|
||||
|
||||
הפוך, אני מטעים את הקו"ף. וזה מה שלא מסתדר. פיסיקא>י נשמע מאולץ בעברית. |
|
||||
|
||||
רגע, ואת האל"ף אחר-כך אתה עושה ממש עיצורית? זה נשמע לי עוד יותר נדיר. אם לא, אני לא מומחה לפונטיקה, אבל מנקר בי ספק אם יש הבדל בין שתי ההגיות שאתה טוען לשונותן. אני, בכל אופן, לא מצליח לשמוע הבדל באוזני רוחי. |
|
||||
|
||||
כן. באנגלית, המקף מסמן הפסקה קצרה: דרוש לנו fizika-ee שזה דומה להגיה של "אמודאיאבל בפועל fizi-ka-ki כלומר פיסיקאי
|
|
||||
|
||||
אני גם ''אמודאי'' אומר עם דיפתונג בסוף (''דאי'' כהברה אחת). עם ''כימאי'' אני מתנדנד. היחיד שאני הוגה די בביטחון עם ''אי'' מוטעם בסוף הוא ''אמוראי'', וגם זה רק כשמדובר בעדי, איש מפלגת העבודה לשעבר - כנראה כי אני ניזון כאן מקרייני חדשות של פעם. אולי גם ''סבוראי'', אבל לא חושב שיצא לי להגיד את זה אי פעם. |
|
||||
|
||||
נסה את חמינאי. |
|
||||
|
||||
מצוין. אפשר לומר ששרי אנסקי היא חמִינאית. |
|
||||
|
||||
ועתודאי? |
|
||||
|
||||
וואלה. |
|
||||
|
||||
רק חסר לי לגלות שכל אנשי המספרים כאן מגדירים את עצמם כ ''מתמטיק-אי''. זה מאוד יפתיע אות-אי. גילוי נאות - אני פיזיקאי בהכשרתי, ומתחרז עם פאי בהגייתי. |
|
||||
|
||||
ב''מר גוזמאי הבדאי'', כפי שאפשר לקרוא בהוצאה החדשה עם האיורים של פינקוס, ''אמודאי'' מנוקד ללא חיריק באל''ף השני, כך שצריך אולי לקרוא את המילה בשלוש הברות, אבל ''כאמודאי בים, להוציא אותו משם'' מסתדר הרבה יותר יפה במשקל אם קוראים אותו בארבע הברות עם חיריק באל''ף. מצד שני, איזו הצדקה יש לזה לאור ''גוזמאי'' ו''בדאי''. (איזה אושר צרוף לקרוא את זה עם בן השלוש, ובעצם גם לבד.) |
|
||||
|
||||
יה! גם שלי בן שלוש וגם אני רוצה! (משתדל תמיד להניח לא', אפילו ב"עתודאי") |
|
||||
|
||||
קניתי (1+1 בצומת עם אורי כדורי). הוא נדלק לגמרי, לא מניח מהיד כבר יומים :-) |
|
||||
|
||||
קורה שם איזה נס. בהקראה הראשונה אני מניח שהוא הבין לכל היותר 5% מהמילים, וזה לא הפריע לו להידלק לגמרי. עכשיו הוא מדקלם את כל הטקסט כמעט לבד, בהנאה עצומה, אפילו בלי הספר, ואין לי מושג כמה ממנו הוא מבין. לפעמים נדמה לי שהוא נהנה במיוחד דווקא מהמילים שאין סיכוי שהוא מבין. (וכדי לצנן את ההתלהבות שלי, הוא נדלק באותה מידה, והיום כבר התחיל לדקלם בעל פה, מ"הנשיקה שהלכה לאיבוד" המאוס (YMMV).) |
|
||||
|
||||
הסברתי לו את פירוש המילים בפעם הראשונה (כשקראנו יחד), אבל באמת לא בדקתי מאז כמה הוא מבין כשהוא קורא עכשיו. כילד היתה לי חיבה עצומה לנשיקה שהלכה, אבל כשניסיתי לעניין אותו נכשלתי חרוצות. |
|
||||
|
||||
טוב, אם הייתי רוצה להסביר לשלי את פירוש המילים הייתי צריך להסביר בערך 95% מהמילים, וזה היה מאבד את הטעם. אני מסתפק בלהסביר מילה פה מילה שם, דווקא בקריאות החוזרות. |
|
||||
|
||||
אצלכם במשפחה לא סיפרו (בכעס מהול בקנאה) על רחל סבוראי? |
|
||||
|
||||
אני מכיר משפחה שלמה של סבוראים וכולם ללא יוצא מן הכלל מבטאים את הא' בחיריק (ומוטעמת). אבי המשפחה נקרא יוחאי ודוקא הא' שלו חסרת חיריק. |
|
||||
|
||||
לא, שמחתי ללמוד (-: |
|
||||
|
||||
זכור לי דיון של לשונאי (לשונ-אי ,או לשו-נאי, או מה שיהיה ) לגבי איך לבטא את התואר של בעל המקצוע "חשמלאי" (חשמ-לאי או חשמל-אי). לא זכורה לי מה היתה הפסיקה שלו, אבל זכורה לי טענתו שיש הבדל: לפחות לבעלי מקצוע יש הגיה נכונה ויש הגיה שגויה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |