|
||||
|
||||
יעילות של 50% זה חיסון? בתור טיפול זה אולי היה שיעור ריפוי גבוה. אבל בתור חיסון זה נשמע די גרוע. זה לא נשמע כמו משהו שיכחיד את המחלה באוכלוסיה. יש לשאלה הזו שתי בחינות: א. האם צפוי שיפור? האם יש אבחון שגוי או טיפול לא מוצלח? או שצפוי שיפור בשימוש בחיסון? ב. לחילופין: האם שיעור כזה מספיק טוב כדי להתחיל במבצע חיסון, מכיוון שזה יותר טוב מכלום? |
|
||||
|
||||
א. אני משער שכן, עכשיו המחקר יוכל להתמקד בפלח אוכלוסיה מצומצם. ב.להציל ארבע מאות מליון בשנה? כדאי. |
|
||||
|
||||
מעניין מה גורם לכישלון עם ה-50% האחרים - תת-זן של הטפיל או "תת-זן" של האדם. |
|
||||
|
||||
אתה באמת מבין מספיק בשביל לטעון את הטענה שלך? קל להמציא מודלים מתמטים פשטניים להחריד שבהם יעילות של 50% (או אפילו של 1% אם ממש מתעקשים) מספיקה בשביל להכחיד מחלה לחלוטין. לא נראה לי שמישהו באמת מסוגל לדעת מה תהיה ההשפעה של החיסון במקרה הספציפי הזה, אבל אפשר אולי להשמיע ניחושים מלומדים - יש המון ידע לא טריוויאלי על מודלים של התפשטות מגפות. כל ניחוש שלי יהיה מגוחך. אם למישהו באייל יש יותר ידע אני אשמח לשמוע. מה שכן, די ברור ש-50% יעילות ברמת הפרט לא מתרגמים בשום צורה ל"מניעת 50% ממקרי המלריה באפריקה". הידיעה המקורית באייל כנראה לא כל כך מדוייקת מהבחינה הזאת. |
|
||||
|
||||
אתה מתיימר לקבוע שמה ששאלתי שם היה שאלה רטורית? בדיונים קודמים היה מי שקונן על כך ש"רק" סדר גודל של חמש שישיות מהאוכלוסיה מתחסן בחיסונים מסויימים ושזה יוצר כיסים של חוסר חיסון. מכאן השאלה. |
|
||||
|
||||
אחת התכונות המעניינות של מלריה היא חוסר המוביליות בין מינים (יש כמה דוגמאות נגד אבל הן מעטות). לכן נשאים לא אנושיים כמעט ואינם מהווים סיכון. לגבי נשאים אנושיים והאפקטיביות של חיסון, ישנו מודל מצויין: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |