 |
|
 |
||
|
||||
 |
והנה מה שמספר לנו ורטר: "...מחשש ששחרור מחבלים יהווה הישג לחמאס ופגיעה ביוקרתה של הרשות הפלסטינית והעומד בראשה מחמוד עבאס (אבו מאזן), התערב נשיא מצרים חוסני מובארק במגעים. הוא וגנרל סולימן ביקשו מראש הממשלה, אהוד אולמרט, שיעשה מחווה לעבאס וישחרר 550 מחבלים. אולמרט שניהל אז משא ומתן קדחתני ומתקדם עם אבו מאזן על הסדר שלום הסכים. נקבע כי שחרור 550 המחבלים יעשה בשלב מאוחר יותר אם תהיה עסקה מול החמאס וכי השחרור לא יהיה חלק מהעסקה עם החמאס.ישראל התעקשה כי בכל מקרה הרשימה תורכב בידי ישראל בלבד ועל פי שיקול דעתה. גורמי הביטחון בישראל ובראשם השב"כ - שהיה הגוף הדומיננטי בכל המשא ומתן - סיכמו כי במכסה זו לא ישוחררו רוצחים. כך הגיעו הצדדים למשוואה של עסקה לשחרור 1000 מחבלים פלסטינים תמורת חייל ישראל אחד." אם אני מבין נכון, החמאס וישראל הסכימו על מחיר של 450 אסירים תמורת גלעד שליט, וישראל ומובאראק הסכימו על מחיר של 550 אסירים תמורת שיפור מעמדו של אבו מאזן. מאז מובאראק ואולמרט יצאו מהתמונה, החמאס קיבל 600 אסירים מעל המחיר אותו הוא הסכים לקבל, אבו מאזן קיבל סטירה לפרצוף, וגלעד שליט קיבל עוד שלוש שנים בכלא. אין מה להגיד, נתניהו פשוט גאון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לכל יודעי הכל, המנסים לנחש את מחשבותיהם של אויבינו ומנהיגינו שמספרם באתר זה רב ועצום אני הייתי מתיחס בספקנות מרובה לכל הפרסומים העתונאיים, הסקופים, והספינים, שפורסמו במהלך 5 השנים האחרונות. רובם ככולם התגלו כעורבא פרח וכל קשר בינם לבין המציאות קלוש. אני אישית שמח מאוד בחזרת גלעד, המחיר, תחילה נשמע לי מסוכן(1000 זה נשמע הרבה), אבל ככל שיותר שמות של משוחררים מתפרסמים, מתברר שכמעט לא שוחררו מחבלים כבדים. כאלו עם דם על הידיים כן. אבל לא מנהיגי הטרור הפלסטיני אלו ששחרורם יוביל לסיכון חמור לאזרחי ישראל. התרשמתי בעיקר מהערכת ראש השב"כ שהיא מפוכחת סבירה ומתמקדת בהערכת הסיכונים של העסקה ולא בספינים ובהיסטריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הפרסומים העתונאיים, הסקופים, והספינים'' הם מקור המידע היחידי שיש לנו (לפחות לי). גם אני מאד שמח בחזרתו של שליט לביתו. מצד שני אני עצוב על התחושה שראש הממשלה הגאון שלי הצליח (שוב) גם לקנות את המניה במקסימום וגם למכור אותה במינימום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרסומים העתונאיים, הסקופים, והספינים הם אינם מקור המידע היחידי (תסתכל ברשימת המשוחררים במטותא) הוא חלקי ביותר, במקרה הטוב, ולא הייתי בונה ממנו תלי תילים של תאוריות. (אפילו לא מחילה קטנה) ימים יגידו אם ''ראש הממשלה הגאון שלי הצליח (שוב) גם לקנות את המניה במקסימום וגם למכור אותה במינימום'' לי נראה מהתבוננות מפוכחת ברשימת המשוחררים (נתון חלקי ברגע זה אבל אמינות יחסית גבוהה) והתעלמות מספינים של בעלי ענין, שמדובר בעסקה סבירה, ובטוח שהחמאס לא קיבל מקסימום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לרשימה הזאת? הערבית שלי לא טובה מספיק על מנת לקרוא אותה, וגם אם הייתי מצליח לקרוא אותה, ברור שהיא חלקית (456? אסירים) וכל מה שהיא מכילה זה שם ומקום מגורים. אם זה לא "חלקי ביותר, במקרה הטוב" חלקי ביותר מהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פורסמה הרשימה1 בעברית. מבט חטוף על הרשימה, רוב המשוחררים הורשעו ברצח, גרימת מוות בכוונה או נסיון לרצח. הרבה במאסר עולם, ורוב אלה שלא צפויים היו להשתחרר אחרי 2020. אין שם כמעט אנשים שנאסרו רק על חברות בארגון לא חוקי או התקהלות (ראמיה אבו סמרה מגנם ראתב חסן נאסרה על "תקיפת שוטרים" ונשיאת פגיונות). בולטות לרעה: לנאן אבו גולמי יוסף מוסא, עליאא געברי מוחמד יחיא גאדאללה, והנא שלבי יחיא צאבר שלושתם "עצורות מנהלית" על "עבירות בטחון המדינה". 1 הרשימה היא רק של האסירים שישוחררו בנגלה הראשונה. היא שוחררה על מנת שהציבור יוכל לעתור לבג"ץ. אם אני מבין נכון אותו הגיון צריך לכול על השניה. אבל אז נשאלת השאלה: גלעד שליט שוחרר, הרשימה השניה מתפרסמת, אלמגור אותר לבג"ץ ובג"ץ פוסל את הרשימה. מה עכשיו? מצד אחד, ישראל לא יכולה להפר הסכם אחרי שהצד השני עמד בו במלואו, מצד שני, אי אפשר להתעלם מהוראת בג"ץ. נראה לי שזה פראדוקס משפטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, כעיקרון, משפט המדינה גובר. השאלה היא מהם הנימוקים בעתירה לבג''ץ, והאם בג''ץ רשאי לבטל את סמכות הנשיא להעניק חנינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שרי הממשלה, כולם, אחראים באופן ישיר למערכת הסתרה מסודרת של שמות המחבלים שמשתחררים מן הציבור. כדי למנוע דיון ציבורי ראוי ומסודר בסוגיית המחיר, הסתירה ממשלת ישראל עד אתמול בלילה את שמות המחבלים שישתחררו, למרות שאלה ידועים לכל הפחות מן הרגע שבו אישרה אותם הממשלה. כשפורסמו - לא פורטו לצד שמותיהם הפיגועים והרציחות שביצעו. את אלה, כנראה, אמור הציבור לנחש לבד. אפילו השמות לא נכתבו כראוי. השמות ברשימה הם שמות מרובעים, האבא, והסבא, ואולי אפילו הדוד - הכל באותו שם. נסו לחפש אותם בגוגל - לא תמצאו דבר." אטילה שומפלבי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה התכוונתי בכך שכתבתי על "מתנגד מחמד". חלק גדול מהטענות שהוא מעלה נסתרות בכתבה הסמוכה של רון בן-ישי: לנימוק של השמות הוא לא מתייחס שם. אבל אם רק תרפרפו על הכתבות האחרות בלי לקרוא אותן בתשומת לב, תוכל לחשוב שהכתבה אלה שמות מתייחסת לכך (היא מדברת על שמות שפורסמו ע"י אתרים ערביים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבות המנוגדות, הבלבול של העיתונאים, תחרויות ה"סקופים" ביניהם, ויותר מכל - ההלם והשיתוק של הקורא הישראלי הממוצע (לא של האייל הממוצע) כשהוא נתקל באריתמטיקה פשוטה, גרמו לפיזור הדיסאינפורמציה - דיסאינפורמציה שהיתה מלכתחילה אינטרס ממשלתי. פרט המופיע בתחילת הכתבה, שמשתדלים להבליע אותו וגם אתה לא ציטטת אותו: הדרישה המקדמית של החמאס היתה 1400 אסירים. זהו למעשה הפרט היחיד הנכון בכתבה הזאת. ירידה מ-1400 ל-1000 היא הגיונית מצד הדורש. ירידה מ-1400 ל-450 זה אבסורד מבחינה בינלאומית והשפלה בלתי נסבלת של הכבוד הפלשתיני מבחינת דימוי החמאס בעיני הקהל הטבעי שלו. עפ"י סוכנות רויטרס (המצוטטת גם אצל הדודה), דרישת ה-1000 הופיעה בפרסומים שבוע לאחר החטיפה, הרבה-הרבה לפני הפגישות שעליהן מדברת הכתבה הזאת. הדרישה ל-1000 הופיעה כבר ב-1 ביולי 2006. זה היה בתקופתו של אולמרט שחזר ואמר שישראל לא תשחרר מחבלים, ובפועל כמעט לא השתנה במספרים דבר מאז ועד היום ("כמעט" - היות שכרגע עומדת העסקה הסופית על 1027 - כביכול בגלל "האסירות"). כל המשחקים מאז, בין אם 450+550 או חיבורים וחיסורים נוספים שהופיעו במשך הזמן - לא נועדו אלא למלא את המספר 1000, כבר מרגע החטיפה עצמה ב-2006. אבל לא זו הנקודה - הנקודה היא שמזינים אותנו בתערובת של שברירי אמת עם הרבה מאוד דיסאינפורמציה מכוונת, ואתה, כמו רבים אחרים, מנסה "להבין" וליצור גרסה משלך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |