בתשובה לערן בילינסקי, 25/02/02 14:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נשאל זאת אחרת: האם רוברט פירסיג, בדברו על הויקטוריאניות ב"ליילה", ממליץ בשתי ספריו הנהדרים על סמים, או על מיומנות מושכלת ושכלול האירגון של פרטים כדרך לשיכלול עצמי ותודעה חופשית? יש הבדל של יום ולילה בין תודעה משועבדת הנותנת אשליית חופש עקב זניחת הפרטים, ובין תודעה חופשית באמת המשלבת קפדנות לפרטים עם המכלול. הבודהה קיים גם בפרט הקטן ובאירגונו של מכלול הנשען עליו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי רוברט פירסיג הסיג לאחור את מהפכת ה''תודעה האלטרנטיבית'' של טימטי לירי ואלדוס הקסלי, הגם שרבים מכחישים זאת לעצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. לא קראתי. לא רלוונטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זן ואמנות אחזקת האופנוע", 1974, נו - | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, אבל זה, כמו שאמרתי, בכלל לא רלוונטי לנקודה שהעלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוברט פירסיג מדבר על ויקטוריאניות במובן הסטראוטיפי של חברה בה כללי המוסר ברורים ונאכפים בנוקשות. הוא מוסיף ומבהיר שחברה זו מכילה מידה רבה של צביעות. הוא מסביר את כוונתו במפורש מספר פעמים בספר. למעשה, פירסיג מעולם לא חי בתקופה הויקטוריאנית, הוא גם לא חקר את התקופה. הוא פשוט משתמש במילה מתוך מחשבה שהיא תעורר את האסוציאציות הנכונות אצל הקורא. גם אם יתברר שהחברה הויקטוריאנית הייתה שונה מאד מהדימוי המוסרני שהוא מייחס לה, בספר לא ישתנה דבר. לא מדובר בויקטוריאניות אמיתית אלא במעין אייקון של ויקטוריאניות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |