|
||||
|
||||
1. אאל"ט - מלח מוסיף טעם = מוסיף רצון לקנות ולאכול עוד1. פחות מלח קורץ לבריאותיסטים, כך שגם זה יכול לתרום למכירות. תן דעתך שיש אולי לחם דל-מלח, או מלח-דל-נתרן, אבל אין ביסלי-דל-מלח. 2. הייתי אומרת הפוך. אין מאכל מסורתי, אולי חוץ מעוגת מדלן או קרואסון2, שלא מתאים לו מלח. קטשופ - זה סיפור אחר. איסור הקטשופ בא בקטע צרפתי-מסורתי. המשך מעט מובן יותר של ההתעקשות שלהם ללמד שפה זרה רק מגיל 12 ורק שעתיים בשבוע. איסור המלח - כאמור, סתם נוקדנות מיותרת של פקיד שלא חשב עד הסוף. לא קשור לחוויה. 1 השערה שלי. לא בהכרח מבוססת. 2 בשניהם יש מלח, למיטב ידיעתי, כחלק נדרש לאפיה. |
|
||||
|
||||
1. אז אם חברה תשים פחות מלח בלחם מכירותיה במגזר מסוים ירדו ובאחר לאו דווקא יעלו. 2. יתכן שברוב מוחלט של מאכלים צרפתיים מתאימה כמות מסוימת של מלח, אזי ניתן לשים כמות זאת מלכתחילה או על השולחן. יותר מלח מזה כבר יעמעם את החויה. |
|
||||
|
||||
1. ובכן, בד"ך מי שבודק תכולת נתרן, יעדיף את הלחם עם הפחות מלח. ומי שלא - לא ירגיש בהבדל1. 2. ספק. אחרת זה לא היה עניין של ארוחות בית ספר, אלא גם לא היית מוצא מלח במסעדות, וגם בבתים לא היה מלח על השולחן, ולא היה צריך לאסור על הילדים להביא איתם מלח. 1 אז למה בכ"ז שמים הרבה מלח? מי אמר שעסקים עושים מה שטוב בשבילם? |
|
||||
|
||||
2.מלח יכול לשפר חוויה אבל גם לעמעם אותה, שתי הדברים האלה רצויים במסעדות ובבתים. |
|
||||
|
||||
2. ודווקא בבית הספר לא? |
|
||||
|
||||
2) שתי הדברים ר(e)צויים אבל השני אינו ר(a)צוי. |
|
||||
|
||||
(שני). לא ירדתי לסוף דעתך. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שהתבלבלתי בדקדוק. את שניהם הבתים והמסעדות רוצים אבל השני (כלומר עמעום החוויה) אינו דבר רצוי כלומר איננו נכון. ___________ במאמר מוסגר אני אגיד שאני אמבוולנטי לגבי השאלה של עמעום החוויה. כך שאני מייצג בצורה נחרצת עמדה שאני ספקן לגביה. |
|
||||
|
||||
אני מתערבת איתך, על מה שאתה רוצה, שאיסור הקטשופ נועד למנוע מהילדים לאכול קטשופ-עם-כל-דבר, כולל עם אוכל צרפתי טוב, אבל עניין המלח הוא בריאותיסטי לעילא כי איזה פקיד החליט שעל הדרך כדאי לחנך את הילדים לא לאכול עם הרבה מלח, מטעמי בריאות ולא מטעמי תרבות. ________________ ועל הדרך, אני מתערבת איתך שאותו פקיד הוא גבר עם בעיות לחץ דם ולב / רקע משפחתי, שצריך להקפיד על כגון אלה. ואם הוא צריך, שכל ילדי צרפת יקפידו גם. למה שיסבול לבד? |
|
||||
|
||||
העניין עם הורדת כמות המלח קשור למטרת על של צמצום הצריכה הכללית באוכלוסייה על פני שנים. למעשה יש תוכנית של משרד הבריאות לצמצום כמות המלח בידי התעשייה (בהסכמים שונים), צמצום הדרגתי - כל פעם 5-10% פחות. עד שהחיך הישראלי הממוצע ירגיש כ"טעים" גם מזון שמלוח ב-30-40% לעומת היום. ההנחיה לא לשים מלח על השולחן היא אולי באמת מעט טיפשית אבל אמורה להשתלב במצב הכולל הזה. |
|
||||
|
||||
זהו. שעכשיו כשאני חושבת על זה - מבחינה חינוכית זה ממש גרוע: לוקחים את האוכל ה"אמיתי", כלומר זה שבריא לאכול, זה שאוכלים בארוחה, מצמצמים במלח ומונעים מהילדים להוסיף עוד. מנגד - המלח בג'אנק נשאר כפי שהינו. מהר מאוד הילדים מגיעים למסקנה שאוכל זה איכס, וג'אנק זה טעים. אפילו יותר מהמצב כיום. |
|
||||
|
||||
כאמור, זה אמור להיות משולב בתוך תוכנית כוללת, בשיתוף התעשייה, שבה יופחת בהדרגה גם שיעור המלח בג'אנק. ולפי ההיגיון שלך אני אמורה להביא כל אוכל לרמת מתיקות/מליחות גועלית כדי להגיע לסטנדרטים התעשייתיים האיומים. לי נראה, שאת האוכל שהם כבר אוכלים, עדיף שיכירו כמה שיותר קרוב למצבו הבריא יותר, ושהג'אנק ייראה כיוצא הדופן בתמונה הזו. |
|
||||
|
||||
חלילה. רק שיניחו לילדים לאכול את האוכל שמגישים להם (הם הרי לא בוחרים אותו, מראש, אני מניחה - שמים לפניהם מאכלים בריאים), כפי שטעים להם. ושיחנכו אותם, מעבר לזה, לא לצרוך ג'אנק וחטיפים הרבה - ובא לצרפת גואל. |
|
||||
|
||||
אגב, על הדרך החליטו פאשיסטי התזונה בצרפת לחייב את הילדים1 לאכול בשר. 1 והסטודנטים, והאסירים, והחולים - בקיצור, את הקהל השבוי. |
|
||||
|
||||
עוד אלמנט חשוב,שלא מוזכר בכתבה, הוא שלא ניתן להביא ארוחות מהבית שכן הממשלה אסרה זאת. |
|
||||
|
||||
ובינתיים בקליפורניה: "הפעילים נגד השפים בקרב על כבד האווז. רגע לפני שקליפורניה תיהפך למדינה הראשונה בארה"ב שתאסור מכירת כבד אווז, המעדן מעורר את הדיון הציבורי האחרון" |
|
||||
|
||||
הבטחתי לך איפשהו בפתיל הארוך את המחקר המתורגם של אגודת התזונאים האמריקאית על צמחונות וטבעונות, ובשעה טובה הוא מוכן. הנה הוא (PDF) |
|
||||
|
||||
תודה! |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מילה בצרפתית, אבל מהתרגום של גוגל להחלטה נראה שאולי הכוונה שתהיה בחירה בין מנות שונות, שאחת מהן צריכה להיות חלבית (או מהחי?). מישהו פה קורא צרפתית ויכול לחוות דעתו? |
|
||||
|
||||
אה, נראה שזה היה חסר. |
|
||||
|
||||
אם להודות על האמת אני לא מצדיק אותם אותם אבל מבין אותם. יש להם דיאטה טובה שנחשבת ''פרדוקסלית''. אם הם ירחיבו אותה לעוד מאכלים ההרחבה תמשוך אליהם המון אש. |
|
||||
|
||||
לא ירדתי לסוף דעתך. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר את כל המאכלים הצמחוניים אז אני אקח דוגמא לא מושלמת. נניח שהם יתירו סלט חומוס חם כמנה עיקרית, יבואו אליהם הדנים ויגידו: אם אתם מתירים סלט חומוס למה שלא תתירו עראבס ואם כבר למה לחייב טחינה ולא להתיר החלפתה בשמן זית. הדנים מערבים דוקטרינות, הבעיה היא שהדוקטרינה שלהם היא השלטת לכן לצרפתים יהיה קשה להתגונן. |
|
||||
|
||||
אני משערת שגם את כל המאכלים הבשריים אתה לא מכיר... מה שאתה טוען, שאם תתיר סייג אחד כל מערכת התזונה הבית ספרית בצרפת תהפוך לחוכא ואטלולא? לא מתקבל על דעתי. אני גם משערת שמלכתחילה המערכת לא סגורה ואחידה לגמרי, משהו בסגנון "ביום ראשון אוכלים נקניקיות, ביום שני יש עוף עם שערות, ביום שלישי יש שניצל", אלא יש אפשרות בחירה לטבח. _________________ ארבעס וחומוס לא חד המה? |
|
||||
|
||||
הטענה שלי שיותר קל להגן על טענת "אלא המאכלים המסורתיים" מאשר להוסיף מאכלים ולהסביר מה המכנה המשותף אם כי הייתי מעדיף שדווקא כן ילכו בשיטה השנייה וכך יצרו אלטרנטיבה יותר משמעותית לשיטה הדנית. ___ זה עראבס וזה סלט חומוס. |
|
||||
|
||||
סבורתני שאם רוצים, ניתן ליצור תפריט צמחי צרפתי אותנטי. או לפחות להרכיב את התוספות כך שילד צמחוני יצא מרוצה ומוזן. השאלה אם רוצים. כשזה נוגע לצרפתים - כנראה שלא. ____________________ צרפת. אחרי רומניה - המדינה הכי לא-ידידותית לצמחונים שהייתי בה. |
|
||||
|
||||
בצרפת לפחות אפשר להתבסס על בבגטים עם גבינה. בקמבודיה גיליתי יום אחד לזוועתי-כי-רבה שהם מוכרים בגטים עם בשר בפנים. לא כסנדוויץ' - כלחם בסיסי. זה היה לי מאד משונה על רקע העובדה שמדובר במדינה עם אחוז משמעותי של בודהיסטים.1 1בלאוס, לעומת זאת, למצוא מזון צמחוני היה פשוט למדי. |
|
||||
|
||||
גם בצרפת. עצרנו בעיירה. נכנסנו למאפיה. קנינו באגט אחד רגיל ועוד לחם שנאפה עם גבינה ואוכמניות. ואז גילינו שהאוכמניות הן לא אוכמניות אלא בשר. ___________________ בגלל הבאגטים והגבינות צרפת אכן יותר סימפטית למשתמש הצמחוני מרומניה. רק שאחרי כמה זמן נמאס מבאגטים עם גבינה, וקר. ולא מתאים פיקניק, ורוצים אוכל חם גם בצהריים. |
|
||||
|
||||
לא חשבתי על זה, שבמצבי התזונתי הנוכחי (בלי בשר, בלי חלב) אני אשאר רעבה ומתוסכלת ברוב מדינות אירופה המערבית. לפחות ההרינג ימשיך להסביר לי פנים. |
|
||||
|
||||
אני לא מנסה להצדיק אותם. מה שאני מנסה להגיד הוא שבשביל לבחור מנות צמחוניות צריך לחשוף את ההגיון מאחורי השיטה ואנשים מעדיפים שיבקרו את מעשיהם ולא את טעמיהם. |
|
||||
|
||||
מה כוונתך ב"צריך לחשוף את ההגיון מאחורי השיטה"? _____________ לא חשבתי שאתה מצדיק אותם, ניכר שאתה מנסה לחפש הסבר. |
|
||||
|
||||
כדי להגדיל רשימה לבנה צריך להגדיר קריטריונים ובשבילם צריך להבין בעצם מה היתרונות של הרשימה המקורית, מעבר לזה שהקריטריונים בעצמם חושפים את היתרונות שאתה חושב שיש לרשימה המקורית. ואפילו מהרשימה החדשה ניתן להבין מה ההיגיון המנחה שלך. |
|
||||
|
||||
מחוז מנסה את שני צמחוני בבתי הספר. |
|
||||
|
||||
אותה שאלה אפשר לשאול גם על החוק הדנמרקי. אני מניח שעמדת המוצא היא שיש מספיק יתרונות לאוכל האיכותי שיפצו על אובדן המלח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |