בתשובה לארז לנדוור, 17/10/11 8:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא בית משפט שחרר את דרייפוס. (גם אם זה היה קשור, ולא הזדמנות לארז לומר את ''דרושים שופטים שיפסקו לפי דעתי ולעזאזל כל השאר''). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ללא פסיקת בית המשפט, דרייפוס לא היה מוחזר מאי השדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט שחרר אותו רק אחרי שדעת הקהל השתנתה בנידון. אם לצטט את ויקיפדיה: סיום הפרשה: בתאריך 8 באוגוסט 1899 נערך משפטו החוזר של דרייפוס בעיר רן. דרייפוס, שמצבו הפיזי והנפשי היה קשה לנוכח תנאי מאסרו הקשים, נמצא אשם שנית ברוב של חמישה שופטים כנגד שניים ונידון ל-10 שנות מאסר בלבד בשל "נסיבות מקילות". 10 ימים לאחר מכן, קיבל חנינה מהנשיא אמיל לובה ושוחרר ממאסר. הידיעה על תוצאות המשפט גרמו לגינוייה הפומבי של צרפת על ידי הקהילה הבינלאומית שהאמינה בחפותו של דרייפוס. מאבקו הפרטי של דרייפוס נמשך בעזרתם של מתייה דרייפוס וז'ורס. ב-1904 הוגש ערעור על פסק הדין, נערכה חקירה חדשה, וב-1906 זיכה אותו בית המשפט מכל אשמה. (וזה היה אחרי שהמשבר הזה הפיל שתי ממשלות, גרם לפחות שני אנשים למות ולשני אנשים לברוח מצרפת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא למשפט הזה התכוונתי. המשפט ברן היה משפט צבאי ששיתף פעולה עם הגנרלים שהפלילו אותו. אני דיברתי על החלטת בית המשפט העליון להחזיר את דרייפוס מאי השדים ולפתוח את התיק מחדש, בניגוד לדעתם ולרצונם של מפליליו ותומכיהם. השופטים בבית המשפט העליון היו בעלי דעות רפובליקניות שראיית ההליכים הנאותים היו לנגד עיניהם ולמרות שחלקם היו אנטישמים, הם לא היטו משפט. מצב זה התאפשר מכיוון שלפני כן טיהרה הרפובליקה השלישית את בית המשפט מבעלי דעות מלוכניות וראקציונריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה המזל הממשלה באותו זמן לא הייתה מלוכנית ראקציונרית (כזו שהייתה מטהרת את בית המשפט משופטים בעלי דעות רפובלקניות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה בראשית ימיה של הרפובליקה השלישית. רוב הממשלות שהיו בימי הפרשה, לא היו עושות דבר כזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |