בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 28/09/11 2:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם תהיה תורה כמו שאתה מתאר שם, זו כבר תהיה סתירה ליחסות כמו שהיחסות היא סתירה למכניקה הניוטונית. אבל אני לא שואל אם תורה כזו סותרת את היחסות אלא האם גילוי החלקיק שנע לכאורה מהר מהאור סותר את היחסות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא סותר, אבל לפי השיקול המטאפיזי שהבאתי החלקיק הנ''ל גורם לנו לחשוד בחוזקה שהיחסות לא נכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אם מלכתחילה היחסות לא שוללת קיום של חלקיק כזה אלא סתם לא מדברת עליו, זה כל העניין. את זה שהיחסות היא לא חובקת כל אנחנו כבר יודעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אנחנו כבר יודעים שהיחסות לא חובקת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה בתוך חור שחור? <שקר כלשהו על אי ההתאמה בין קוונטים ויחסות כללית>? היכן היו הסנאודנים דאשתקד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם על משהו מהם ידוע שהוא לא תואם את תורת היחסות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו חוזרים שוב לאותה נקודה. האם חלקיק שנע מהר ממהירות האור לא תואם את תורת היחסות, או שמא רק הוא לא מתואר על ידי תורת היחסות? זו השאלה שבה התחלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שזה נענה כבר - אין שום מניעה לחלקיק לנוע מהר מהאור, והוא יכול (וכדאי לו!) להיות הן תואם ל, והן מתואר על ידי, תורת היחסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תורות פיזיקליות בסיסיות אוהבות להיות גורפות, נדמה לי. ליד החוק השני של ניוטון לא היתה כוכבית שאומרת "לא חל על...", גם אין כזו ליד משוואת שרדינגר, וגם (עד כה) לא ליד משוואות היחסות. אני חושב שאפשר לדמיין שבכל חוק פיזיקלי כתוב לפני המשוואה, וירטואלית, "לכל חלקיק (גוף, ישות, וכו') ביקום". אם רוצים להוסיף "כך ש[תנאי על החלקיק]", כי מתברר שיש חלקיק ביקום שלא מתסדר במשוואה, זה בעיני סוג של שינוי בחוק הטבע, גם אם המשוואה נטו לא משתנה. יתרה מזו, סיוג כזה יהיה קוץ בעין של פיזיקאים, אני חושב, כפי שתיארתי בתגובה 582977. (חדי העין שמו לב ששיקרתי: ליד משוואת שרדינגר כן יש כוכבית, והיא אומרת "לא חל על מדידה". זה אכן קוץ בעין של פיזיקאים רבים, וחלקם רואים בזה סוג של סתירה, שלא לומר כפירה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיאלוג אופייני שלי עם פיזיקאי בימים האחרונים: אני: רגע, אז תורת היחסות הפרטית אוסרת על חלקיקים להיות מהירים מהאור? פיזיקאי: הנה, רואה את המשוואה הזו לאנרגיה של חלקיק? מופיע במכנה שורש של אחד חלקי (מהירות חלקי מהירות האור) בריבוע? אז כשתציב מהירות שגדולה ממהירות האור תקבל מה, אנרגיה מרוכבת? אני: וואלה, נכון. אבל אם אני מציב מהירות שזהה למהירות האור אני מקבל אפס במכנה, אבל יש חלקיקים שנעים במהירות האור ויש להם אנרגיה סופית. פיזיקאי: נו, ברור, אבל זה מתקזז עם זה שמסת המנוחה שלהם שהיא במונה היא אפס. אני: מבחינה מתמטית זה לא מתקזז. אפס חלקי אפס זה ביטוי חסר משמעות. אני מבין את הכוונה שלך, אבל הנוסחה שלך לא נכונה. אולי התכוונת שיופיע שם גם גבול או משהו, אם כי אני עדיין לא רואה איך זה מסתדר גם אז... פיזיקאי: עזוב אותי מהשטויות שלך. בקיצור: אם אין כוכבית, אולי צריכה להיות, ובפועל לפעמים יש גם אם היא לא מופיעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענ"ד, כאשר אתה מקבל משוואה של "אפס חלקי אפס", מתבקש לקבל זאת כ"כוכבית" - קיבלת ביטוי שהוא מתמטית לא מוגדר, אז ברור שהמשוואה לא תקפה. לעומת זאת, מספר שלילי מתחת לשורש נותן תוצאה מוגדרת מתמטית, אלא שאנרגיה מדומה הוא משהו ש(לרוב?) נתפס כ"לא פיסיקלי", ויותר מפתה לומר כי מצב כזה לא יכול להתקיים, מאשר לומר שהמשוואות לא תקפות. אם יתגלה מעל כל ספק כי אכן יש חלקיקים שנעים במהירות גדולה ממהירות האור, נאלץ כנראה להכיר בכך שגם הם מהווים איזו כוכבית, או לחלופין לשבור את הראש בשאלה "מה המשמעות הפיסיקלית של אנרגיה מדומה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה זה אומר, "מתמטית לא מוגדר". מתמטית אתה יכול גם להגדיר שמשהו חלקי אפס זה אינסוף אם מתחשק לך, השאלה היא רק מה המשמעות של זה. מכל מקום, הפואנטה של הסיפור היא שכמו שבמקרה של אפס במכנה התוצאה לא אמורה להיות אינסוף ויש משוואה אחרת שמתארת את המקרה הזה, אולי גם במקרה של תוצאה "מרוכבת" זו בכלל לא אמורה להיות התוצאה ויש משוואה אחרת (אולי כזו שמכילה את הנוכחית כמקרה פרטי ואולי סתם עם הפרדה למקרים כמו שקורה הרבה גם במתמטיקה) שמכלילה את המשוואה הנוכחית ומטפלת גם בשאר המקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק לגמרי בעניין הכוכביות. חוק קולון לא מסתדר עם חלקיקים טעונים נקודתיים כגון האלקטרון. גם כבידה - ניוטונית או יחסותית - לא מסתדרת איתם. בקורסי הבסיס בפיזיקה, בהם חוגגים את הצלחותיה במידול העולם, לא מזכירים מספיק את החורים האלה. אבל הם קיימים. תורת היחסות הפרטית מנבאת שלא ניתן להאיץ חלקיק אל מהירות האור, או מעבר לה. אך ידוע שאפשר ליצור חלקיקים שנעים במהירות האור (כל פנס כיס עושה זאת). מבחינה זו, ייתכן שחלקיקים נולדים במהירות גבוהה ממהירות האור. הבעיה האמתית איתם היא שבמערכת המנוחה שלהם, הסיבתיות מתהפכת - הם רואים תוצאה לפני סיבתה. כפי שהזכרת קודם, זה לא חייב להשמיד את ההבנה שלנו בדבר סיבה ומסובב, אם משום-מה הם לא יוכלו לגלות לנו את התוצאה לפני שהסיבה מתרחשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, הבנתי. אז התשובה הישירה לשאלה שלי בתגובה 583087 היא, למרבה ההפתעה, "פוטונים". (זו תשובה לא מדויקת לשאלה לא מדויקת, שדיוקה נתון בהקשר הפתיל.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מן מתמטיקאי אתה? אפס חלקי אפס מתקזז כבר מימי אינפי 1. קוראים לזה גבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע שתחזור על אינפי 1. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? יש לי משהו בשיניים? איך לופיתל בכלל רלוונטי כאן? * באופן כללי (לשאלת "אפס חלקי אפס" ולופיתל): לא כל הפונקציות גזירות. * באופן פרטי (אנרגיה יחסותית): מדובר במנה של 2 פונקציות במשתנים שונים. בכלליות לא תמיד אפשר להצמיד ערך לפונקציה בנקודת סינגולריות כמו שרמזת1. אם כי אולי המקרה של חלקיקים חסרי מסה מנוחה ביחסות הפרטית אכן מתקבל כמקרה גבול של חלקיקים בעלי מסת מנוחה. לא יודע. 1 כלומר, מטעמי רציפות או אנליטיות. סתם ככה בטח שאפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר עברו כמה שנים מאז קורס פיזיקה מודרנית, אבל אם זכרוני אינו מטעה אותי, לא דיברו שם על העדר האפשרות לעבור את מהירות האור כמו שדיברו על כך שמהירות האור היא קבוע שאינו תלוי במערכת היחוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף על מה שכתב ירדן, תורת היחסות מתארת יותר מאשר חלקיק זה או אחר - היא עוסקת במבנה המרחב-זמן עצמו, כך שאם ישנו חלקיק המפר אותה, יש בכך איום על כל נכונותה. השאלה היא אם כן עדיין האם קיומו של טכיון [ויקיפדיה] סותר את תורת היחסות. לפחות עפ"י ויקיפדיה, אין זה המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בוא תסביר לי איך השורה הראשונה שלך מסתדרת עם השניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן אתה מוצא בעייה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שורה ראשונה: אם יש חלקיק הנע מהר ממהירות האור זה מאיים על נכונותה של כל תורת היחסות. שורה שניה: ויקיפדיה אומרת שאם יש חלקיק הנע מהר ממהירות האור זה לא מאיים על נכונותה של תורת היחסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי רק ''אם ישנו חלקיק המפר אותה, יש בכך איום על כל נכונותה''. לא התכוונתי בכך שקיומו של טכיון הוא כזה. הנקודה שרציתי להדגיש היא כללית ונוגעת לכך שלא יתכן שחלקיק אחד מתואר ע''י תורת היחסות ואחר אינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא מבין מה זה אומר ''מתואר על ידי תורת היחסות''. כמו שאפשר לראות בדיאלוג הבדוי שכתבתי בתגובה לירדן, גם כשקיימת משוואה זה לא אומר שהיא חייבת לתאר את כל החלקיקים ביקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהסתייגויות של המגבלה הידועה של תורת היחסות, דהינו גרביטציה קוואנטית, המשוואות הבסיסיות של תורת היחסות מתיימרות לתאר את כל החלקיקים ביקום. זכור שחלק גדול מן החלקיקים התגלה קודם כל כפתרון נוסף, לעיתים מוזר וכזה שדורש פרשנות, למשוואות שנכתבו עבור חלקיקים ידועים. נראה שהטכיון גם הוא עונה על תנאי זה - ראה את הערך אליו הפניתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן, לטכיון יש מסה מרוכבת או מה שלא מתחייב ממהירות גדולה ממהירות האור (על פי מה שנטען פה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מצד שני, באותה ויקיפדיה עצמה כתוב (בהשמטת הנוסחאות): "בניסוח אחר, אם נרצה לשמור על מסה גם כמספר ממשי, נשכתב את האינוריאנט של לורנץ... כך שלאחר השינוי משוואת האנרגיה הכללית הנה... בכך, אנו נמנעים מלתת פרשנות למשמעות הפיזיקלית של מסה מדומה." אז מה קורה פה? סותרים את היחסות הפרטית, או שפשוט מכלילים את המשוואות שלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סותרים ולא מכלילים. הפרשנות הזו פחות או ויתר אומרת מה ש easy אמר מזמן - לא תתכן אינטראקציה בין חלקיקים שנעים מהר מהאור לבין חלקיקים רגילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חלקיקים רגילים" זה גם חלקיקים שנעים במהירות האור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה טובה לשאלה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויקיפדיה מוצגות שתי אפשרויות לחישוב האנרגיה של טכניון. אפשר להסתפק בראשונה, ואז אותן משוואות תקפות לחלקיקים הנעים מתחת, מעל או במהירות האור. כדי לבדוק שגם השניה אינה באמת מבטאת "הפרה" של תורת היחסות או הוספת כלל אליה יש לחזור על תהליך קבלת האנרגיה היחסותית ולבדוק אם אין היא מתקבלת ישירות מהנחות תורת היחסות כאשר הפעם מתייחס החישוב למהירות על אורית. זה דומה למקרה של הביטוי לאנרגיה של חלקיק הנע במהירות האור. שם לכאורה אנחנו משתמשים במשוואה אחת עבור חלקיקים בעלי מסה הנעים מתחת למהירות האור ובאחרת עבור חסרי מסה, הנעים במהירות האור. אלא ששני המקרים נגזרים ממשוואה אחת: E2 = p2c2 + m2c4 כאשר במקרה השני m=0 (ולכן גם אין בעייה של חלוקה באפס).
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |