בתשובה לeasy, 13/09/11 13:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבן שלי אומר "כמדומני", "תמה", "למרגלות", "ניחוח" ועוד כיוצא בזה (וגם "כיוצא בזה"). לא נרשמה בעיה. לעומת זאת, אסור לו להשתמש בביטוי "בא לי". מותר לו להביע את הרצון, אבל הוא צריך לנסח אותו בצורה ראויה ומדוייקת ("אמא, אם תקני לי את הבקוגן ה 4587425 אני אהיה ילד מאושר מאד!" או "אני רעב עכשיו לחטיף וכשאני אומר חטיף אני לא מתכוון לתפוח אלא לשוקולד.") ואם הוא אומר "תביא לי" מצופה ממנו לתקן למושג המדוייק - לא "תביא לי מיץ" אלא "תמזוג לי מיץ", "הושיטי לי את השלט", "כסי אותי בשמיכה" וכיו"ב. אחרת הוא לא מקבל. פשוט וקל. וכמובן שכל משפט שאינו מלווה במילות נימוס זוכה לגבה מורמת והתעלמות מהבקשה עד לניסוח מחדש. אמו הרשעה אפילו מכריחה אותו להגדיר במילים למה הוא בוכה. יש הבדל בין "נפלתי ונחבלתי" ל"נבהלתי" ול"פגעת ברגשות שלי". סוג שונה של ניחומים. הוא זכר קטן וסטראוטיפי, כך שהנטיה הטבעית שלו היא לצמצם את העולם הרגשי ל"כיף" ו"לא כיף". אני עוד עובדת על זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מנהל מאבק לביעור ה״בא לי״ וה״תביא לי״, אבל כשככה מדברים איתם בגן זה כנראה חסר סיכוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו שלבים שגם אני כמעט והתיאשתי. אבל היום הוא בן שש וחצי, והנגע בוער לחלוטין. אפילו שמעתי אותו בחצי אוזן מעיר לאורח צעיר ש''אצלנו בבית לא אומרים ''בא לי''''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תביא לי" הוא אכן ביטוי מגונה, אבל מה יש לכם נגד "בא לי"? זהו סתם סלנגג תמים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי, אם יורשה לענות בשם לבפ, שמדובר בשני מקרים שונים, "תביא לי" הוא שיבוש לשוני ומבין השניים דווקא הוא התמים יותר וקל לתיקון, "בא לי", כמו אחיו "כן/לא כיף", הוא סממן לתרבות שלמה. _____ אגב, הנוער מתקשה להבין את ההבדל בין 'לתת' ו'להביא' והסברים מילוליים ארכניים אינם ממחישים את ההבדל. באורח פלא, אותו נוער מבין היטב את ההבדל בין BRING ו GIVE, ולא מתבלבל ביניהם. אם כך זו שיטה מעולה לתיקון השגיאה. השיטה טובה גם - אם כי בצורה מעט חלשה יותר - לתיקון השיבוש-גנדור הטרנדי 'לרשום' במקום 'לכתוב'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. סממן לאיזו תרבות הוא "בא לי"? ב. האמנם מבין הנוער את ההבדל בין BRING ל-GIVE? לא הבחנתי. וגם מה רע ב"אני רוצה בבקשה..." או משהו בסגנון? ג. איך זה עובד על "לכתוב" ו"לרשום"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''למה זה דומה לתלמיד שאמר לו רבו אל תביא לי אלא חיטין והביא לו חיטין ושעורים שאינו כמוסיף על דבריו אלא כמעביר על דבריו'' גמרא, דף לד, א. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק! אמר לו "*אל* תביא לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאפשר להצטער על כך. בדרך זו נמנעים מן הילד העושר והדינמיות של שפה חיה ונושמת, המקיימת דיאלוג מתמיד עם רבדים תרבותיים וחברתיים מגוונים. נניח למשל שהילד מתוסכל מהתנהגותו של חברו הטוב, ורוצה, בכלים המוגבלים שרכש בבית, לבטא משהו בסגנון: "בואנה, אתה לא בא לי טוב". אני מתקשה לראותו מנסח אמירה זו, עם כל העוצמות והאלוזיות התרבותיות הקשורות בה, באמצעות אבני הבניין אליהן הוא מוגבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה, אתה הצלחת לבטא משהו בסגנון: "בואנה, את1 לא באה לי טוב", עם כל העוצמות והאלוזיות התרבותיות הקשורות בה, באמצעות אבני הבניין אליהן אתה מוגבל. 1 ל.ב.פ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת לי מוגבל? למה זה מה זה לא בא לי טוב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ"ל מאחר וזה מה זה לא בא לי טוב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדמני שבנך זקוק למספר השח-רחוק של הארגון ער''ן, או שאר ארגונים כיוצא בו. תמהני מדוע ניחוחות של מצוקה לא עולים באפכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, כבר נאמר לנו שאנחנו הורים רעים כי: א' יש לו שעת שינה מוחלטת, שמותר להפר אותה רק בשישי בערב וגם אז רק אם יש אורחים. ב' הוא מקבל כמות מוגבלת של ממתקים. וכאן ההתנגדות באה משני כיוונים - שהוא מקבל בכלל, ושמגבילים אותו. ג' הוא אינו רשאי לצעוק על הוריו או להתחצף למבוגרים בכלל. ד' הוא נדרש לציית להוריו ולמורה. מותר לו להעלות השגות, כל עוד הוא מבין אצל מי הפסיקה האחרונה. ה' הוא נדרש להתנצל על התנהגות לא הולמת. ו' מצופה ממנו להיות ידידותי ומתחשב, גם אם "לא בא לו". ז' הבית אינו גוף דמוקרטי, אלא יותר מונרכיה ליברלית. ח' הדבר היחידי הנתון לבחירתו בשעת הרחצה זו הבחירה בין אמבטיה ומקלחת. עצם הרחצה אינה נתונה לדיון. ט' הוא חייב לנסות ולטעום מאכל לפני שהוא מכריז שזה לא טעים, וגם אז מצופה ממנו להשתמש במילים "זה לא לטעמי" ולא "איכס". י' הוא צריך לחלוק מצעצועיו עם חבר אורח, ולהתחשב ברצונות האורח. יא' הוא רואה לא מעט טלויזיה. יב' אבל אסור לו לזפזפ לבד או לראות דברים שהוריו לא אשרו. ועוד כהנה וכהנה. והוא ילד מאושר, עצמאי מאד ואפילו די מפונק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכפת לך לנמק את א'(למשל)? ז"א אתם בחרתם לקבוע לו שעת שינה מוחלטת משום ש: א. אתם חושבים שילדים שהולכים לישון בשעת שינה מוחלטת הם ילדים מאושרים יותר. ב. אתם חושבים שילדים שהולכים לישון בשעת שינה מוחלטת הופכים להיות מבוגרים מאושרים יותר. ג. אתם חושבים שילדים שהולכים לישון בשעת שינה מוחלטת הופכים להיות מבוגרים מוצלחים יותר. ד. אתם חושבים שילדים שהולכים לישון בשעת שינה מוחלטת הם ילדים מוצלחים יותר. ה. כשהילד הולך לישון בשעת שינה מוחלטת ההורות קלה יותר. ו. כשהילד הולך לישון בשעת שינה מוחלטת ההורות מוצלחת יותר. ז. סיבה אחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו חושבים שילדים שהולכים לישון בשעת שינה מוחלטת, ולפיכך מקבלים די שעות שינה, הם ילדים בריאים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ואם אני כבר מחטט, עוד שתי שאלות: על סמך מה אתם חושבים את זה? מה איכפת לכם אם ביום שישי בו אין אורחים הוא ילך לישון בשעה מאוחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סמך דעת מומחים שטוענים ללא יוצאי דופן שילד בגילו זקוק ל10-11 שעות שינה לפחות, ועל סמך ההתנסות האישית שלנו איתו שלימדה אותנו שהוא רגוע ומאושר יותר כשהוא ישן מספיק, ובשעה קבועה. כי זה משבש לו את שעת הקימה ואת שעת השינה ביום שבת וכשאין אורחים אין סיבה לכך. כשהוא ישן אצל סבא וסבתא הם נותנים לו להשאר ער עד מאד מאוחד, ואנחנו רואים את התוצאות בהמשך השבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים זקוקים לגבולות ברורים, בעיקר לקבל כאלה מהוריהם. שעת שינה מוחלטת (שמתקדמת עם הגיל, כמובן) היא דוגמה מצוינת להגדרת גבולות כזו. הילד תמיד בודק את הגבולות וההורה מבהיר לו שהם שם. כך מקבל הילד מבנה ומשמעות ומרגיש הרבה יותר בנוח. מותר לחרוג מהגבולות כל עוד מובהר שזו חריגה מקומית. ''היום אתה הולך לישון מאוחר מהרגיל כי הדודה בלומה באה לבקר ורצינו שתספיק לבלות איתה''. מבחינתי תשובות א עד ד' נכונות, וכמובן התשובה של ל.ב.פ שהיא בעצם הבסיס לכל העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים זקוקים לגבולות... אז אולי תגביל את מספר המילים אותם מותר להם לדבר במשך היום?! גם זה גבול. ילדים לא זקוקים לסתם "גבולות". הגבולות צריכים להיות הגיוניים, כאלה שהילד יוכל להבין את ההגיון מאחוריהם, כאלה שהמבוגר (במיוחד אם יש יותר מאחד והם צריכים להיות מתואמים) יכול להבין את ההגיון מאחוריהם. בנוסף, ילדים זקוקים גם לגמישות, אנחנו לא מגדלים עצים, והורה שלא יכול להתגמש בהתאם לנסיבות הוא הורה גרוע שלא באמת מועיל לעצמו או לילד שלו. התשובה של ל.ב.פ. היא תשובה שמתאימה לנסיבות הספציפיות של ילד מסויים. לפי עדותה הוא לא מתפקד כל כך טוב אם הוא לא ישן מספיק והוא לא יודע לבד מתי ללכת לישון. מנסיוני, זה לא רק משתנה מילד לילד, אלא גם משתנה ככל שהילד גדל (ולא תמיד באותו כיוון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי יש ויכוחי שעת שינה עם הילדים, בעיקר הגדול. שלפתי לו את טבלת שעות השינה המומלצות ועשיתי יחד איתו את החשבון מתי הוא צריך להיות במיטה. כמובן שזה לא יפריע לו לנסות "למשוך" כל פעם, וחובתי לשמור על הגבולות שהצבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת לא רשאי? גם שלי לא רשאי, אבל מה עושים כשהוא צועק? ______________ מנסה ללמוד הורות מוצלחת יותר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשמחתי הוא ילד ממש טוב ולהוט להשביע רצון, אז ב90 אחוז מהמקרים מבט מזרה אימה מספיק. בעשרה אחוזים הנוספים נדרשים לסנקציות כמו הרחקה מהמקום, איום בשלילת זכויות או פעילות מהנה כלשהי, שלילת זכויות או פעילות מהנה כלשהי, והכי נורא בעיניו - אמירה שהוא מתגלה כצעיר מכדי להשתתף בפעילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן כמה הילד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 279915 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |