בתשובה לאינקוגניטו, 09/10/11 20:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם ידוע לך על ראיות לכך שכמות המלח היא טעם נרכש? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני ראיינתי פעם תזונאית בדיוק בנושא הזה, הפחתת צריכת המלח, ואכן כך אמרה. זה להבדיל ממתוק, למשל, שבלוטות הטעם מזהות כ''מזין'' (כמובן שה''מטרה'' המקורית היתה לאפשר העדפה של פירות למיניהם, ולא סוכר לבן בנחשי גומי, נניח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי שוב, והיא אמרה כך: "ההעדפה למלח היא טעם נרכש ולא מולד, אבל ברגע שמתרגלים למינון מסוים של מלח, קשה מאוד לרדת ממנו. הגוף שלנו כמעט שאינו זקוק למלח - באוכל הטבעי יש כבר נתרן. לא צריך את המלחייה בשביל זה. אבל כיוון שזה אחד התבלינים הכי דומיננטיים, חברות המזון המתועש מוסיפות אותו בכמות נדיבה. וברגע שמרגילים ילד לאוכל מלוח, הוא ממשיך לחפש את הטעם הזה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אמרה. מנסיוני, תזונאיות אומרות כל מיני דברים. הבן שלי (הדוגמא היחידה שאני יכול לבדוק) העדיף מלוח מרגע שהתחיל לאכול מוצק. נראה לי מוזר שקל כל כך להרגיל ילד למלח אבל קשה להרגיל אותו לבצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה מלח על הבצל, כך אני התחלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מלוח'' זה עניין יחסי. להעדיף מלוח כאנטיתזה למתוק, זו העדפת טעם לגיטימית שכנראה מולדת. להעדיף מזון שופע מלח ברמה של תפוצ'יפס, נניח, או להמליח אוטומטית כל מזון לפני שטועמים אותו, זה טעם נרכש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להמליח כל דבר לפני שטועמים אותו זה סתם אהבלות, ואינה קשורה להעדפת מלח (את מכירה אישית מישהו שעושה את זה?). העדפת מזון מלוח יותר או פחות, יכולה להיות פיזיולוגית (אם כי לא בהכרח מולדת): למשל, המחקר הבא, למרות שאינו עוסק ישירות בעניין, מראה העדפה, כנראה פיזיולוגית, למלח: "מחקר חדש שנערך בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה מצא קשר ישיר בין רמת נתרן (מלח) נמוכה בדמם של פגים לבין העדפתם לאכול מאכלים מלוחים בבגרותם. זהו מחקר ראשון מסוגו בעולם שמאמת את הקשר בין אבדן הנתרן בתינוקות, והעדפה מוגברת למלח בילדות ובגרות." אני מנג'ס בעניין, כי לא פעם נתקלתי אצל תזונאיות (ואצל אחרים) בגישה ש"זה הכל הרגל. ילדים אוהבים שוקולד יותר מברוקולי בגלל שזה מה שהם רואים בטלוויזיה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני לא בגישה הזו, ואני מקווה שזה משמח אותך. אבל אני כן סבורה שמידת המתוקים שאנחנו המערביים אוכלים, היא הגזמה פראית של ההעדפה המולדת למתוק. וכן, אני מכירה לפחות 3-4 אנשים, חכמים ומשכילים לא פחות ממך, שממליחים לפני שהם טועמים. ועוד עשרות אחרים שטועמים, ואז ממליחים בכל זאת. כשאני טועמת מהם זה עדיין אכיל, רק ממש ממש מלוח, ובעיניהם זה הטעם הרצוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, וודאי שזה משמח אותי. שנית, מילא יותר חכמים ממני, זה לא קונץ, אבל לקבוע שהם גם משכילים יותר ממני? בלי לשאול קודם מה ההשכלה שלי? זה כמו להמליח לפני שטועמים, ואת דעתי בנושא כבר הבעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת לא כתבה שהם משכילים יותר ממך. אלא לא פחות ממך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיעוניי נותרו בעינם, גם עבור ''לא פחות ממך''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לא כתבתי שהם ''משכילים לא פחות ממך'', אלא שהם ''חכמים ומשכילים לא פחות ממך'', שזה אומר שמידת חוכמתם, בשקלול ממוצע עם רמת השכלתם, יכולה להאפיל על כל ממוצע של מידת חוכמה נורמטיבית עם כל רמת השכלה נורמטיבית, בין אם סיימת שמונה שנות לימוד ובין אם אתה אוחז בדוקטורט (אם אתה בפוסט דוקטורט המשוואה מתהפכת), ומכל מקום ודאי אינה נותנת בתוצאה סופית ''אהבלות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. מידת חכמתם בשקלול ממוצע עם רמת השכלתם יכולה להאפיל על מידע החומה של האייל שהגבת אליו, לא של ממוצע ששלפת מהשרוול. קראת לו טמבל יחסית לחברים שלך, תתכונני למכות. אל תתחילי להתפלפל כאן, זה רק ירע את מצבך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שממליח את האוכל לפני שהוא טועם הוא לא חבר שלי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |