בתשובה לאיציק ש., 19/10/11 7:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הזכות שלא לעבוד במקום כל שהוא היא זכות בסיסית. גם הזכות לשבות. רק שעל האחרונה יש מגבלות מסויימות, וכרגע לדעתי (ולדעת בית המשפט) המתמחים מנסים לנהל שביתה בלתי חוקית. אגב, אם הם היו מודים בפה מלא שזה מה שהם עושים סביר שהייתי תומך בהם, מכיוון שהתנאים שבהם הם עובדים נשמעים לי לא אנושיים. אבל המשחק הזה של ''אנחנו לא שובתים אנחנו רק מתפטרים עד שדרישותנו יתקבלו'' מעצבן אותי. כאמור הועלו כאן כמה הצעות לא רעות (בעיני) על מנת לבדוק מי מהמתמחים באמת מעוניין להתפטר ומי מהם רק מעמיד פנים. במידה ואפשר לבצע אחת מהן אין לי בעיה שהמתמחים יתפטרו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שאנחנו מדברים בקווים מקבילים הנובעים מתפיסותינו השונות לגבי הדמוקרטיה. כל הניתוחים שלך לגבי השאלה האם ההתפטרות היא שביתה או לא -אינם רלוונטיים ויוצאים מהנחה מוסווית שחירויות האדם אינן דבר בסיסי. אתה גם מתעקש לא להפעיל את דמיונך ולראות כיצד המערכת משחקת באש באופן בלתי אחראי. היא בונה על כך שהמתמחים יבהלו-והם אכן נבהלו. הם היו צריכים להעביר רמז לשופטת שלא יכבדו את החלטתה. השופטת והפרקליטות שברה כאן את הכלים של התנהלות דמוקרטית בסיסית, ועברו להתנהלות הקורפורטיבית. מוסוליני מסתכל עלינו ונהנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד שאתה יודע מה הן ההנחות המוסוות שלי. איזו חירות בדיוק אני שולל לדעתך? אני חושב שהזכות להתפטר היא כמובן זכות יסוד. הזכות לשבות תוך העמדת פנים שאתה מתפטר היא לא זכות יסוד. בהחלט יש לי ביקורת על המערכת עצמה. אני חושב שבית המשפט טעה כשדחק את המתמחים עם הגב אל הקיר. אני חושב שיתכן בהחלט שלמתמחים לא נותרה ברירה פרט לפתיחה בשביתה לא חוקית. הביקורת העיקרית שלי עליהם (ועליך בהקשר הזה) היא העמדת הפנים שמדובר במשהו אחר. כביכול שוללים את זכותם להתפטר. בפועל אף אחד לא שולל את זכותם להתפטר, שוללים את זכותם לשבות באופן לא חוקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזו זכות מחליטה השופטת על 700 אנשים מתפטרים שזו איננה התפטרות אלא שביתה? אפילו שאחד המתמחים כתב נוסח וכולם העתיקו ממנו והגישו את המכתבים בתוך שק. גם במקרה כזה זאת התפתרות ולא שביתה. היכן יש חוק הקובע שהתפטרות קולקטיבית היא מרד? היכן יש חוק הקובע שאם חבורת עובדים נפגשה וכולם החליטו להתפטר אז זאת שביתה בלתי חוקית או בכלל שביתה? זה בראשה של נילי ארד ואנשי הפרקליטות שהחליטו שביי הוק וביי קרוק הרופאים לא יתפטרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם באמת יש חוק נגד זה. אני מניח שהשופטת נתנה איזשהו נימוק חוקי, כי אחרת באמת לא ברור לי איך ההחלטה שלה תעמוד במבחן בג"צ. אבל בלי קשר לחוק יש כאן פשוט הגיון בריא. כשקבוצה של עובדים מתארגנת ומפסיקה לעבוד עד שההנהלה תכנע לתנאיהם (או לפחות תכנס איתם למו"מ) קוראים לזה שביתה. כשקבוצה של עובדים מתארגנת ומתפטרת, אבל רק עד שההנהלה תכנע לתנאיהם (או לפחות תכנס איתם למו"מ) קוראים לזה...? אני חושב ששביתה היא תיאור מתאים. אבל היי, אני בעד הפתרון שהציע אניטלופה. תן למשרד הבריאות להציע את ההצעה הטובה ביותר שהוא מוכן אליה. מי שבאמת רוצה לוותר על מקצוע הרפואה שיתפטר, ומי שרק העמיד פנים מוזמן לחזור לעבוד ולשאת בתוצאות של שביתה לא חוקית. מה דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחכה לבג''ץ. ההגיון שלי אומר שהתפטרות, שהיא ניתוק התקשרות בין העובד למעביד, היא ההפך משביתה שנאבקת בתוך ההתקשרות. ההגיון אומר לי שגם אם כולם התייעצו והחליטו לסיים את התקשרותם עם המעסיק, זו איננה ולא יכולה להיות שביתה. כשהם הודיעו שיגישו מכתבי התפטרות, לא היה משפטן אחד שנשאל ושמעתי אותו עונה שזו איננה התפטרות אלא שביתה. עיתונאים אמרו גם אמרו-עידו באום ואחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסיקה נוספת שנילי ארד שותפה לה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקריאה ראשונה של המאמר חשבתי לרגע ששוללים ממנה את הזכות לקצבת זקנה עתידית. אני מקווה שהעובדות שמובאות שם אכן נכונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שנראה. ששוללים ממנה את הזכות לקצבה עתידית, לא מדובר כאן על תביעה רטרואקטיבית לכסף שלא שולם לה, אלא על כך שהיא אינה זכאית לקצבה כלל! ________________ אני מקווה שהעובדות שמובאות שם אינן נכונות. בכל זאת, מוטב שמדובר בטעות או בהצגה שגויה של הדברים מאשר באטימות מוח של שופטי ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כעבור מספר שנים, כאשר פרשה סופית מעבודתה, פנתה סבן לביטוח הלאומי וביקשה כי זה ישלם לה קצבת זקנה. או אז התבררה לה טעותה. היא הבינה כי הייתה זכאית לקצבה גם בתקופה שחלפה." [תגובת ביטוח לאומי] "היית צריכה להגיש לנו תביעה מסודרת, תוך שנה מיום שהגעת לגיל המזכה". הוא מקשר לסיפור קודם של מישהו שהמשיך לעבוד אחרי גיל 65 ורק בגיל 70 החל לקבל קצבה. שם נכתב במפורש שהוא קיבל קצבה רק על שנה אחת מתוך החמש, כלומר: שנה אחת רטרואקטיבית: הכתבה הראשונה מלינה על כך שבביטוח לאומי א אפשר לתבוע שבע שנים אחורה כמו בכל מוסד אחר. אולם בכתבה השניה מצוין שהחוק שונה במפורש בשנת 1998 ובשנת 2002(?) כך שביטוח לאומי יהיה מקרה מיוחד. השופטים פועלים לפי החוק. אם החוקים גרועים, הכתובת לשינויים היא המחוקקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת נכון, את התביעה לקבל קצבאות עתידיות אישרו לה, מה שלא אישרו לה זה את התביעה לקבל קצבה רטרואקטיבית. לא הבנתי למה זאת אטימות מוח של השופטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא אשרו לה את קצבה רטרואקטיבית, זה מובן. או בסדר, יחסית. נחה דעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הם היו צריכים להעביר רמז לשופטת שלא יכבדו את החלטתה" המממ, אולי זה מה שהיו צריכים לעשות לבייב והאוצר בדיון על בית הכלא הפרטי בבאר שבע? לגזור ולשמור. זה נשמע כמו המלצה של המתגוללים הקבועים על "כנופיית שלטון החוק". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להגזים. יש לי לא מעט ביקורת גם על הבג''ץ אבל ''כנופיית שלטון החוק'' -זו כבר פאזה אחרת. בסופו של דבר האשמה האמיתית נמצאת לא אצל נילי ארד אלא אצל האוצר, הפרקליטות ובמבנה הלא דמוקרטי של העבודה המאורגנת (לא כולל את כוח לעובדים). נילי ארד יצאה מהמסגרת של בית המשפט ןהפכה לחלק מהאורגן השלטוני. צריך לזכור שבית הדין לעבודה הוא גוף מגיב ולא יוזם. האנשים שמאשימים את בתי המשפט כ''כנופיית שלטון החוק'', טוענים נגד הסכמתו לתת סעד לאזרחים ולא נגד הפיכתו למכשיר עזר שלטוני. אף אחד לא האשים את הבג''ץ כ''כנופיית שלטון החוק'' כשהוא אישר הריסת בתים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |