 |
|
 |
||
|
||||
 |
פרופ' אליעזר רבינוביץ', מורי לחלקיקים1, מסכם את הסטטוס של תוצאות הניסוי בקרב הקהילה: המדע נותר פתוח למהפכות בחזית הידע הניסיוני, שבה המדענים עסוקים בחקר תופעות חדשות, אבל הוא מגלה ספקנות עמוקה בכל נוגע למהפכות בעורף גוף הידע המצטבר. במדע, העורף אמור להיות מוגן. ייחודם של חלקיקי הנייטרינו הוא, שתכונות רבות שלהם נמצאות עמוק בעורף הידע, בעוד שתכונות אחרות ניצבות בחזית הפרומה של המדע. אלו חלקיקים שאיננו מבינים עד תום. בקהילה המדעית רבים מפקפקים באפשרות שתוצאת הניסוי תראה שאכן אפשר לעבור את מהירות האור. זאת גם דעתי. אבל אם המדידות יעמדו במבחן של ניסויים בלתי תלויים נוספים, פיסיקאים עיוניים ינסו לבחון בעין ביקורתית את הנחות היסוד של הפרדיגמה שליוותה אותנו לאורך המאה ה-20, לפרק אותן ולהרכיבן מחדש. - הארץ 1 "חלקיק אלמנטרי הוא הצגה אי־פריקה של חבורת פּוּאָנקָרֶה" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם אלה הפיסיקאים של היום או זה רק כשהם עוברים דרך פריזמה טמקאית או נרגאית. במאמר הקודם שקישרת אליו אומר עילם גרוס: "באולם ישבו הפיזיקאים הכי גדולים בתחום. אין ספק שכולם הבינו שהוטלה פצצה שמאיימת על אושיות הפיסיקה המודרנית, שהחלה עם תורת היחסות של איינשטיין בשנת 1905." אין ספק? שכולם? שהוטלה פצצה? שמאיימת? כאילו כל תיאוריית היחסות הולכת להתחרב, היא לא מציגה שום פן נכון של המציאות. את לא מצפה מפיזיקאי למוד מהפכות מדע לראות בניסוי הזה איום אלא סיכוי להתקדמות, סיכוי להגדלת הרזולוציה של תורת היחסות, שהגדילה את הרזולוציה של חוקי ניוטון. ועכשיו הקשקושציה הנוספת שקישרת: "איינשטיין טעה או לא?" זאת שאלה ששואל פיזיקאי? באייל התפתח דיון הרבה יותר אינטיליגנטי. מצד שני, אם כל קבוצת מחקר כוללת מאות פיזיקאים, הפיזיקה הפכה למדע הכי הסתדרותי שיש. 1 תודה על ההגדרה של חלקיק אלמנטרי, נפרקה לי הכתף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראי שוב את רבינוביץ'. השאלה "האם איינשטיין טעה" עלתה בתקשורת ההמונים, ורבינוביץ' מגמד את חשיבותה. אני גם קורא אחרת ממך את המשפט של עילם גרוס. אני בטוח שרוב מכריע של הפיזיקאים רואה בתוצאה כזו משהו מרגש ומבטיח (מבטיח מה? אקשן, ואקשן זה מה שהם רוצים, או לכל הפחות מה שהם חושבים שהם רוצים). זה לא למרות, זה בגלל שיש כאן איום על התיאוריה השולטת. קון אמנם לימד אותנו שתוצאות ותיאוריות חדשות צריכות להילחם בשיניים ובציפורניים נגד אנשי הפרדיגמה הישנה, אבל זה לא אומר שאצל אלו מה שקיים בתודעה הוא תחושת איום קיומי. אם כבר אז הייתי הולך על זחיחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בחור ארך אפיים, ואני בוחרת לקרוא את המאמרים דרך המשקפיים שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יהיה יותר ממגוחך אם אתוכח עם בעל מקצוע בתחום מומחיותו המקצועית ולכן אתבטא בזהירות: נדמה לי שזה לא נכון להמעיט בחשיבות התוצאה החדשה הזו. א. למעשה זו לא תוצאה חדשה. היא נמדדה כבר בעבר אלא שאז גבולות הטעות היו רחבים יותר. ב. ההנחה שלא ניתן לעבור את מהירות האור (בהסתייגויות שצויינו כבר בתגובות אחרות) אינה סתם חוק אחד מני רבים. כל תורת היחסות והרבה מכל שאר הפיזיקה המודרנית נבנו כך שיקיימו את ההנחה הזו. ערעור ההנחה הזו עשוי להעמיד את כל הפיזיקה המודרנית במצב של הפיזיקה התלמאית מול קופרניק וגלילאו. ג. התוצאה הזו אינה פרימה יחידה בטלית שכולה תכלת ארוגה. זו עוד תעלומה בתוך מסכת של שאלות מטרידות (למשל מדוע הקוסמולוגיה המודרנית יכולה לעבוד רק כאשר רוב היקום הוא חומר ואנרגיה אפילה שאין לנו מושג מה פשרה של זו ואף זו?) לדעתי צריך לקרוא את פרופ' רבינוביץ כקריאה לזהירות מכמה סיבות טובות שאציין מייד אבל לא כביטול החשיבות של התוצא החדש-ישן. ג. כאמור מעט ידוע בודאות על תכונות החלקיקים החמקמקים האלו (הנייטרינים) כך שמסוכן לקבוע מסמרות ע"פ מדידות שלהם. ד. קל הרבה יותר לטעות במדידות של חלקיקים התת-אטומיים מאשר לדייק, כך שטעות חישוב היא הרבה יותר סבירה מאשר טעות יסודית בהנחות. ה. הנייטרינים נבדלים לחלוטין מן הפוטונים (חלקיקי האור המקוריים). אם מגבלת מהירות האור אינה חלה עליהם, מדוע מהירותם כל כך קרובה למהירות האור (הגם שהיא מלמעלה) ולא שונה ממנה לחלוטין? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |