 |
טוב מאוד, הבעיה היא שזה מטיל עומס על המורה. לא רק מבחינת עבודה, זה ניחא, אלא שאז מורה לאזרחות צריך להיות בעל כלים לשיפוט יכולת חיבור. וכאשר המורים עצמם הם בוגרי המערכת הלקויה, יש פה אתגר לא קטן, שלא לומר שמורים שונים שופטים בדרכים שונות. אפשר לטפל בעניין בהכשרה בית ספרית או כלל מערכתית וכמובן להכניס את זה לבחינות הבגרות. אפשרות אחרת היא למנות מי שיעבור על כל הבחינות ויציינן אותן מבחינת יכולת כתיבה, מעין מתרגל שברקע. הציון יכול להיות חלק מציון המבחן או ציון, וזה פחות יעיל אבל יותר צודק, שמשוקלל לתוך ציון נפרד. לעניות דעתי, זה צריך להיות **ה**גורם החשוב ביותר בהוראה בית ספרית בכל הרמות וצריך להשקיע בו את כל המשאבים. גם על חשבון דברים אחרים. הרי הבעה היא כישור, לא ידע. את הידע שוכחים די מהר, לפחות חלקית, אבל יכולת היא דבר שנשאר. עברית, אנגלית, וחינוך גופני - בגלל הסיבות האלה, הם התחומים החשובים ביותר בעיניי במערכת. רב האנשים לא משתמשים במתמטיקה אבל כולם מדברים וכותבים וקוראים וכולם צריכים לשרוף כולסטרול.
ב"נציב המלח" של ממי, יש סצנה שבה הילד האלג'יראי מציג לכיתה חיבור שכתב בצרפתית כשפה זרה. הילד כתב חיבור ממש ועוד בצרפתית סבירה אבל קיבל אפס. מדוע? זו לא צרפתית של חיבורים, אמר המורה, או משהו כזה. לא ראוי. יש שפה ויש שפה וזה שאתה יודע לכתוב או לדבר לא אומר יותר מדי. הלוואי אצלנו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש