|
||||
|
||||
את המילה "כל" אתה הוספת. העניין הוא שבפועל יוצא שאתה מקלל חלק גדול מהאוכלוסיה. כי הדעות שנותנות לך לגיטמציה לקלל הן די נפוצות, גם בקרב מסורתיים, או שמרנים. לכן בוא נתפשר "50% ממדינת ישראל ומארה"ב ראויים ממני לקללה בגלל דעותיהם". עדיין בעייתי בעיני. אפילו אם נניח שמדובר על 20% (אני מפסיד עליך), זה די בעייתי. אם הרבה מהדתיים היו מקללים אותך כי אתה אוכל חזיר ביום כיפור שחל בשבת (סקופ, גם רוב החרדים לא יחשבו שאתה ראוי לקללה על זה), לא נראה לך שזה מוביל לחברה בעייתית? |
|
||||
|
||||
אתה זה שדיבר על דיכוטומיה מלכתחילה... כאמור, אני מעדיף להאמין שהדעה הזו אינה נחלתם של רוב האנשים, ושכשם שחרדי לא מתעניין בשאלה איזה חזיר אני אוכל ביום כיפור, הוא גם לא מתעניין בשאלה אילו אנשים בוחרים להצטלם בעירום במקום שבו הדרך היחידה לראות אותם היא להתעופף מעל עם גלשני רחיפה (?) אם אני טועה זה יצער אותי מאוד לגלות כאלו דברים עצובים על החברה שלנו, אבל לא יהפוך את חבריה לפחות מנוולים. |
|
||||
|
||||
פרסומת אחותית חסרת בושה(!): |
|
||||
|
||||
אם מותר לי להתערב כאן, אני חושב שעיקר הבעיה הוא לא עם "דעותיהם" של אותם אנשים, אלא עם מעשיהם, וליתר דיוק עם אותם מעשים שיש להם השפעה ממשית על מי שמחזיק בדעות אחרות. השיפוט האמנותי/מוסרי של הח"כים הנכבדים זאב, אורלב וחוטובלי מעניין אותי בערך כפי שהשיפוט שלי מעניין אותם, דהיינו קצת פחות מבכלל לא. אבל כשהם מנסים לנגוס בחופש שלי לפעול עפ"י טעמי, אני בהחלט מסכים עם גדי שהם "מנוולים". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |