|
||||
|
||||
זה וודאי נכון לחלוטין. המכרז הנ''ל מכרז בניה רוויה מיועד לקבלנים לא לבונה הפרטי, האיזור איזור תעשייה (וליתר דיוק - מזבלה). מכרז ממוחזר שרץ מעל עשור ללא קונים, כמו כל מכרז בנייה רוויה ביישוב ערבי. לגבי יכולתך לקנות בית פרטי בסחנין - הרשה לי לפקפק בה. |
|
||||
|
||||
הטענה שכל המכרזים בסכנין הם לבני המקום היא, כמו שראינו, לא נכונה. גם הטענה שכל המכרזים לבנה ביתך בסכנין הן לבני המקום היא לא נכונה. למה אתה מפקפק ביכולת של יהודי לקנות בית בסכנין?! אני, כאמור, מכיר כמה יהודים שגרים בכפרים ערבים, אתה חושב שסכנין מיוחדת? |
|
||||
|
||||
מיותר לציין שהטענה נכונה לחלוטין. המכרז הנ''ל תרגיל ידוע של ממ''י - שיווק מגרשים שנבנו כבר ללא היתר תוך הטלת ''סילוק מפגעים קיימים, ותשלום חובות עבר'' על הקונה. בהצלחה במכרז. |
|
||||
|
||||
כל הטענות שהעלתם עד עכשיו היו לא נכונות. אם אתה מתכוון לומר שהטענה (החדשה) ש{כל המכרזים בסכנין שהם גם בני ביתך וגם לא מטילים "סילוק מפגעים קיימים, ותשלום חובות עבר" על הקונה מיועדים לבני המקום היא נכונה} אז אתה אולי צודק, אבל רק במובן שהטענה ש{לכל הפילים בעלי 17 רגליים יש רגל וחצי} נכונה (והיא נכונה משום שקבוצת כל הפילים בעלי 17 רגליים היא קבוצה ריקה, כמו כל המכרזים לבנה ביתך בסכנין שלא מטילים את פינוי המפגעים על הקונה). |
|
||||
|
||||
לא ברור מי זה "אתם", אך אני מנצל את הבמה לחידוד המובן מאליו: אין, לא היה, וסביר שגם לא יהיה, מכרז פתוח לבנייה פרטית בסכנין, המאפשר ליהודי לגשת ולרכוש מגרש כפי שרכש הזוג קעדאן בישוב רקפת. אני יודע שקשה לקבל את העובדה הזו, וזה קשה במיוחד לסוג מסויים של אנשים. 2 המכרזים שקושרו בשירשורון הם: 1. מכרז *לקבלנים*, לבניית *מבני תעשייה*, על מזבלה לא חוקית (נחמד שממ"י מציין "או מגורים", אבל מי שמכיר את הוואדי מבין ששום מגורים לא יהיו שם). 2. מכרז לשיווק מגרש בנוי למהדרין - תרגיל ידוע ולא חדש של ממ"י לגילגול בעיית הבנייה הלא חוקית חזרה למקומיים. אם כבר במובן מאליו עסקינן, המצב זהה בכל יישוב מיעוטים אחר בארץ, למעט יוצאי דופן מיוחדים ביותר (מאעיליה אם אני לא טועה). |
|
||||
|
||||
נפל אי-דיוק מסויים בתגובה: ישנם שלושה (?) יהודים שכן יתאפשר להם לגשת למכרז כזה, אך הם בבחינת היוצא מן הכלל. |
|
||||
|
||||
''אין, לא היה, וסביר שגם לא יהיה, מכרז פתוח לבנייה פרטית בסכנין'' זה בדיוק מה שאמרתי. |
|
||||
|
||||
אה, אז אפשר למחוק את השירשור כי כולם מסכימים. משום-מה היה לי הרושם שטענת שאין שום מניעה ליהודי להתגורר בסכנין (מה שנכון, אבל יש גם יש מניעה ליהודי להתגורר שם *בנכס בבעלותו*). |
|
||||
|
||||
טענתי, ואני עדיין טוען, שאין מניעה חוקית או טכנית שמונעת מיהודים להתגורר בישובים ערביים, כולל סכנין. |
|
||||
|
||||
נו, גם אין שום מניעה חוקית או טכנית לערבי להתגורר ביישובים יהודיים, כולל רקפת. |
|
||||
|
||||
היתה מניעה טכנית מזוג ערבים להתגורר ברקפת במשך 5 שנים. היום אין. |
|
||||
|
||||
מאליו מובן שלא היתה שום מניעה כזו. הרי יכלו להתגורר בשכירות, או לרכוש בית ממישהו - שמועות מספרות שיש עוד דרכים לקנות בתים מלבד מכרזים של מנהל מקרקעי ישראל... |
|
||||
|
||||
הדיון הוא על ההצהרה: "מחר באם אחפוץ לגור בסכנין האם יתאפשר לי הדבר? התשובה הינה ל א רבתי." |
|
||||
|
||||
תודה על ההבהרה. התשובה שלי לשאלה היא: 1. יהיה קשה ליהודי לשכור נכס מגורים בסכנין, אך לא יותר משיקשה על ערבי לשכור נכס בישוב יהודי באיזור. אינני חושב שצפויות התנכלויות מעבר למקובל (אבנים ביום האדמה והעצמאות, שריפת גינה באירועים ספציפיים). 2. לא יתאפשר ליהודי, כשם שלא יתאפשר לערבי שאינו תושב המקום, לחכור מגרש לבנייה מהמנהל. זאת בניגוד לעמדת בג"צ, לפיה לערבים *כן* יתאפשר לחכור מגרש מנהל לבנייה ביישוב רקפת. 3. יתאפשר ליהודי לרכוש נכס מגורים בבעלות פרטית, והדבר עשוי בסבירות גבוהה להמיט אסון הן עליו והן על המוכר. הערכה זו כוחה יפה רק לרוב-רובה של העיר, כאשר ישנם יוצאי דופן כדוגמת השכונה הנוצרית או איזור הבאטוף. |
|
||||
|
||||
1. "ישוב יהודי באזור" כולל גם את כרמיאל? |
|
||||
|
||||
בטח. כאחד שמכיר היטב את האזור (אם אני לא טועה) אתה בוודאי מכיר את התופעה שבה היהודים מכרמיאל והסביבה נוהגים ביום העצמאות להתאסף בכביש הראשי ולאיים בצלעות כבש וברבוניות במרינדה על הערבים שמתגוררים בעיר ולצעוק להם בחמת זעם תוך נפנפוף בדגלי המדינה ''השף היהודי, השף היהודי''. בסה''כ זה די סימטרי למה שקורה בעראבה וסכנין ביום האדמה, רק ששם צועקים יטבח אל יהוד או חיבר חיבר יא יהוד. כנראה שמדובר בניסיון להלל את המטבח המקומי על טעמיו העשירים או לכוון את תנועת היהודים הרבה באותו יום לגן החיות החדש. |
|
||||
|
||||
ברבוניות במרינדה? (לא שמעתי על התופעה הזו ביום העצמאות. אפילו לא הצלחתי לקלוט מה סרקסטי ומה ברצינות. אשמח אם תפרט/תקשר). |
|
||||
|
||||
אח יא סיפא, שום כוסברה שמן זית ולימון חצי שעה לפני, תופס לגבי רוב הדגים הקטנים. אם לא תשאלי, איך איך תדעי ?... בעראבה וסכנין יש תהלוכות ביום האדמה שדרגת האלימות והאנטישמיות ורמת הבוז המופגן למדינה מזכירים מקומות מעבר לגבול. אפשר למצוא שם נאורים מהשמאל אבל רוב המשפחות היהודיות מהאזור מעדיפות שלא לעבור בכביש הראשי בימים שכאלה. בפרעות אוקטובר זה היה חמור מאוד. תמצאי מישהו שגר שם כדי שיספר לך דברים שלא פורסמו בתקשורת. <חייבר יא יהוד http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%91_%D7%... <איטבח אל יהוד http://i.start.co.il/cfs-filesystemfile.ashx/__key/C... ביטויים שאפשר לשמוע אפילו בישראל של 2011 בכינוסי האספסוף של הכפרים האלה. סרקזם = כשהיהודים מוחים או חוגגים זה לא מתבטא בזריקת אבנים על ערבים. ואם יש כאלה הם מועטים וצריכים לשבת בכלא. (משגע אותי שאנחנו ממשיכים לקבל את האכסיומה הזאת כברירת מחדל: ערבי מוחה או זועם = ערבי שינסה לפגוע ביהודי) דרך אגב, הבעיה היותר מסוכנת עם האוכלוסיה הערבית (הצעירה בעיקר) באזור הוא אלכוהול, מירוצי מכוניות על כבישים ציבוריים ושילוב של השניים. לאומנות לא ממש מעניינת את רובם, אבל כשאפשר להצטרף למהומה נגד יהודים...העמדה הבסיסית היא למה לא. נ.ב 1 אני מודע להיסטוריה האזורית, כולל הפקעת האדמות לשטחי אימונים. זה עדיין לא מצדיק נסיון לפרוגרום של שכנים. הכי מציק לי שאנשים לא מבינים את גודל האבסורד שבתקיפת השכנים היהודים לאור כמות היזמויות לשכנות טובה מצידם. נ.ב 2 רוב האנשים שם מסבירי פנים במפגשי אחד על אחד, עובדים עם יהודים ומדברים עברית שוטפת. הבעיה היא שאותם לא תמצאי בתהלוכות הזעם וגם בנסיונות הפרוגרום הם ישבו על המרפסות ולא נקפו אצבע. |
|
||||
|
||||
אה, טוב, אני מעדיפה דגים קטנים ככה, נטורל. האם באמת הצעירים המוסלמים מרבים לשתות אלכוהול? (האם הנהיגה בשכרות שאתה מספר עליה קשורה לשיעור הרב של תאונות פגיעה בילדים?) |
|
||||
|
||||
יא סיפא, ברוב הכפרים עם הרוב המוסלמי לא מוכרים אלכוהול בפרהסיה ולא תראי שיכורים ברחובות אבל בכל דרכי העפר שמובילות לכפרים תמצאי "חניות אלכוהול". קבוצות של צעירים על רכביהם עטויי הספוילרים, האורות הפלורנסנטים והמגנזיום. מצויידים בנרגילות קטנות ומקפידים להשאיר את בקבוקי הוודקה והבירה מנופצים במקום. אחר כך עושים דאוורות (הלוך חזור) בכביש הראשי עם אגזוז לחץ, מוסיקה תואמת, קצת חראקות והשמחה גדולה. <קישור http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&am... מירוצי המכוניות> מתקיימים בכבישים ציבוריים לרוב בשעות מאוחרות של הלילה על שני הנתיבים היחידים שיש בכביש, גם אם הוא מפותל וללא שוליים רחבים. כשמגיחים מולך בשתיים בלילה ארבעה אורות מסנוורים במאה חמישים (אחרי הסיבוב של סלמה לדוגמא) קצת קשה לשמור על שלוות נפש. המירוצים הם כנראה תולדה של בוז למדינת ומשטרת ישראל, ז'אנר מסויים של סרטי פעולה וחסרונם של הסוס והחרב החביבים כל כך בתרבותם. התאונות הביתיות שפוגעות בילדים לא קשורות לתשתית הכבישים או למירוצים שמחוץ לכפרים-אלא להיבטי חינוך והורות ותרבות נהיגה. כשיש תשתית לקויה אנשים אמורים לנהוג בזהירות גדולה יותר, והם פשוט לא נוהגים בזהירות. (חמישה זאטוטים בחוץ, אבא בטלוויזיה ואמא בספונג'ה ובישולים, מראה מלוכלכת ודוד ממהר שלא יבקש מאף אחד עזרה ביציאה מהחניה ברוורס כי הוא גבר גבר) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |