|
||||
|
||||
אותי דווקא מסקרן כיצד ניתן לדאוג שבמהלך השיעור יעיינו התלמידים בחומר הלימוד במקום בפייסבוק, האייל הקורא, אתרים לחינוך מיני ושאר מרעין בישין. |
|
||||
|
||||
והיום איך מונעים מהם לקרוא תחת השולחן פורנו או תנ"ך? |
|
||||
|
||||
היום המבט מופנה לכיוון הלא נכון ויש חפץ מרשיע שלא היה אמור להימצא שם כלל. חשוב למשל על ספר יהושע (מוצג מס' 1) המונח על הברכיים (מוצגים מס' 2 ו-3 בהתאמה) בבי"ס תיכוני א' בת"א בשיעור אזרחות. מחר? סדום ועמורה כמעט ללא אופציה להרשעה. |
|
||||
|
||||
אפשר שבכיתה הילדים לא ישתמשו במחשב משלהם, אלא במחשב (או מין מסוף טיפש למדי, או מחשב שקונפג לכדי מסוף טיפש) של בית הספר. זה נראה לי כמעט הכרחי, מעוד סיבות. |
|
||||
|
||||
או פתרון שיעבוד בשנים הקרובות: קורא עם מסך של קורא ספרים: לא נוח לשימוש כללי כמחשב. מצד שני, זה לא ימנע מהתלמידים לקרוא בו את התנ"ך או חומר פורנוגרפי בשחור-לבן. |
|
||||
|
||||
אבל אז אתה מפסיד גם הרבה מהיכולות הלימודיות של המחשב, לא? אני יוצא מהנחה שאם כבר שמים מוח אלקטרוני על כל שולחן, חבל להסתפק בכך שהוא יהיה רק שקול דיגיטלי של ספר הלימוד הניירי. |
|
||||
|
||||
אילו יכולות לימודיות יש למחשב שיש טעם לנצל בשיעור עם מורה בשר ודם? |
|
||||
|
||||
מעניין כיצד מתמודדים עם הבעייה במדינות הים. |
|
||||
|
||||
ומה עם אינטרנט סלולרי שמגיע לטאבלט? |
|
||||
|
||||
בבי"ס בארה"ב קורים שני דברים: 1. התלמידים לא קונים ספרי לימוד, אלא מקבלים אותם להשכרה מביה"ס. 2. כל המחשבים בביה"ס מחוברים לרשת ביה"ס, ובה מגבילים את האתרים אליהם יש גישה. כך שהתלמידים (והמורים) יכולים לגלוש לכל מה שאינו רשת חברתית, יוטוב או בעייתי בפוטנציה. |
|
||||
|
||||
א. כל מה שאינו רשת חברתית כולל גם שרתי פרוקסי? ב. אין חומר לימודי מועיל ביוטיוב? |
|
||||
|
||||
בבריטניה, לפחות ביסודי, זה הרבה יותר פשוט: 1. אין ספרי לימוד. יש ספרי קריאה (שהילדים מחליפים בספריה בבית ספר) ודפי עבודה (שהמורים מחלקים לתלמידים). על תספרו לאמ, אבל איכשהו, גם בלי להסתכל על שני דפים בספר, הילדים מצליחים ללמוד. 2. בנוסף יש "רשת חברתית" לבית הספר, שהילדים משתמשים בה כמו בפייסבוק, רק שהמורים יכולים לפקח... |
|
||||
|
||||
בבית הספר בו אני למדתי לא היו מחשבים בביה"ס. אפשר לומר שכולם היו מחוברים לרשת ביה"ס, אבל לא לזה התכוון המשורר. לעומת זאת התלמידים לא קנו ספרי לימוד, אלא קיבלו אותם בהשאלה1 מביה"ס2. אבל זה לא היה בארה"ב, אלא במדינה אחרת. ____ 1 ניתן להתייחס לזה כאל שכירות, כיוון שהדבר היה כרוך בתשלום כלשהו, גלובלי (כלומר לא תלוי במספר הספרים שנזקקת להם), ולמיטב ידיעתי גם מסובסד (כלומר פחות ממחיר רכישת הספר חלקי מספר מחזורי ההשאלה) או למצער במחיר עלות (שכמובן היה נמוך יחסית למחירי השוק, ולו רק בגלל הכמויות הנרכשות). 2 למען הדיוק לא בית הספר כי אם העיריה, שהיתה הבעלים של בית הספר (זה שבו למדתי ועוד רבים אחרים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |