המליץ לי לפני כשנתיים על פירמה מסויימת שהיא די זולה ועם זאת הנורות שלה מחזיקות מעמד זמן רב. ואכן הנורות של אותה פירמה שורדות לפחות כמו נורת ליבון רגילה. נורות פלורסנצט מהדגמים הישנים (הדגמים באורך חצי מטר עד מטר שורדות משך שנים רבות. בעיות הקלקול המהיר היתה רק בנורות פלורוצנט קצרות (10 ס"מ עד 20 ס"מ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תומך ב100% לגבי הבניה בהרים ולא בעמקים (או במישור החוף) תומך לגבי זיהום מים וקרקע (והייתי מוסיף גם אויר, קרינה ורעש) תומך לגבי מחזור פסולת תומך לגבי רכבת תחתית (ותחבורה מסילתית בכלל, רק לא במסגרת רקבת ישראל SIC) תומך בחסכון בחשמל (וחסכון בכלל), רק שהוא צריך להיות במסגרת חינוך ולא במסגרת רגולציה. אנחנו אכן לא מסכימים (או יותר נכון, לא השתכנעתי) ש"אנחנו בצרה אמיתית" עקב "התחממות גלובלית אנתרופוגנית". ועל המשאבים שצריך (אם בכלל) להשקיע בהדיפת "הצרה הזו", משאבים שיכולים לשמש למטרות אחרות הרבה יותר חשובות (כמו למשל אלו שנזכרו לעיל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המודלים של ה IPCC התגלו כנכונים? קישור? . . ועוד משהו בתקופת הקרטיקון (65-145 מליון שנה) הטמפ' הממוצעת העולמית הייתה גבוהה ב10-20 מעלות מהיום ואחוז הפד"ח באטמוספירה היה גדול פי 10 מה קרה להיזון החיובי? . . ועוד עוד משהו בשנים האחרונות הייתה עלייה של אלפי אם לא מליוני אחוזים בכמות האנטי חומר והיסודות הטרנסאורניים בכדה"א בעקבות פעילות אנושית למרות הגידול האסטרונומי אני לא חושב שיש סיבה לדאגה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שהעובדה שבעולם יש אלף ושלוש מאות טונות של פלוטוניום אינה סיבה לדאגה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |