|
||||
|
||||
כמעט, בגלל שידעתי שלא תסכימי איתי בעניין ההחפצה :-) ההגיון כמעט מקובל עלי אם זה אומר שכשאני לוטשת את עיני החצופות באיזה בחור, הוא עוד יוצא אשם בסוף... אבל למעשה אני חושבת שהסדר הוא הפוך, מי שמאבד את חירותו אינו "מוחפץ", כמו אם (שהיא סובייקט רב עוצמה) שמקבלת בעיני תינוקה תכונות חומריות מלבבות. יצירת האמנות, או הבחור שבו אני מתבוננת הוא שדומה יותר לאם התינוק מבחינה זו. זוהי מהות ההחפצה שמדברים עליה בתחום הפסיכולוגיה. |
|
||||
|
||||
לצערי אנחנו בכל זאת פועלות על טורים (במלעיל) אחרים לגמרי. מאוס עלי תחביב ההתחפצנות, למילה החפצה יש משמעות המילונית: ההיפך מהאנשה, התייחסות אל אדם כאילו הוא משולל תכונות וזכויות אנוש. אני עוזבת את זה, רק הבהרה: כשדיברתי על גלעד שליט התכוונתי לפונקציה שהוא ממלא בשבילנו, מידרנו אותו מזכויות אנוש לחזקת חפץ, בעצם לא חפץ אלא 'חפיץ' - גדג'ט, גדג'ט פלאים דמיוני למניעת פיגועים ולשמירת הזקיפות, כמו גדג'ט הפלאים של אנטול רפפורט למניעת מלחמה אטומית תגובה 506363. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |