 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם מבחינת המקצב, השם המקורי נשמע יותר טוב (שני השמות הראשונים שווים במס' הברותיהם, והשלישי חותם בהברה נחרצת אחת). בסדר שציינת נוצר "כריך" שמאבד את כוחו המצלולי(?!). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף. להגיד ''גדל, אשר, באך'' זה כיף. להגיד כל פרמוטציה אחרת למעט אולי ''אשר, גדל, באך'' - לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת תודה. בסוף, כמו תמיד, משאירים לי את כל העבודה המאוסה. אז ככה: "גֶöדל, אֶשר, באך" היא אנגרמה של "אשך גדול בא!". הנה, כתבתי את זה. עכשיו מבסוטים? ________ ולשאלה "אין לך משהו קונסטרוקטיבי לתרום לדיון?", התשובה, כרגיל: "תרמתי במשרד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הופ הופ הופ, אתה חושב שלא נשים לב שהעלמת רי"ש אחת? (האמת היא שכמעט התקזזנו איתך. יש אנגרמה אחת במקום בולט בתרגום שבלהט השמחה על התוצאה המוצלחת שהיא נותנת לא שמנו לב שהשתמשנו ברי"ש עודפת. רק בשלב הגהה די מתקדם תפסנו את זה, מחינו זעה מהמצח, ובלענו ירידת-מה באיכות התוצאה - שעדיין, החלטנו, ראויה להישאר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם גימטריה של "סוף עידן הרוע", "ריבלין ראובן", "לא טוב היות האדם לבדו" ואף "מה קורה גבר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, תודה. אבל אני עומד על ניחושי שאילו הופשטטר היה כותב בעברית הוא היה מתפשר על המקצב, כמו גם על סכמת הקוביאות, כדי לחגוג בתרועה את האלף-בית-גימל. אם מוותרים על הסכמה, אגב, כותרת המשנה שלנו דווקא עובדת מצוין עם ''אשר, באך, גדל'', כשהיא חוזרת על הרצף בסדר הפוך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |