|
||||
|
||||
הדבר המפתיע בדיון על היעילות שבמתחם הפרדה הוא שהקונספט הוא ישן נושן.סביב ישראל נוצר מתחם כזה באורך של כמה מאות קילומטרים (מראש הנקרה דרך גבול הצפון ,רמת הגולן הבקעה,הערבה עד אילת ובדרום סביב רצועת עזה) למעשה רק הגבול המצרי ברובו הוא מחוסר גדר מערכת. מטרת מתחמי ההפרדה האלה היא לא למנוע חדירה הרמטית של גורמים "עוינים" אלא לתעל אותם ל"מפגש" עם כוחות הצבא.ההצלחה של המתחמים הללו תלויה ביכולת לאתר את מי שנכנס אל המתחם לרכז במהירות כוח צבאי עודף בנקודות חיוניות ולהפעיל את הכוח הצבאי במידת הצורך. בשיא הקיצור ועל רגל אחת זוהי תורת הבט"ש הצה"לית. במידה רבה ה"עסק" עובד בהצלחה זו אחרת כבר יותר מ30 40 שנה ורבים מאיתנו נטלו בו חלק בצורה זו או אחרת. יש לצין שה"קונצפט" כבר קים סביב רצועת עזה וכמעט שלא מגיע "טרור" מן הרצועה אל מרכזי הערים הישראליות. הפתרון אינו הרמטי וספק קים פתרון הרמטי אבל הוא יכול למנוע כ-90% מפעולות הטרור המכוונות אל העורף הישראלי ולאלץ את הפלסטינאים לעבור לדפוסים של לוחמה צבאית שיכוונו בעיקר כלפי מטרות צבאיות לאחר שיכולתם לפגוע במטרות אזרחיות לא תהיה פשוטה כל כך. ההנחה שמול התארגנות צבאית פלסטיניאית יהיה הרבה יותר קל להתמודד כמו שמדינת ישראל התמודדה עד עתה במשך רוב שנות קיומה, גם כאן ההיסטוריה מוכיחה שבהצלחה. לדעתי הקריאה להפרדה היא קריאה לחזרה לרעיון של "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי וזאת אומרת עד שהפלסטינאים לא יחזרו לשולחן המשא ומתן מוטל עלינו להמשיך במלחמה. רק משיאבדו את המוטיבציה להלחם יהיה אפשר לחזור אל שולחן הדיונים.להבדיל מז'בוטינסקי ומאלף תשע מאות עשרים ומשהו אני מאמין שככל שיקדימו הפלסטינאים לחזור אל שולחן הדיונים יטב לנו וגם להם. |
|
||||
|
||||
מצאתי לינק למאמר המקורי, אני מניח, של ז'בוטינסקי. אני משער שרבים יראו אותו רלונטי גם היום למרות שנכתב לפני כמעט 80 שנה (1923) אז הינה תוכנית ההפרדה הראשונה: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |