בתשובה להאייל הנקוד, 16/10/11 20:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למי שמתעצל לקרוא: ההסבר המופיע במאמר הוא שהנסיינים השתמשו ב-GPS כדי לקבוע את אורך המסלול שהנייטרינים עוברים בניסוי. אלא שהלווינים בהם עושה מערכת ה-GPS שימוש נעים במהירות ביחס לכדה"א, מה שלפי תורת היחסות גורם למצג שווא של מסלול קצר יותר אותו עוברים הנייטרינים שבניסוי על פני כדה"א. אם לוקחים אפקט יחסותי זה בחשבון ומניחים שהנייטרינים נעו במהירות קרוב מאוד למהירות האור, מקבלים בדיוק את ה-60 ננו-שניות החסרות. כך שנראה שהניסוי רק אישר מחדש את תורת היחסות. נחכה לאישורים נוספים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שאני הבנתי. מכשירי GPS לוקחים בחשבון אפקטים יחסותיים (הן מהירות הלוויין ביחס לכדור הארץ והן ההבדל בכוח המשיכה בין מסלול הלוויין ובין פני כדור הארץ) בחישוב המיקום וכך ניתן להגיע למיקום מדוייק ביותר (20 ס"מ על פי האמור). הבעיה היתה שהם גם השתמשו באותות של הלוויינים כדי לסנכרן את השעונים בשתי נקודות המדידה בלי להביא בחשבון את המהירות היחסית, כך שזמני היציאה וההגעה של הנייטרינים נמדדו למעשה במערכת היחוס של הלוויינים, שבה המרחק בין הנקודות באמת יותר קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יצא אישוש ניסויי יפה לכך שנייטרינים נעים במהירות האור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח מה המסקנה. אפשר להסיק שבהנחה שתורת היחסות נכונה אז ניטרינים נעים כמעט במהירות האור או לחילופין להניח שניטרינים נעים כמעט במהירות האור ולקבל אישוש לתורת היחסות. מה שבא לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלתי אפשרי להוכיח נייטרינו נעים במהירות האור, כי פירושו של דבר זה למדוד שהפרש המהירויות בינהם הוא אפס (ואפס אי אפשר למדוד). מה שניתן לומר, הוא שבהינתן תורת היחסות, ההפרש בין מהירות הנייטרינו למהירות האור קטן (מה שאנחנו כבר יודעים בדיוק רב בהרבה מסופר-נובות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה להוכיח שהפרש הוא בדיוק אפס...אלא אם כן ישנו הבדל איכותי בין שתי האופציות - כמעט אפס ובדיוק אפס. במקרה של הנייטרינו ההבדל הוא שאילו היה הוא נע בדיוק במהירות האור, הוא לא היה משנה את מצבו תוך כדי תנועה. ואולם, בסוף שנות ה-90 התברר שהנייטרינו משתנה תוך כדי תנועה ומכך אנו יודעים שמסתו אינה אפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכיוון שמסתו אינה 0, אז בהנחה שתורת היחסות נכונה, מהירותו קטנה ממהירות האור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב אתה צודק. נו, מה יהיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשה, בלתי אפשרי. לא משנה מה רמת דיוק המדידה שלך, אני תמיד יכול לטעון שהפרש המהירויות בינהם קטן בכמה סדרי גודל (הטיעון הזה תקף גם לתופעות כמו על-מוליכות למשל, שמבחינה פורמלית לא מוכחת כמוליכות אפס, אלא רק ככזו שטרם הצלחנו למדוד אותה, ולכן משערים שהיא אפס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת התנגדות אפס, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, טעות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צוות אופרה עשו ניסוי נוסף שלטענתם מוכיח שוב את התוצאה שלהם. _________ כותב הידיעה מתייחס לטענתך ע"י הבאת מאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שבעיית סינכרון פשוטה יחסית, מהסוג של שימוש בלוויני תקשורת, היא ''השגיאה'' של צוות אופרה (אם יש בכלל שגיאה כזו). דעתי היא שהנקודה החלשה בניסוי היא התכונות הפיזיות של הניוטרינו, הנינטרינים מכל הסוגים הם חלקיקים שהתנהגותם הפיסיקלית לא ממש מובנת. פעם אמרו שהניטרינים חסרי מסה לגמרי, אחר אמרו שיש להם מסה זעירה אבל לא ידוע בבירוד מה המסה של כל אחד מהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |