|
||||
|
||||
ראוי להזכיר כי גם היה ניסוי שמדד את מהירותם (ברמת דיוק גבוהה בהרבה) מבלי לראות את האפקט הזה. כאשר נייטרינואים הגיעו מסופר-נובה הגיעו בערך ביחד עם האור, ולא שנים קודם, כפי שהיה צריך להיות אם הם היו מהירים ממנו בכמה אלפיות האחוז. |
|
||||
|
||||
המדווחים על התוצאות האחרונות מזכירים את העובדה הזאת בתוספת ההערה שהנייטרינואים בניסוי שלהם הרבה יותר אנרגטיים מן הנייטרינואים מ-SN 1987A (למעשה הנייטרינואים שם הגיעו 3 שעות לפני האור אבל לא בגלל הפרשי מהירות). כמו כן גם מה שצטטתי לגבי מדידה ישירה ראשונה של ניטרינו טאו אינו נכון. המדידה הישירה הראשונה היתה ב-2000. |
|
||||
|
||||
ועוד דבר, אם מהירות האור היא לא מגבלה על נייטרינואים, למה מהירותם כל כך קרובה למהירות האור ? ברור שאין לנו תאוריה להסביר את המהירות שלהם, אבל הקשר ההדוק הזה מרמז שאולי יש כאן בכל זאת מגבלה אינהרנטית. |
|
||||
|
||||
כבר מזמן נואשתי מהסיכוי שהתואר "פיזיקאי" יוצמד אי פעם לשמי, אבל בכל זאת: כמדומני שחלקיקים עם מסת מנוחה 0 יכולים להתקיים *רק* אם מהירותם בריק היא מהירות האור, לא? (הנה מה שנדמה לי שאני זוכר): חלקיק עם מסת מנוחה 0 שנע לאט יותר מהאור אין לו לא מסה ולא אנרגיה, ומי נשאר? זה כאילו שגם צבוטותי וגם קוטותי טבעו, לא? |
|
||||
|
||||
וכמובן, עיקר שכחתי: לא ידוע לי (ונדמה לי שגם לא לאף חד אחר) אם לנייטרינו אכן מסת מנוחה אפס, אבל כמדומני שזה הניחוש היותר סביר, נכון להיום. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהפוך: חלקיקים שמהירותם בריק היא מהירות האור, הם בהכרח עם מסת מנוחה אפס. חלקיק עם מסת מנוחה אפס שנע במהירות האור, אינו נמצא במנוחה, והמסה (\אנרגיה) שלו אינם אפס. בפרט הוא יכול להאט. אין לי מושג מה פיזיקאים צופים שיקרה לחלקיק עם מסת מנוחה אפס, כאשר הוא באמת נמצא במנוחה. |
|
||||
|
||||
פיזיקאים חושבים שאין דבר כזה מסת מנוחה אפס במנוחה. |
|
||||
|
||||
הצליחו כבר להאט את האור (בתווך) למהירויות לא יחסותיות. אפשר בקלות לדמיין מערכת בה האור נמצא במנוחה. אם אני לא טועה, חלקיק עם מסת מנוחה אפס לא יכול להימצא במנוחה בריק (כי אז אין לא מסה ולא אנרגיה, אז למה שיהיה חלקיק). |
|
||||
|
||||
מה מהירות האור בטמפרטורה של אפס מוחלט? יש להניח שאפס. |
|
||||
|
||||
כך האטו את מהירות האור בתווך. אבל כמובן שאי אפשר להגיע ממש לאפס המוחלט, ולכן אפס נמדד רק במערכת יחוס. |
|
||||
|
||||
מהירות האור בתווך קטנה בגלל שהאטומים/מולקולות של התווך מפזרות את האור כך שהדרך שהאור עובר בתווך היא ארוכה יותר לעומת המסלול בריק אבל המהירות של הפוטונים לא משתנה - הם עדיין נעים במהירות האור בריק |
|
||||
|
||||
אם המולקולות היו מפזרות את האור, הוא לא היה האמור להגיע באותה המהירות למקום אחר ? לפחות בתאור הפשטני של שדה חשמלי-יוצר-שדה-מגנטי, ההאטה מוסברת ע"י הצורך להתחשב במטען האטומים בחומר, ובתנועה ובשדות שלהם כתוצאה מהאור. מכל מקום, הראו שבחומרים מסויימים יש תלות בין הטמפ' למהירות האור כמו שג'וד כתבה, ההנחה שהמהירות הזו תשאף לאפס עם הירידה בטמפ' נראית לי סבירה. |
|
||||
|
||||
לא צריך להתבלבל מהעובדה ש"מהירות האור" משמעה בשפת היום יום "המהירות שהאור נע בה". בשפתם של פיזיקאים, "מהירות האור" הוא ביטוי מקוצר בעל משמעות אחת ויחידה: "מהירות האור בריק". כשהם רוצים לציין את המהירות בה אור מתקדם בפועל בתווך, הם משתמשים בביטויים כמו "מהירות החבורה", "מהירות הפאזה" או "מהירות הזברבירים" - הם לא ישתמשו בביטוי "מהירות האור", שכאמור יש לו בפיזיקה משמעות מוגדרת היטב של "מהירות האור בריק". לגבי התלות בין מהירות האור בתווך מסוים לטמפרטורה של אותו תווך: תופעה כזו, אם היא קיימת וכאשר היא קיימת היא אפקט מסדר שלישי או רביעי, ולכן המסקנה אליה קפצת ש"באזור האפס המוחלט מהירות האור תשאף לאפס" לא תופסת, ויותר ספציפית, אינה נכונה. |
|
||||
|
||||
לא יודע מאיזה סדר, אבל ככה הם הצליחו להאט את האור |
|
||||
|
||||
נדמה לי שדנו בכך כאן פעם. מהירות האור בתווך אינה נובעת מכך שהפוטונים עצמם הואטו אלא שיש כל מיני החזרות. |
|
||||
|
||||
זה סותר את ההסבר שאני מכיר וגם את מה שדודה ויקי אומרת, יש קישור ? |
|
||||
|
||||
בעותק שלי של "התאוריה המוזרה של אור וחומר" בעמוד 106: תוצאה דומה עשויה להתקבל כאשר פוטונים מאיטים את תנועתם דרך זכוכית בהשוואה לאויר: החץ הסופי יהיה מסובב סיבוב יתר. לכן אמרתי לעיל שהאור נראה כאילו הוא נע ביתר איטיות דרך זכוכית (או מים) מאשר באויר. למעשה ה"האטה" בתנועת האור היא סיבוב היתר הנגרם ע"י האטומים של הזכוכית (או המים) בפזרם את האור. |
|
||||
|
||||
אני חושב שההסבר צריך להיות קשור איכשהו לצורתו של השדה האלקטרומגנטי (= הפוטון) בתווכים שונים (מהירות פאזה, מהירות חבורה וכו'). ברור שאתה צודק שזו לא תופעה יחסותית (האור במים איטי ב-30% ביחס לריק וכדי להשיג שינוי כזה ביחסות צריך אנרגיות גבוהות מאד). מה שמוזר הוא שבפיזיקה קלאסית ההסבר פשוט מאד: כמו שגלים נעים במהירות שונה במים או בשמן כך ברור שלשדות חשמליים ומגנטיים יש תכונות שונות בתווכים שונים. איך אתה מסביר זאת במונחים של פיזיקה מודרנית לא הבנתי בדיוק. אתה טוען שהפוטונים "מסתובבים" בתוך החומר (נבלעים ונפלטים או "מתעקמים") ולכן "מתעכבים" בתוך החומר? (בתופעה שהזכיר איזי ("גלי צ'רנקוב") קרינה אלקטרונית ממש משיגה בפועל את קרינת האור הנלווית לה.) |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה יותר בכיוון של התאבכויות. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שמישהו העלה פה פעם חישוב שלחצות את השמש יקח לפוטון שלוש שנים. |
|
||||
|
||||
לא זכור לי חישוב, אבל אני הבאתי פעם נתון אחר תגובה 428023 |
|
||||
|
||||
לפי Wolfram|Alpha, ארבע שנים ו-46 יום (גם גוגל יודע, אבל פחות). |
|
||||
|
||||
ניסוי כזה (הסופרנובה) הרבה פחות מדוייק מהניסוי אופרה, כי אנחנו יודעים מעט מאוד על מה שקורה בקוסמולוגיה רחוקה. הידע שלנו על קוסמולוגיה בנוי על היפוטזות שההוכחות להן מפוקפות. לעיתים ההיפוטזות מוחלפות באחרות. כדי לסבר את האוזן: מי ערב לנו שבאותה סופרנובה לא היו שני שלבי פיצוץ שהאחד שילח לעברנו נייטרינים והשני קרינה אופיינית של סופרנובות. |
|
||||
|
||||
את מציעה ברצינות שני שלבי פיצוץ, שהתרשו 4 שנים בזה אחר זה, בתזמון מופלא כך ששני האותות הגיעו כמעט יחד לכוכב נידח בשולי הגלקסיה? הגיוני יותר שמהירות האור גבוהה יותר בשוויץ, בגלל ההשפעה המזרזת של שירת היוֹדל. |
|
||||
|
||||
כל הפרש זמן אפשרי בין שני אירועים קוסמיים של אותה שמש (זמן קצר או ארוך). לדוגמא: בקריסת שמש נפוצה יש שלב ראשון (שלב "ענק אדום") שאורך 100 מליון שנה, סדר גודל של זמן. |
|
||||
|
||||
איך ידעו שהסופרנובה התפוצצה לפני שראו אותה? כלומר איך יודעים שלא הגיעו משם נייטרינואים עוד קודם, מן הסתם אף אחד לא חיפש אותם. |
|
||||
|
||||
כל הזמן מחפשים לכל כיוון. |
|
||||
|
||||
אפשר בכלל לכוון גלאי נייטרינו לכיוון מסוים בכזה דיוק, כמו גלאי קרינה? טוב, אולי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |