|
||||
|
||||
כל נסיון להגן על פרטיות בעידן של מידע חופשי לא רק נדון לכשלון, אלא גם מזיק מפני שהוא גורם לריכוז הכוח בידי אלו המחזיקים במידע: גוגל, מחזיקי ה- "אגרון", וכו'. עדיף לפתוח את כל המידע באופן שוויוני, אבל חינמי ופתוח: תפותח תוכנה חפשית, שכל אחד יוכל להוריד, ושתאסוף אוטומטית מידע על כל אדם מהרשת על ענפיה השונים. כך כל אדם יידע מה ידוע לציבור על אודותיו, ובמקביל - כחלק מאגירת המידע על התעבודה ברשת, ידע גם מי חיפש מידע לגביו. |
|
||||
|
||||
א. מה לגבי המידע שלא נמצא ברשת? אתה מתנדב לפרסם כאן ועכשיו את קורות החיים המלאות שלך (כולל התיק הרפואי)? מה לגבי השם? ב. http://grub.org - כמו במקרה של bash.org, לא מדובר כאן על התוכנה היותר ידועה של גנו בעלת השם הזהה. ג. אם המידע זמין בכל מקום, ולא במאגר מרכזי, אתה לא יכול להבטיח שתדע מי חיפש אחריו. בשביל זה אתה צריך להגביל את הגישה אליו, וחזרנו לבעיה הבסיסית. |
|
||||
|
||||
ב. גראב האמור (וכן פרויקט מנוע החיפוש של קרן ויקימדיה) לא הראה סימני חיים לאחרונה. אבל זה לא מונע מאחרים לנסות. קרן התוכנה החופשית האירופית (FSFE, האחות האירופית של ה-FSF) הודיעה על מיזם חדש: YaCy. התוצאות בינתיים לא מרשימות (נסו בעצמכם). ניסיתי להתקין את התכנה בעצמי. גיליתי שיאצי עצמה אינה מיזם חדש (אלא קיימת כבר משנת 2007). מנוע החיפוש עצמו כתוב בג'אווה, כמו גראב. זה יכול להיות מעניין להתקין עותק מקומי של התכנה ולהסתכל עליה. מנוע חיפוש נחמד גם בלי קשר לעבודה המבוזרת. |
|
||||
|
||||
או שאולי נאסור איסוף מידע על אנשים בכלל? אני מסכים איתך שקיום מאגרים אצל גוגל והממשלות הוא בעייתי, אבל המסקנות שלך לגמרי לא נכונות. במקום להילחם במציאות הקיימת את מציע להקצין אותה? ואם כבר תהית, יש המון שימושים אפשריים פליליים ו"אנטי דמוקרטיים", למאגרים הללו. מה שהוזכר עד כה זה רק קצה הקרחון. |
|
||||
|
||||
אתה לא חושב שזה קצת מגוחך לכתוב תגובה כזו תחת כינוי ולא תחת שמך המלא? טוב. אולי זה לא קצת מגוחך. זה מאוד מגוחך. |
|
||||
|
||||
אבל בהזדמנות זו נזכיר לכולם את עצתו של אבי עבודי לחפש בעיניים פקוחות. |
|
||||
|
||||
כל עוד אנחנו חיים בעולם שבו אין שוויון בנגישות למידע שנאסף - יש יתרון למי שממעט ככל האפשר לחשוף את עצמו, לא? מצד שני, אם קורות החיים והתיקים הרפואיים של כל אזרחי העולם יהיו מעודכנים, פומביים ונגישים חופשית, קשה לדמיין איך ייראו החיים. למשל, ייתכן שבעולם כזה יהיה קל יותר לאכוף חוסר אפליה על רקע בריאותי בקבלה לעבודה, מפני שהתיקים הרפואיים של כל העובדים בכל החברות יהיו זמינים ברשת. נקודת המפתח היא השוויון בנגישות למידע, כך שרק מי שיחשוף את כל האינפורמציה על עצמו יוכל לגשת למאגר. |
|
||||
|
||||
שוב: אם כל המידע זמין וחשוף, איך בדיוק אפשר לאכוף הגבלות גישה? אני אשלם קצת כסף למישהו שחשף את כל (?) המידע על עצמו, והוא יספק לי את המידע הרצוי עליך. |
|
||||
|
||||
למשל, שכל מי שאי אפשר יהיה למצוא עליו מידע ייחשב לעבריין ויטופל משפטית ו/או ע"י האקרים מתנדבים. יש לי אנלוגיה די רדיקלית: מערכת החיסון בגוף של יונקים. כל תא נדרש להציג על פני המעטפת שלו אוסף של "פריטי מידע" (מקטעי חלבונים וסוכרים, אאל"ט) שמדווחים על התהליכים המטבוליים המתנהלים בו, ושמאפשרים גם לזהות אם הוא שייך לגוף או הסתנן אליו. |
|
||||
|
||||
זה לא יעלים את הסודות (רק יעלה את המחיר של שמירתם). התוצאה נראית לי מחרידה, בכל מקרה. היכולת לשקר חשובה לי. |
|
||||
|
||||
סתם רעיון: בעולם כזה, מי ימנע ממך לפזר כמות עצומה של דיסאינפורמציה על עצמך ברחבי הרשת, באמצעות תוכנה או תשלום לבעלי מקצוע? (למשל, הפצת העתקים פירטיים של האגרון שנתוניך בהם שונו). ושוב חזרנו לנקודת ההתחלה: מי שיש לו יותר משאבים זוכה להיחשף פחות בעצמו (ע"י ייצור דיסאינפורמציה איכותית) ומקבל מידע מאומת יותר על אחרים (ע"י תשלום לבעלי מקצוע שיחפשו עבורו). |
|
||||
|
||||
ואולי היא חשובה רק מפני ש"התרגלת" שמידע מסוים אמור להיות סודי? אחרת היית עומד על שמירת היכולת לשקר גם במקרה של מידע אחר, למשל מס' תעודת הזהות או שנת הלידה? רק שואלת. |
|
||||
|
||||
אבל רדיק דיבר על הרבה יותר מזה: הוא הזכיר את התיק הרפואי. זהו מאגר פרטי. אם זה, למה לא פרטי הקניות של כרטיס האשראי? אני שומר על מספר הזהות שלי כדי למנוע הצלבה קלה של מידע למאגרים אחרים. לכן הוא רק אמצעי ואני לא קמאי לגביו באופן עקרוני. שנת הלידה הוא פרט שאני אישית לא טורח מאוד להסתיר אבל גם לא מנפנף בה בראש חוצות. חוץ מזה, מה דעתך על היכולת להזדהות בתור ברק? |
|
||||
|
||||
לא ניסיתי להזדהות בתור ברק בקופת חולים למשל. מן הסתם יכולים להיות בזה כמה יתרונות. |
|
||||
|
||||
להזדהות בתור ברק זה קל. בוא נראה אותך מצליח לפתח יכולת להזדהות עם ברק. |
|
||||
|
||||
לגבי השאלה שלך, נדמה לי שאני בעצם מסכים: אם המידע ניתן להעתקה ללא הגבלה, אי אפשר לדעת מי ניגש אליו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |