|
||||
|
||||
אני לא פיזיקאי (לצערי), אבל על פי QED של פיינמן חלקיקים נעים גם אחורה והצידה בזמן - כלומר מהירותם עולה על מהירות האור (ועל כל מהירות כלשהיא). אאל"ט, תורת היחסות טוענת שנדרשת אנרגיה אינסופית להאיץ מסה למהירות האור. ושאם אינפומרציה תנוע מהר יותר מהאור אז תתאפשר נקודת תצפית בה התוצאה קודמת לסיבה (ומכאן היפוך האנטרופיה). |
|
||||
|
||||
מה שאתה אומר על האצה הוא מה שהתייחסתי אליו בפוסט הקודם. על היפוך סיבתיות גם שמעתי, אבל שום דבר קונקרטי ולא הבנתי האם תורת היחסות פשוט מניחה (ללא הצדקה אחרת) שהסיבתיות חייבת להישמר. |
|
||||
|
||||
הנחת היסוד של תורת היחסות היא שחוקי הפיזיקה תקפים עבור כל צופה. אני מניח שהקשר בין סיבה ותוצאה ניתן להגדרה כחוק פיזיקלי. (שלא לדבר על אפשרות היפוך האנטרופיה, שהוא משוקץ אף מהפרפטום מובילה - להמחשה תאר לעצמך מערכת פיזקאלית בה רסיסים מעופפים מתחברים לכוס תה חם עם שני כפיות סוכר מומסות חלקית). |
|
||||
|
||||
בלא תשובה אחרת, העיקרון האנתרופי (anthropic) החלש: ביקום שלנו יש סיבתיות כי אחרת הוא לא היה יכול להיות קיים בצורה שהוא קיים, לא היו יכולים להתפתח בו חיים, ולא היינו יכולים לשאול מדוע יש בו סיבתיות. יתכן שנוצרו יקומים ללא סיבתיות, מעניין מה עלה בגורלם. |
|
||||
|
||||
לא שאלתי למה יש סיבתיות. שאלתי למה אנחנו חושבים שיש סיבתיות, מלבד אינטואיציית היום-יום שלנו (אותה אינטואיציה שיחסות וקוונטים קורעים לגזרים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |