|
||||
|
||||
האם הם גרמו לך לרצות לקרוא אותם גם שלא מתוך הכרח? (לי זכור במיוחד איך פתחתי בהתלהבות את הספר של גורן כדי ללמוד חדו"א עוד לפני ששנת הלימודים התחילה, ודי מהר הנחתי אותו בשאט-נפש). |
|
||||
|
||||
האם ספרי לימוד בבית ספר אמורים לגרום לך לרצות לקרוא אותם שלא מתוך הכרח? כשנושאים מסוימים עניינו אותי מצאתי חומר קריאה רלוונטי בעצמי, בלי קשר לתוכנית הלימודים. היו אמנם כמה ספרים שעיינתי בהם מעבר להכרחי, אבל לא נראה לי שבאותה תקופה אפשר היה ללמוד ממני1 משהו על התלמיד הממוצע. 1 להערכתי אפשר לומר את זה על רבים מהמגיבים פה. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם הם ''אמורים'', ואין ספק שלרוב הם לא עושים את זה, אבל אם יש דרך לגרום להם להיות כאלו נראה לי שכדאי. |
|
||||
|
||||
אפשר להפוך אותם ליותר קריאים וברורים. אבל יש גבול לכמות הידידותיות שתוכל להכניס פנימה. ספר לימוד לא עומד בפני עצמו: הוא חלק ממערכת שלמה שאמורה לגרום לך ללמוד (וצריכה גם לספק עניין). |
|
||||
|
||||
צר לי, לא משכנע. אתה מציג את זה כאילו מתחייב כאן טריידאוף מסויים בין כמה שהספר מעניין וכמה שהוא מסוגל למלא את תפקידו בתור חייל אחד בתוך מערכת שלמה, אבל לי לא ברור שזה מחוייב המציאות בכלל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |