הממשלה אישרה עיסקה להחזרת גלעד שליט

MRP	יום ד', 12/10/2011, 12:38

גם אני כמו כולם שמח על החזרה הצפויה של גלעד שליט מהשבי. אני לא חושב שהמחיר הוא סביר בשום קנה מידה, אבל זה פחות חשוב/מעניין.

מה שאני באמת ובתמים לא מסוגל להבין היא ההתגייסות הטוטאלית של התקשורת הישראלית לטובת המהלך. אפשר ללכת בכיוון הציני ולטעון שהתקשורת רוצה למכור ורגשנות וסיפורים אנושיים מוכרים יותר מניתוחים רציונליים של המציאות. אבל לעיתים קרובות הרגשתי שמדובר ביותר מכך. כשמגישים של מהדורות חדשות (שמשתדלים בדרך כלל לשמור על ריחוק נייטראלי כלשהו) מביעים תמיכה עקבית ובלתי מסוייגת בכל עסקה שלא תבוא, אזי אני נשאר עם סימני שאלה.

וגם, ברור שאף אחד לא יודע מה יקרה, ויש לקוות לטוב, אבל במקרה הלא-בלתי סביר שלפחות חלק מאותם מחבלים משוחררים יגבו חיים נוספים, האם אותם אנשי-תקשורת יביאו חרטה אישית על התנהלותם בפרשה?

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584086

ימני מתוסכל • בתשובה לMRP

יום ד', 12/10/2011, 13:00

התקשורת הינה חלק מהסמול, שכולו התגייס "לטובת המהלך".
לכן, לא ברור מדוע אתה מגביל את דבריך לתקשורת הישראלית בלבד.
גם לא ברור לי מדוע אתה מגביל את שאלתך שבסוף דבריך רק למקרה בו המחבלים הברבריים "יגבו חיים נוספים", ואינך כולל באותה שאלה גם את החטיפה הכל כך צפויה הבאה ואינך שואל לגביה, האם הסמול יתמוך אז בהיענות לדרישת החוטפים לשחרור 8,500 מחבלים, נניח.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584087

MRP • בתשובה לימני מתוסכל

יום ד', 12/10/2011, 13:19

דווקא לגבי "החטיפה הבאה" אני פחות משוכנע. אני מבין את ההגיון כמובן, מצד שני גם עד עכשיו הייתה להם מוטיבציה גבוה מאד לחטוף‏¹ חיילים, ולמרות נסיונות שונים, חיילים לא בדיוק נחטפים חדשות לבקרים. טוב, נראה.

___________
‏¹ אני חושב שמי שמשתמש במונח "חטיפה" טועה ומטעה. גלעד שליט אינו חטוף, הוא שבוי. שבוי ששוביו לא מקיימים אמנות בינלאומיות שונות, אבל חטוף הוא לא. וזה עוד מקרה שבו, לדעתי, כדאי להקפיד על המונח המדוייק, כי המינוח השגוי יוצר הטייה רגשית לצד מסויים, ומשפיע על השיקולים הרציונליים שצריכים לעמוד על הפרק.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584099

ימני מתוסכל • בתשובה לMRP

יום ד', 12/10/2011, 14:08

בדיוק בזה, במוטיבציה לחטוף חיילים נוספים, יש להילחם ואין לסמוך כלל על חוסר יכולת הברברים הללו לחטוף חייל או אזרחי ישראלי.
והדרך הטובה ביותר לעקר את המוטיבציה השפלה הזו הינה להתנהג ולהגיב באופן שפוי, ברור ועקבי ובין היתר:
א. חיסול של כל הברברים שישוחררו לפי ההסכם הנוכחי.
ב. להכריז, כי מעתה ואילך לא יתנהל שום מו"מ למתן תמורה כלשהי בעבור שחרור חטוף (פרט למו"מ לשחרור אנשים שישראל תחטוף לאחר חטיפת החייל הישראלי במיוחד כדי שישמשו כתמורה לשחרור החייל הישראלי), ולעמוד בכך וכן כי כל אפילו רק איום בחטיפה יביא לתגובה קשה (וכמובן להגיב כך גם בפועל).
ג. מייד עם חטיפת חייל או אזרח ישראלי להגיב בעוצמה רבה ובכל האמצעים (סיכול ממוקד ושיטתי עד להשבת החטוף, למשל), לדחות על הסף ובבוז כל נסיון לניהול מו"מ לשחרור החטוף (פרט למו"מ לשחרור החטופים שישראל תחטוף לשם שחרור החייל) וריכוז מאמץ לשחרור החטוף בכח.
ד. הענשה מיידית ככל האפשר של כל גורם המעורב בחטיפה או בניסיון חטיפה גם לאחר שחרור החטוף.

בקיצור - להודיע שמה שהיה - היה ושהחגיגה נגמרה ולנהוג בפועל ובאופן עקבי בהתאם לכך.

נימוס

584088

נירו • בתשובה לימני מתוסכל

יום ד', 12/10/2011, 13:27

אם ברצונך לנהל דיון, השתדל להמנע מלהשתמש במלים כמו "סמול". המלה הנכונה היא "שמאל". קשה לקחת אותך ברצינות ככה.
אם אין ברצונך לנהל דיון, מדוע אתה פה?

נימוס

584095

צפריר כהן (אתר) • בתשובה לנירו

יום ד', 12/10/2011, 13:52

הוא התכוון דווקא ל''סמול'', כלומר לרוב מוחלט של החברה הישראלית (כולל הליכוד) שנמצא משמאלו. יש לו עולם מושגים מוזר.

נימוס

584103

ימני מתוסכל • בתשובה לצפריר כהן

יום ד', 12/10/2011, 14:18

אם כבר, מדוע משמאלי ולא אי שם מאחוריי?

נימוס

584104

צפריר כהן (אתר) • בתשובה לימני מתוסכל

יום ד', 12/10/2011, 14:20

אתה מקדימה?

נימוס

584105

ימני מתוסכל • בתשובה לצפריר כהן

יום ד', 12/10/2011, 14:21

קשה לי לומר שאני חלוץ..

נימוס

584100

ימני מתוסכל • בתשובה לנירו

יום ד', 12/10/2011, 14:13

נקודת המוצא שלך שגויה.
המלה הנכונה היא "סמול" (לדעתי, רצוי להקפיד על השם המלא: "סמול הזוי וחולה") ולא "שמאל".
אין בין כינוי קבוצת האנשים הללו, יהיה כינויים אשר יהיה, ובין הרצון לקיים דיון כל קשר.

זה עניין של הגדרה

584402

אחד מהפריפריה • בתשובה לנירו

שבת, 15/10/2011, 11:06

"סמול" זהו ביטוי שטבע במקור מאיר עוזיאל ב"שיפודים", ותפס בשיח הישראלי בעיקר בגלל שבשנים האחרונות נדרש בידול בין שני מונחים דומים לכאורה, שביניהם יש הבחנה משמעותית. השימוש הפזרני וקל הדעת במושג "שמאל" חוטא לאמת, ולכן יש להבחין בינו לבין "סמול", שהחל לציין "פוסט-ציוני" אף שלמעשה גם זה תחליף למושג אחר - "אנטי-ציוני".

בוויכוח בין עמדות שונות במחלוקת הקיומית בישראל, "סמול" נבדל מה"שמאל" הקלאסי. "סמול" הוא אנטישמיות ישנה, אלא שהפעם היא מתוצרת בית. הכוונה אינה לקוריוז של נערים ניאו-נאצים שעלו מחבר המדינות, אלא למחלה חסרת הפשר וחשוכת המרפא של האנושות, שנאה עצמית. הסימפטומים של מחלה זו מתחדשים לאחר כל נסיגה משטחים ואת העמדות הפנים שמאחוריה היא מסתתרת מי ימנה.

הסימפטומים מוכרים: אנטי-ציונות ("אני לא נגד היהודים, רק נגד..."), הכחשת שואה ("מה שעושה ישראל לפלשתינאים גרוע מהשואה"), הכחשת קיומו של העם היהודי, שנאת "מתנחלים", שנאת ארץ ישראל, שנאת מורשת ישראל, שנאת כתומים, שנאת חרדים, שנאת מגורשים, שנאת מאחזים וכו' וכו'. מסיכות רבות לובשת השנאה הזאת: "עם פלשתיני", "זכויות אדם" (פלשתינאי כמובן), "שלטון החוק", "חיזוק המתונים", "קורבנות שלום", "תהליך שלום", "רק פתרון מדיני", "שטחים", "קדושת האדם ולא האדמה", "חלון הזדמנויות", "פוגרום כריתת עצי זית" וכו'. מה הקשר לכל זה ול"שמאל"?

החלוקה בין "ימין" ל"שמאל" מקורה בסידורי הישיבה באסיפה הלאומית הצרפתית לאחר המהפיכה. בצד ימין של האולם ישבו הצירים שצידדו בשימור המלוכה ובצד שמאל אלה שדרשו שינויים רדיקליים בסדרי המשטר ובסדר החברתי. בהמשך התייחסה חלוקה זו להשקפות כלכליות-חברתיות: קפיטליזם ושוק חופשי מול סוציאליזם וכלכלה מכוונת. בעולם המערבי בכלל ובארצות הברית בפרט, החלוקה בין "ימין" ל"שמאל" (ליברלים בארה"ב) מתארת גם הבדלים ביחס לדת (הנוצרית), למערכת המשפט וללאומיות.

בישראל חלוקה זו חוטאת ומחטיאה. אצלנו, בשני צדי המשוואה, הכל מעורבב. לא כל "הימין" ציוני ומחויב לקיום ישראל, ולא כל "השמאל" נגד.

את הצד האנטי-ציוני והאנטי-יהודי מובילה האליטה השלטת, ה"ימנית" לכאורה: ברוני התקשורת בעיתונות ובטלוויזיה מקדמים את האג'נדה הפלשתינית. בעלי ההון הם אלה שמממנים את ארגוני השלום למיניהם ומקדמים את סדר היום שלהם בדה-לגיטימציה של צה"ל, המדינה וההתיישבות. באקדמיה התפתח זן מיוחד של האשמת ישראל והיהודים בכל צרות העולם. אלה התחילו בפלישה הקולוניאלית והברברית של היהודים המזרח-אירופים לפלשתין.

גם לא כל "דתי" מחויב אוטומטית לשיבת ציון ולמדינה היהודית. להיפך, החרדי מסויג עקרונית ונטורי קרתא דבקו באוטו-אנטישמיות ההזויה ביותר: כזאת שמהללת כל פיגוע התאבדות וכל דבר תועבה שמשמיע נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד.

יש לזכור: שורשיו של השמאל הציוני הם שיבת ציון, גאולת הארץ (כל הארץ!) ועבודה עברית. אצל א"ד גורדון, חלוצי העלייה השנייה ומייסדי ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל לא היתה הפרדה בין שלושת היסודות האלה. את תוכנית אוגנדה יירטו בקונגרס הציוני השישי ב-‏1903 פועלי ציון מרוסיה. טרומפלדור, טבנקין, גלילי, אלתרמן, משה שמיר וברל כצנלסון היו "שמאל". זה ממש לא ה"סמול" הנוכחי, שכל קיומו ומהותו הכחדת המדינה היהודית והקמת פלשתין "חופשית" על חורבותיה.

"הסמול" הוא במידה רבה מוטציה של "השמאל". הוא שם עצמו בנעליו, עקב הוואקום שפשה בחזונו ובמוסדותיו, החל מהקיבוץ ועד למפלגת העבודה. אך האם זה נכון וטוב לטעון שכל המחנה המיר את דתו? שזו המרת דת מובנית?

זיהוי "השמאל" עם האנטי-ציונות מאפשר לתייג את כל "הימין" כ"ימין קיצוני", וגם להדביק ל"שמאל" מחויבות לטיהור "הגדה המערבית" מיהודים. כאילו יש סימטריה טבעית: יש צד א' שרוצה למחוק את ישראל ויש צד ב' שרוצה בחיים, אבל אלה ואלה לגיטימיים.

החלוקה בין "שמאל" ל"ימין" קנתה לה אחיזה וכבר עשתה שמות במציאות הישראלית. החדשות הטובות הן שהתיוג "שמאל" אינו גזירה משמים. נותר לראות אם התיוג "סמול" הוא זה שיתפוס.

זה עניין של הגדרה

584411

ימני מתוסכל • בתשובה לאחד מהפריפריה

שבת, 15/10/2011, 12:41

תבורך!

זה עניין של הגדרה

584413

האייל האלמוני • בתשובה לאחד מהפריפריה

שבת, 15/10/2011, 12:42

נו באמת. הכחשת שואה מגיעה הרבה יותר מצד הימינים: "הגירוש מעזה היה שואה", "חייליי ישראל הם ממש נאצים" וכיו"ב. השנאה שרוחש הימין לשמאל חזקה ומופגנת הרבה יותר משנאת השמאל לימין. שנאת המתנחלים, המאחזים ושאר מרעין בישין רחוקה מלהיות אנטי ציונית. "קורבנות שלום" הוא מושג ימני טהור. קורבן השלום היחידי בעיני השמאל היה רבין. "רק פתרון מדיני" זו טענה הברורה לכל בר דעת. איזה פתרון נתנו לנו המלחמות?

זה עניין של הגדרה

584620

אחד מהפריפריה • בתשובה להאייל האלמוני

יום ב', 17/10/2011, 0:33

''קרבנות השלום'' זהו מושג שטבע רבין.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584127

העלמה עפרונית • בתשובה לימני מתוסכל

יום ד', 12/10/2011, 16:18

אני לא יודעת בקרב איזה חוגי סמול אתה מסתובב, אני לא הצלחתי לאתר איזו תמימות דעים בנוגע לשאלת המחיר בקרב חברי השמאלנים, רוב החברים הדווקא-די-מעורבים-חברתית-עם-אג'נדה-שמאלית שלי, ככל שאני מודעת לכך, לא היו מעורבים בהפגנות ופעילויות לטובת עסקה (בניגוד לנושאים אחרים בהם תמכו אקטיבית).

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584130

האייל האלמוני • בתשובה להעלמה עפרונית

יום ד', 12/10/2011, 16:28

לימני מתוסכל יש שפה מיוחדת, זה אולי נראה כמו עברית אבל יש כמה מילים שפשוט צריך להבין. להלן מילון מקוצר:
סמול - האנשים איתם אני לא מסכים.
חולה - בעל דעות שונות משלי.
אינסטינקטים - הדעות שלי.
שכל ישר - הדעות שלי.
עיוור - לא מסכים עם הדעות שלי.
אויב - מילה נרדפת לסמול.
ברברי - ערבי
השמדה - שינוי דעה.
מנוול - פועל בניגוד לדעתי.
בן בליעל - חולק עלי.
רוצח - פועל על מנת לקדם השמדה (ע"ע).
למשל את המשפט "האויב הברברי המבקש להשמידנו מודע למחלתנו" יש לקרוא בעברית "הערבים איתם אני לא מסכים המבקשים לשנות את דעתי מודע לקיומם של אנשים בעלי דעות שונות".

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584152

ימני מתוסכל • בתשובה להעלמה עפרונית

יום ד', 12/10/2011, 21:29

טענתך (שלצורך תגובה זו בלבד אני מוכן להניח שהיא נכונה) בדבר חוסר מעורבות של אנשי שמאל בהפגנות ובפעילויות לטובת העסקה, אינה סותרת את טענתי בדבר תמיכת השמאל בעסקה.
האם את מגדירה את עצמך כשמאלנית ר"ל? האם את תומכת בעסקה? אילו דרשו הברברים הערבים שחרור של 3,757 מחבלים, נניח, כתנאי לשחרור החייל החטוף, האם היית תומכת בקבלת דרישתם? כמה שמאלנים שאת מכירה תומכים בהעסקה, כל הידוע לך? כמה מהם מתנגדים לה, ככל שאת יודעת? כמה מהם היו תומכים בקבלת הדרישה לשחרור 3,757 מחבלים? כמה אנשי ימין שאת מכירה תומכים בעסקה?

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584157

העלמה עפרונית • בתשובה לימני מתוסכל

יום ד', 12/10/2011, 21:56

(אין לי מושג למה אני מרגישה צורך לענות על זה בכלל, אבל ניחא)
כן, אני מגדירה את עצמי כשמאלנית; עד כה - ובמשך חמש השנים האחרונות - לא הצלחתי לגבש עמדה נחרצת לגבי השאלה עד כמה רחוק צריך ללכת כדי לשחרר חייל שבוי; אני בהחלט *לא* חושבת שצריך לשלם "כל מחיר" כדי להחזיר חייל שבוי; מבין החברים השמאלנים, הימנים וחסרי העמדה הפוליטית הברורה שלי, קשה לי לראות דפוס שמאפיין את אחת הקבוצות. רוב הדיונים בנושא הסתיימו, בדרך כלל, במסקנה המשותפת "זה נורא מורכב, מזל שלא אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה".

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584159

ימני מתוסכל • בתשובה להעלמה עפרונית

יום ד', 12/10/2011, 22:00

פספסת את השאלה, האם את תומכת בעסקה שהושגה.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584165

העלמה עפרונית • בתשובה לימני מתוסכל

יום ד', 12/10/2011, 23:41

''עד כה - ובמשך חמש השנים האחרונות - לא הצלחתי לגבש עמדה נחרצת לגבי השאלה עד כמה רחוק צריך ללכת כדי לשחרר חייל שבוי''.
ואם אתה רוצה במלים פשוטות יותר - אין לי עמדה גם לגבי העסקה הספיציפית שאושרה.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584176

ימני מתוסכל • בתשובה להעלמה עפרונית

יום ה', 13/10/2011, 7:07

עלמה יקרה.
נראה שאת מסתובבת בחברה לא טובה של אנשים שאינם יכולים לגבש לעצמם דעה.
זה לא טוב, משום שזה משפיע עלייך לרעה, יקירתי. זו כנראה הסיבה לכך שאינך מצליחה לגבש עצמך דעה בנושא.
בכל אופן, את מתארת מציאות חריגה, בה לימנים ולשמאלנים איו דעה בשאלת המחיר הראוי לשחרור חייל חטוף.
המציאות שאני מכיר היא, שלמרבית האנשים, משמאל ומימין, יש דעה כלשהי בקשר לכך.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584235

העלמה עפרונית • בתשובה לימני מתוסכל

יום ה', 13/10/2011, 14:44

נראה לי שאני מסתובבת בחברה מספיק טובה שמבינה שאין בידינו את כל הפרטים כדי לגבש עמדה רלוונטית. אני, כשלעצמי, מעדיפה להשקיע את משאביי השכליים והרגשיים המוגבלים לטובת גיבוש עמדות בנושאים בהם לעמדתי יש משמעות (או לחילופין, שמה ''נכון'' או ''לא נכון'' ברור לי).
במקרה של שליט הדבר היחיד שברור לי הוא שהבחירה היא בין רע לרע יותר.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584173

שכל ישר • בתשובה לימני מתוסכל

יום ה', 13/10/2011, 5:26

היי ימני מתוסכל אילו דרשו "הברברים הערבים" שחרור של מחבל אחד , נניח, כתנאי לשחרור החייל החטוף, מה אם הוא היה בן 80 שישב בכלא 40 שנה? האם היית תומך בקבלת דרישתם? כמה ימנים שאתה מכיר היו תומכים בעסקה כזאת, כל הידוע לך? כמה מהם מתנגדים לה, ככל שאתה יודע? האם יש הבדל בין 1 ל-‏10 ל-‏100 אשמח לתשובה
חג שמח
מישראלי שהעולם שלו לא צבוע בשחור לבן

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584174

ימני מתוסכל • בתשובה לשכל ישר

יום ה', 13/10/2011, 7:00

הכינוי שבחרת לעצמך אינו הולם את שאלתך, משום שהיא מבקשת לקיים דיון על בסיס הנחה התלושה מן המציאות.
בכל זאת אשיב לשאלתך: אין שום מו"מ על תשלום תמורה כלשהי לשחרור חטוף. רק כך נלחמים באמת בתופעה שמבקשים להעביר אותה מן העולם.
יש לי תחושה, שאתה מתגאה בכך שעולמך אינו צבוע בשחור לבן. אם תחושתי נכונה, אין לך כלל במה להתגאות. להיפך.
יש עניינים בהם השכל הישר מחייב להיות ברור, נחרץ וחד משמעי. אחד מהם הוא נושא חטיפת חיילים.
ה"צבעוניות" שלך ושל רבים אחרים בנושא זה (כמו בנושאים רבים אחרים) דווקא מעודדת את הברברים המנוולים להמשיך לנסות לחטוף חיילים.
לא תוכל לתת לי סיבה טובה אחת להאמין, שהם לא ימשיכו לנסות לחטוף חיילים או אזרחים שלנו, בפרט אחרי הצלחה כך כך גדולה.
נסה לדמיין שהברברים המנוולים היו יודעים, שישראל לא תנהל איתם מו"מ אפילו לא על שחרור קשיש בן 80 ושאל את עצמך, כיצד מציאות זו היתה משפיעה על המוטיבציה שלהם לחטוף חיילים.
תהיה בריא.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584185

איציק ש. • בתשובה לימני מתוסכל

יום ה', 13/10/2011, 8:05

אתה מתעלם מההיסטוריה של המדינה שלך.
שתי דוגמאות מהמציאות מקום המדינה -היו עוד :
בשנות ה-‏50 נפצע ונפל בשבי צנחן בשם יצחק ג'יבלי. חבריו חטפו קצינים ירדנים והחליפו אותו.
בשנות ה-‏80 נפגע מטוס ישראלי והנווט רון ארד נשבה. במהלך השנים החטפו דיראני ועובייד-חשבו שיש להם אינפורמציה לגבי מיקומו. כמו כן נחטפו עשרות אנשים כדי ללחוץ לחילופי שבויים (חילופי חטופים תמורת שבוי). "תופעה שרוצים להעביר מן העולם"?

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584198

ימני מתוסכל • בתשובה לאיציק ש.

יום ה', 13/10/2011, 9:41

תגובתך מעידה על דרך מחשבה ועל דרך הדיון פגומים ופסולים, הטיפוסיים לשמאל ולכן מצאתי לנכון להגיב על תגובתך.

"שכל ישר" - המעיד על עצמו (בגאווה, כנראה), כי עולמו אינו צבוע בשחור לבן - שאל אותי, האם הייתי תומך בשחרור קשיש בן 80 שכבר ריצה 40 שנה שנות מאסר בכלא, נניח, בתמורה לשחרור החייל החטוף.
השבתי על שאלתו בשלילה. טענתי (בהמשך לתגובה 584099 קודמת), כי אין לנהל שום מו"מ על תשלום תמורה כלשהי לשחרור חטוף וכי רק כך נלחמים באמת בתופעה שמבקשים להעביר אותה מן העולם.
בתגובה לכך טענת, שאני מתעלם מההסטוריה של המדינה שלי, הפנית לשני מקרים וסיימת בשאלה: "תופעה שרוצים להעביר מן העולם"?

נתחיל מכך שתגובתך אינה ברורה דיה. ליתר דיוק, לא ברור במידה מספקת מה אתה מנסה לטעון.
האם טענתך והדוגמאות שהבאת נועדו להפריך את טענתי, כי רק כך נלחמים בתופעה שמבקשים להעביר מן העולם או שהן נועדו להפריך את טענתי, שאין לנהל שום מו"מ על תשלום תמורה כלשהי לשחרור חטוף? ואולי הם נועדו לטעון, שהצבת היעד להעביר את התופעה הזו מהעולם אינה ריאלית? ואולי אתה מתכוון לטעון באמצעותן, שגם אנחנו חוטפים אנשים לשחרור אנשים שלנו ולכן זה לגיטימי מצד הברברים לחטוף אנשים שלנו כדי לשחרר אסירים שלהם? ואולי כל האפשריות הללו יחדיו הינה תכליתן של תגובתך והדוגמאות שהבאת?
אחת הטקטיקות הבלתי הגונות והמגונות של השמאל הישראלי הינה לנסח את טענותיו באופן מעורפל.
לדעתי, הדבר נובע מרצונו למנוע דיון של ממש בעמדותיו, משום שהוא חש שדיון כזה יחשוף את ערוותו.

נעבור עתה לתופעה פסולה נוספת בתגובתך, האופיינית לשמאל.
אתה טוען שאני "מתעלם מההסטוריה".
בשפה העברית, "התעלמות" הינה תמיד התעלמות מכוונת.
כאשר אדם אינו מבחין בדבר כלשהו, לא ניתן לומר עליו שפה העברית שהוא "מתעלם" מהדבר.
לכן, כשאתה טוען שאני מתעלם מההסטוריה, אתה בהכרח טוען, שאני עושה זאת במכוון? מנין לך זאת?
זאת ועוד. בתגובתי רק הבעתי את דעתי, כיצד ראוי לנהוג.
ניתן להסכים לכך או להתנגד לכך, אבל בשום אופן לא ניתן לטעון ביחס לשאלה כיצד ראוי לנהוג, שאני "מתעלם מההסטריה".
עד כאן על דרך הדיון הפסולה שלך, המשקפת את דרכו הפסולה של השמאל.

עכשיו אבחן את טענותיך (ככל שניתן לדון בהן לאור חוסר הבהירות שלהן).
הנושא הנדון היה שחרור ברברים ערבים, שנתפסו ונכלאו לאחר שביצעו מעשים ברבריים ונפשעים, בתמורה לשחרור חייל ישראלי, שהברברים הללו חטפו משטח ריבוני של מדינת ישראל.
הדוגמא הראשונה שהבאת (כאמור, לא ברור לתמיכה באיזו טענה היא הובאה) מתייחסת ליצחק ג'בלי.
מכל הסיפור של ג'יבלי בחרת לציין דבר אחד בלבד: את העובדה שהוא שוחרר בתמורה לשחרור חיילים ירדנים שנשבו במיוחד כדי לשחרר אותו.
כדרכם הפסולה של אנשי השמאל, בחרת במכוון להתעלם מעובדות רבות הרלוונטיות לנושא הנדון ואמנה רק אחדות מהן:

א. ג'בלי נפל בשבי הצבא הירדני במסגרת פעולה צבאית (שנעשתה כתגמול על רצח אזרח, יש לציין) וכחייל בצבא. גלעד שליט לעומת זאת נחטף ע"י "לוחמים" של ארגון טרור.
ב. החיילים הירדנים נשבו כדי לשחרר את ג'יבלי לאחר שגורלו לא נודע זמן רב ועקב סירוב הירדנים לשחררו. המחבלים הברברים, לעומת זאת, שחטפו של גלעד שליט, עשו זאת כדי לשחרר רוצחים שפלים חברי ארגון טרור, שנשפטו ונכלאו בבית סוהר לאחר שביצעו מעשי פשע מזעזעים ובלתי אנושיים (בעיקר רצח אזרחים).

הדוגמא השנייה שהבאת הינה חטיפת דיראני ועובייד וכהרגלך, אתה בוחר להתעלם מעובדות רלוונטיות רבות.
למשל, שדיראני ועובייד הינם שונאי ישראל, שהיו מעורבים בפיגועים נגד ישראל. או, למשל, שהיחס לרון ארד - גם הוא חייל בצבא שנחטף במסגרת פעילות צבאית - נגד את החוק הבינלאומי, היה חסר אנושיות ולא הוצע לשחררו, כמקובל.

מי שמשווה בין חטיפת החייל גלעד שליט לבין החטיפות הנזכרות בתגובתך חייב להיות בלתי הגון או עיוור גמור או חולה נפש שלושלם יחדיו.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584202

איציק ש. • בתשובה לימני מתוסכל

יום ה', 13/10/2011, 10:01

למה בכלל הגבתי על דבריך; יש לי הרבה פעמים נפילות כאלה.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584204

ימני מתוסכל • בתשובה לאיציק ש.

יום ה', 13/10/2011, 10:04

מ.ש.ל.
תהיה בריא..

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584205

קורא מתוסכל • בתשובה לימני מתוסכל

יום ה', 13/10/2011, 10:10

אתה במקרה פסיכולוג? כל תגובה שלך מתחילה בניתוח של המגיב לפניך. זה קצת מתנשא מצדך אתה לא חושב? בעיקר כשהטיעונים שלך הם לא מי יודע מה מרשימים.

ולעצם העניין, מה הטעם בכלל להחזיק בכל כך הרבה אסירים פלסטיניים על חשבוננו? הם נכנסים לכלא אחרי זריקת אבן ויוצאים ממנו מנוסים הרבה יותר אחרי שהם עברו כמה קורסים בטרור למתקדמים. לא יותר הגיוני לגרש כל מחבל שנתפס בלי לכלוא אותו כלל (לגרש לחו"ל או לעזה, לא חשוב). אם לא יהיו לישראל כל כך הרבה אסירים, גם לחמאס ולשאר הארגונים תהיה פחות מוטיבציה לחטוף חיילים (כי הרווח הפוליטי שבשחרור אסירים הוא אדיר, הם לא עושים את זה רק מתוך אנטישמיות).

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584208

נועה ו (אתר) • בתשובה לקורא מתוסכל

יום ה', 13/10/2011, 10:25

כמדומני שהבעיה היא לא עם מי שזרק אבן ונתפס, אלא עם מי שאחראי על רציחתם של 30 איש ופציעתם של 140, בליל הסדר במלון מסויים, למשל.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584209

ימני מתוסכל • בתשובה לקורא מתוסכל

יום ה', 13/10/2011, 10:27

(לא צריך להיות פסיכלוג כדי לזהות אדם חולה. בודאי לא כשמחלתו ניכרת עליו בבירור).
לעצם העניין - אתה צודק, חלקית. אכן, יש לצמצם את מספר הברברים הכלואים אצלנו.
אבל לא רק כדי להוריד את המוטביציה של הברברים לחטוף לנו אנשים, אלא משום שאין שום סיבה שנישא בעול הכלכלי הכבד הכרוך בכך.
הפתרון הנכון הינו שילוב בין חיסול/עונש מוות לגירוש.
דרך המלך להוריד לברברים הללו את המוטביציה לחטוף לנו אנשים הינה אחרת, כפי שכתבתי בהודעותי הקודמות.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584212

זכרונות מאפריקה • בתשובה לקורא מתוסכל

יום ה', 13/10/2011, 10:44

נראה לי שהוא במקרה פסיכולוג מטעם עצמו, שנשוי לעו"דית עם רשיון עיסוק בעריכת דין (בקיצור, idan - גם מבחינת ההתנשאות, גם מבחינת המגלומניה וגם מבחינת האריכות המיותרת).

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584216

ימני מתוסכל • בתשובה לזכרונות מאפריקה

יום ה', 13/10/2011, 10:57

עלית עליי, ממזר שכמותך...

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584229

שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לזכרונות מאפריקה

יום ה', 13/10/2011, 12:45

לא, ההוא היה אינטליגנטי.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584258

שכל ישר • בתשובה לימני מתוסכל

יום ה', 13/10/2011, 18:24

לימני המתוסכל תודה על תשובתך הבהירה אני אתן לקורא הנבון להחליט אם עמדתך משקפת (אין להחליף בשום תנאי אף כלוא בתמורה לחייל שבוי בידי ארגון טרור) שכל ישר.

האמת היא שיש לנו מקרה מבחן לאימוץ עמדתך, זוהי מדיניות ארצה"ב באפגניסטאן ועיראק. תוצאתה אינה הפסקת ההתקפות על חיילים אמריקאים אלא שהתוקפים אינם לוקחים שבויים. האם מצב זה עדיף? אינני יודע הוא בוודאי פשוט יותר.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584663

עיתון • בתשובה לשכל ישר

יום ב', 17/10/2011, 8:26

דווקא נשמע לי מצב עדיף. זה לא שבלי מדיניות שנמנעת ממו"מ עם טרוריסטים הם לא היו תוקפים. בכל אופן כשהם לא יכולים לקחת שבויים - הם הורגים בלי לקחת שבויים. אז מה הפסידו האמריקאים בדיוק?

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584729

שכל ישר • בתשובה לעיתון

יום ב', 17/10/2011, 14:47

את אותם חיילים שהיו נשארים בחיים כשנשבו. ומה אנחנו מפסידים מהמדיניות שלנו? אולי רק העברת החלאות, מחיי התענוגות בחסות השבס לחיים הקשים בעזה הנצורה ( אני מגזים פה בכוונה).

יש הבדל עצום בין הגישה הרגשית בישראל לחיילים, לגישה האמריקאית התועלתנית. יתכן שהגישה האמריקאית יותר רציונלית, אבל מה עוזרת הרציונלית הטקטית, כשאתה מפסיד 5,500 חיילים בעקבות אשליות אסטרטגיות (ע"ע בוש).

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584730

עיתון • בתשובה לשכל ישר

יום ב', 17/10/2011, 14:50

את החיילים שאולי תצליח לשחרר בעסקה תפחית ממספר הפיגועים שגדל בעקבות שחרור הרוצחים, ותגיע לאוברדרפט.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584751

שכל ישר • בתשובה לעיתון

יום ב', 17/10/2011, 17:08

אני אישית, ( למרות תגובתי הקודמת) הייתי נזהר מאוד בנושאי אילו. לא נותר לי אלא לקבל בהכנעה את הערכת הדרג המקצועי שניתן להכיל את הסיכון (בתקווה שהמלצותיהם הן מקצועיות פרופר) נשמח שלפחות משהו טוב יוצא מעסק המגעיל הזה. ליבי עם המשפחות השכולות שגם בני משפחתם נהרג, וגם הרוצח יוצא לחופשי, בניגוד להרבה אטומי לב שמזלזלים בכאבם מדובר ביום טרגי עבורם שרק מעצים את האבל שלהם.
אישית אני מעדיף את הגישה הקהילתית הישראלית על פני החישוב הקר האמריקאי חבל שאיננו מאמצים את הגישה בתחומים אחרים.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

584753

דורון הגלילי • בתשובה לשכל ישר

יום ב', 17/10/2011, 17:30

אין לי ספק שהמלצותיהם הן מקצועיות פרופר. יחד עם זאת ברור לי שכמו (כמעט) בכל מקצוע, ניתן לקבל המלצות סותרות, שגם הן מקצועיות פרופר, מפי אנשי מקצוע שאינם נופלים ברמתם המקצועית מאלו של המחזיקים בעמדות אלו כעת.
באופן טבעי ותקין, על מקבלי ההחלטות להסתמך על חוות דעתם של אלו אשר נושאים כעת בתפקיד ובאחריות. אני רוצה‏¹ לקוות שהם לא מונו לאותן משרות בגלל דעתם זאת (ולא שלא היו מקרים כאלו במדינת ישראל).

____
‏¹ ובמקרה זה קל לי לקבל את חוות דעתם, שתואמת את השקפת עולמי.

''המלצות הדרג המקצועי שניתן להכיל את הסיכון''

585430

תשע נשמות • בתשובה לשכל ישר

יום ב', 24/10/2011, 12:52

הדרג המקצועי קבע שניתן להכיל את הסיכון. גם דרגים מקצועיים לפניו קבעו קביעות כאלה, אבל כשאני קורא על מחבל ששוחרר בעסקת טננבאום ב-‏2004 - גם אז חשבו שניתן להכיל את הסיכון - ועכשיו משתחרר שוב עם עוד ששה עשר מאסרי עולם לחובתו אני מתיחס לקביעות האלה בספקנות מסוימת.

''המלצות הדרג המקצועי שניתן להכיל את הסיכון''

585433

נועה ו (אתר) • בתשובה לתשע נשמות

יום ב', 24/10/2011, 12:58

מי המחבל?

''המלצות הדרג המקצועי שניתן להכיל את הסיכון''

585455

תשע נשמות • בתשובה לנועה ו

יום ב', 24/10/2011, 18:16

מצעב השלמון. טעיתי - יש לו 17 מאסרי עולם. הוא שוחרר ב-‏2004 ושילח את שני המתאבדים בפיגוע בתחנה המרכזית בבאר-שבע ב-‏2005. אגב, יש גם משוחרר אחד ששוחרר כבר גם בעסקת ג'יבריל וגם בעסקת חיילי הנח"ל (עלא אדין בזאין). לאות הוקרה על שחרורו השני הוא הקים חוליה שרצחה את זהבה בן עובדיה. אני משער שעכשיו הוא כבר ינוח ויסתפק בכבוד-גיבורים ואולי קצת הרצאות על השגיו הדגולים.

''המלצות הדרג המקצועי שניתן להכיל את הסיכון''

585456

צפריר כהן (אתר) • בתשובה לתשע נשמות

יום ב', 24/10/2011, 18:50

נו, אז הם משתחררים וחוזרים בשיטת הדלת המסתובבת (ההפוכה). מכאן, בעזרת מספיק יהירות, אפשר להסיק שהם ממש לא מפחידים אותנו.

''המלצות הדרג המקצועי שניתן להכיל את הסיכון''

585621

תשע נשמות • בתשובה לצפריר כהן

יום ד', 26/10/2011, 0:44

תלוי מי זה "אותנו". הם לא מפחידים יותר את מי שהם רצחו באותו שלב ביניים שבין שחרור לכליאה-מחדש. את האחרים - זו כבר שאלה.

קראתי בשבוע שעבר עתונאי ותיק ובכיר, ביום שאחרי החזרה. הוא ביטא סנטימנט אופייני: הוא כתב שלמראה גלעד החוזר נמוגים מאליהם כל הויכוחים, וקשה לתפוש איך יכולנו בכלל לדבר במושגים כמו "עסקה", "מחיר" ו-"תמורה", ואיך ניתן היה בכלל להעלות על הדעת שכמה מאות מחבלים משוחררים עלולים לסכן את גורל מדינת ישראל. הוא צודק, כמובן: את גורל המדינה הם לא יסכנו. לעומת זאת, את גורל אזרחיה הם דווקא עלולים ועוד איך לסכן. אבל למה להקשות את החיים בחישובים קטנוניים כאלה.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

585439

שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לשכל ישר

יום ב', 24/10/2011, 13:24

מה הפירוש של "להכיל את הסיכון"? האם פירושו שמדינת ישראל לא תתמוטט? האם פירושו שלא ייהרגו יותר מ X אנשים, ואם כך מהו אותו X? האם הוא בכלל אומר משהו אחר שנסתר מבינתי, ואולי מבינתם של עוד כמה אזרחים? בלי ההסבר הנדרש ההערכה הזאת חסרת כל ערך.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

585444

עיתון • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי

יום ב', 24/10/2011, 15:51

זה אומר, ''אני רוצה לשחרר את גלעד שליט, אבל בכל זאת צריך להגיד איזה משהו למשפחות השכולות, לא נעים''.

אין הצדקה לצמצום היקף ההתגייסות לטובת המהלך

634290

סתם יהודי מתוסכל, עדיין • בתשובה לימני מתוסכל

יום ב', 23/6/2014, 20:12

כל כך קל להיות נביא.
באופן לא מפתיע כלל מספרים לנו היום, שרוצחו הברברי והמתועב של ברוך מזרחי, ששוחרר בעסקת שליט, נתפס.

584097

נועה ו (אתר) • בתשובה לMRP

יום ד', 12/10/2011, 13:59

ואת התקשורת שדיווחה "הבנים חוזרים! הבנים חוזרים!" בשביל לדווח אח"כ "אופס, גופות!" אחרי שכבר היו דיווחים על זה שגולדווסר ורגב מתים - את זה אתה מבין?

584112

MRP • בתשובה לנועה ו

יום ד', 12/10/2011, 15:17

לא. אבל זה זכור לי כמשהו נקודתי יותר, ולפחות לי אישית צרם פחות. מה גם שהיה הגיון מסויים בשחרור (לפחות חלק מ-) העצורים הלבנונים בכל מקרה, עם או ללא קשר לעסקה.

584138

נועה ו (אתר) • בתשובה לMRP

יום ד', 12/10/2011, 17:55

לא סמיר קונטר...

584102

צפריר כהן (אתר) • בתשובה לMRP

יום ד', 12/10/2011, 14:18

זה לא מועיל במיוחד להתנגד לעסקה עכשיו (לי אישית ההתנגדות של אותם שלושה שרי ימין נראית צבועה במקצת. הם יכולים להרשות לעצמם עמדה אמיצה, מכיוון שאותה עמדה אמיצה לא יכלה לשנות את תוצאות ההצבעה). ברור שאם כבר הושגה עסקה, אין מה לעשות אלא לברך על המוגמר, וכמה טוב שבאת הביתה.

סקירה קצרה של החגיגה:

http://www.the7eye.org.il/PaperReview/Pages/paper_re...

עוד על גלעד שליט והתקשורת:

http://www.the7eye.org.il/SpecialReview/Pages/210610...

584110

MRP • בתשובה לצפריר כהן

יום ד', 12/10/2011, 15:14

אני מסכים לגבי שני הסעיפים. עכשיו כבר מאוחר מידי. דיברתי על כל התהליך שנפרש על גבי שנים ומגיע אל שיאו ביממה האחרונה (כן, בטח יהיה עוד שיא בשחרור עצמו, אני רק מקווה שלא יתחילו לחגוג עכשיו מועדים של N שנים לשחרור שליט). בכל מקרה, התייחסתי בעיקר לכך שהתקשורת הקדישה המון זמן לפרשה, באופן שלטעמי אינו פרופורצינלי בשום אופן לאימפקט שלה על חיינו, והתייחסות מופרזת זאת גם תדלקה את ה-"הזדהות הלאומית", אם תרצה, ואולי אף הגדילה בסופו של דבר את המחיר שאנחנו נאלצים לשלם – ואפילו יותר מכך, הזמן הזה הרי לא הוקדש לדיון ענייני בבעד-ונגד, המחיר מול התועלת וכו', אלא בהשתפכויות רגשניות, וטריקים דמגוגיים כגון התייחסות אליו בשמו הפרטי, שימוש ב-"חטיפה" במקום ב-"שבי" וכיוצ'. למעשה, אין לי (הרבה) טענות אל העיתונאיים שפעלו כך, זו זכותם (מדינה חופשית ודמוקרטית וכו'), אני פשוט לא מצליח להבין את הסיבות/האינטרסים שלהם, ואת רוחב התופעה.

584213

גרבילאה • בתשובה לMRP

יום ה', 13/10/2011, 10:46

"התקשורת הקדישה המון זמן לפרשה, באופן שלטעמי אינו פרופורצינלי בשום אופן לאימפקט שלה על חיינו".
אתה יכול להסביר למה כוונתך? אתה אישית הרגשת את האימפקט? אם כן באיזה אופן? איזה אימפקט היה לה על אחרים?
שאלה שאינך חייב לענות עליה - בן כמה אתה? (בערך, איזה דור)

אתה צודק שמה שאני לא יודע לא מכאיב לי, ואם התקשורת היתה מעלימה לגמרי את גלעד שליט, ולא היו בלוגים ולא היה פייסבוק ושום דבר לא היה מתפרסם, גלעד שליט היה נשכח עד יום מותו בלי אימפקט. היינו חיים מפרופגנדה ממשלתית. היו דברים כאלה בעברנו, ודברים כאלה נעשים כל הזמן במדינות אחרות, השאלה היא אם זה רצוי למדינת ישראל.

584214

איציק ש. • בתשובה לגרבילאה

יום ה', 13/10/2011, 10:52

שים לב מה היה כאן מהרגע שנודע על העיסקה. כל התקשורת מחקה כל דבר אחר מהחדשות והחלה לעסוק בגלעד שליט כמעט עד פורנוגרפיה. חיפשתי באינטרנט מה היתה פסיקת השופטת בעניין המתמחים והיה לי קשה למצוא. מערכת הבריאות קורסת וכל נושא חוץ מגלעד שליט-יוק. אנחנו ממש חולים.

''אנחנו ממש חולים''

584217

ימני מתוסכל • בתשובה לאיציק ש.

יום ה', 13/10/2011, 11:03

מודה ועוזב - ירוחם.
רק בריאות, בן אדם ...
ולפסק הדין - ויהי בימי שפוט השופטים ואין מלך בישראל...

584220

גרבילאה • בתשובה לאיציק ש.

יום ה', 13/10/2011, 11:20

הוא לא דיבר על התקשורת מאז שלשום בערב, הבנתי שהוא טוען שבמשך חמש שנים התקשורת ניפחה את הפרשה.
זכורות לי תקופות ארוכות מאד שגלעד נשכח. ההד היחיד היה ההודעות המסכנות מ''החברים של גלעד'' שהיו מגיעות מדי פעם למייל, שניסו להעיר את התודעה.בחמש השנים האלה קרה המון בארץ, קשה אפילו להתחיל לחשוב מה עבר עלינו כאן, ורוב הזמן הזה הוא חללים ארוכים שגלעד נשכח. פה ושם הפגנה, התפרצות ביום הזכרון.
חוץ מזה, טעות לומר שהתקשורת היתה בעד העיסקה. כמו שאתה יכול לראות כעת בידיעות ובמעריב, רוב הדעות ורוב הפרשנויות היו נגד. פשוט תסקור את העיתונות. כך זה היה גם בטלוויזיה. במשך חמש השנים התקשורת כמעט באופן בלעדי שיקפה את עמדת הממשלה, כלומר לשחרר אבל לא בכל מחיר. (שאלה מילים יפות ל''לא לשחרר''). פוליקאים נזהרו מאד לא להביע עמדה, מלבד הימנים שהביעו דעה נחרצת נגד. אנשי בטחון וצבא, וגם עיתונאים בתחומים האלה, לא העזו להתבטא בעד עיסקה.

584221

צפריר כהן (אתר) • בתשובה לגרבילאה

יום ה', 13/10/2011, 11:29

ידיעות ומעריב מביאים כל מיני פרשני מחמד שיביעו דעות נגד. אולם בפועל הם מגויסים בעד. הם גייסו את עצמם בקמפיינים פופוליסטיים לעזרת גלעד שליט כמה וכמה פעמים בעבר.

לפני כמה שנים אהוד ברק ניסה להגיד משהו בכיוון ''לא בכל מחיר'' ונקטל קשות. מאז פוליטיקאים נזהרים בהתבטאויות בכיוון הזה. זה מעיד על התמיכה הציבורית.

584230

גרבילאה • בתשובה לצפריר כהן

יום ה', 13/10/2011, 13:31

גם לפי דבריך בפועל התקשורת והמרואיינים היו מוטים נגד העיסקה, למעט קמפיינים פופוליסטיים, אני מניח שכוונתך לשחקנים שישבו בצינוק המדומה או לתשדיר של יהודה פוליקר. יתכן שהיית מעדיף שלא יהיה אזכור כלל.
תודה לך ותודה ל mpr.

584234

צפריר כהן (אתר) • בתשובה לגרבילאה

יום ה', 13/10/2011, 14:14

התקשורת היתה מוטה נגד העסקה? לא ברור לי איך הגעת למסקנה הזו מדברי (או בכלל). אנא הסבירי.

584225

איציק ש. • בתשובה לגרבילאה

יום ה', 13/10/2011, 12:01

אבל אני דיברתי על התקשורת מאז שלשום בערב.

584219

צפריר כהן (אתר) • בתשובה לגרבילאה

יום ה', 13/10/2011, 11:11

את מדברת על התקשורת שהשתיקה סיקור חטיפה של עיתונאית באפגניסטן?

584228

MRP • בתשובה לגרבילאה

יום ה', 13/10/2011, 12:33

אני לא חושב שלחיים של גלעד שליט יש משקל יותר גדול מחייו של כל אזרח אחר במדינה הזאת. אז נכון, הוא נתפס כשהיה בשירות המדינה ויש למדינה אחריות לפעול כדי לשחרר אותו (למרות שהייתה לה אחריות כזאת גם אם היה "סתם" אזרח). אני לא חושב שזה תפקידה של התקשורת להוריד את המדינה על הברכיים ולשלם כל מחיר. גרוע מכך, שאלת המחיר כמעט לא נדונה בתקשורת (אוקי, היא נדונה מן הסתם, אבל אחוז הסיקור שהוקדש לה היה זעום). במקום זה היו עוד ועוד ועוד ראיונות קורעי-לב, ותרגילים דמגוגיים אחרים שנועדו להטות את דעת-הקהל לטובת התמיכה בעסקה. בכל עסקה. אז אני שואל שוב: למה התקשורת פעלה כפי שפעלה, האם מדובר באינטרסים כלכליים של רייטינג, אינסטינקט-אימהי שלא מסוגל לראות מבעד לשכבה המיידית ביותר של המציאות, או מה?

לגבי הפרופוגנדה, אני לא חושב שיש סכנה כזאת בישראל, לפחות לא בימינו; אנשים לא "נעלמים" פה כמו במשטרים טוטאליטריים. כולם ידעו איפה גלעד שליט נמצא.

(ולשאלתך, אני בן 30)

584277

ברקת (אתר) • בתשובה לMRP

יום ה', 13/10/2011, 23:07

זה לא אינסטינקט אמהי, זה אספקט רגשי. סיפור עם מאפיין רגשי חזק תמיד יעבור טוב יותר בתקשורת. אפשר למצוא הדים לעיקרון הבסיסי הזה כמעט בכל אייטם. אולי היינו כולנו רוצים לראות תמלול של רב שיח פילוסופי/מדיני/ביטחוני מעמיק, בהשתתפות טובי המוחות באקדמיה ובעשייה הציבורית, שיאיר זוויות שונות של שאלת השחרור והשבי. אבל אנשים לא קוראים "ידיעות אחרונות" בשביל דברים כאלה.

584283

MRP • בתשובה לברקת

יום ו', 14/10/2011, 0:48

לא השתכנעתי (בינתיים). מצד אחד, אם את צודקת, אנחנו חוזרים לאינטרס הכלכלי: מחפשים סיפור בעל אספקט רגשי כדי למכור יותר פרסומות. האם זו הטענה שלך? מצד שני, לא מדובר רק בכמות האייטמים, אלא גם בהתנהלות באייטמים עצמם. לא זכורה לי שום פרשה אחרת שבמסגרתה מגישי חדשות ממש תוקפים מקבלי החלטות (נגיד שרים בממשלה) בשאלה מהסוג הזה, כאילו הם דחפו זקנה חסרת ישע לכביש. בנוסף, לא שמתי לב זה בזמנו, וזה קצת ניתוח שבדיעבד ואולי זכרוני מטעה אותי, אבל במחשבה שניה באמת נראה לי שהיו יותר נשות-תקשורת מאשר אנשי-תקשורת שהתמיכה שלהם בעסקה הייתה חריגה (עד כדי לא הולמת) לטעמי.

584295

ברקת (אתר) • בתשובה לMRP

יום ו', 14/10/2011, 11:00

זה עוד הרבה לפני מכירת הפרסומות (שהיא חיונית כמובן, אבל מתחילה רק אחרי שיש קוראים לעיתון). מחפשים סיפור בעל אספקט רגשי כדי ש:
א. הקוראים יתחברו אליו בעבותות חזקים יותר ובפשטות יקראו אותו, יקנו את העיתון.
ב. יהיה אפשר למצוא נקודת אחיזה לאלוזיה כלשהי, כלומר להשעין אותו על מיתוס מוכר (ע"ע "טרגדיה בצפון", "דרמה בדרום", "זעקת המזרח" וכותרות דומות), באופן שיקל על טוויית ה"עלילה".

לגבי התוקפנות של מגישי החדשות - לא יודעת, לא צופה בחדשות בד"כ.

מכל מקום, אין לך מספיק נשות תקשורת במדורי הדעות‏¹ לבדיקה מול אנשי תקשורת, ולכן כל השוואה כאן אינה תקפה.

‏¹ יחס של 1:10 ביום מדגמי כלשהו בשבוע האחרון: http://www.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fwp.me%2...