|
||||
|
||||
_____ בשורה התחתונה, זה לא ממש מדוייק. שיעורי הריבית היו גבוהים יותר בעבר, אבל כצפוי הרבה יותר גבוהים על אוברדראפט והלוואות - מה שאת תשלמי לבנק - מעל חסכונות - מה שהוא ישלם לך. ובניכוי אינפלציה (אני בכוונה לא מתייחס לשנות ההיפר-אינפלציה) אזי שיעורי הפקדונות היו גם הם לא במיוחד גבוהים (מאז 1968 עד לשנות התשעים האינפלציה לא ירדה מתחת לעשרה אחוזים בשנה, ומ-1973 עד לתחילת שנות התשעים לא פחות מעשרים אחוזים, ולפעמים הרבה יותר). |
|
||||
|
||||
______________ אין לי בעיה עם זה, שהבנק גובה הרבה יותר על הלוואה ואוברדראפט, ממה שהוא נותן על חסכון. ובלבד שהריבית על חיסכון תהה כזו ששווה לחסוך. ובראש ובראשונה - כזו שלא גורמת לכסף לאבד מערכו (ע"ע ההצעות המגונות שאני מקבלת מדי פעם מהבנק של הגברת אריסון). |
|
||||
|
||||
פעם קראתי מאמר, שכחתי לצערי איפה, על חיסכון לילדים שבנקים מכרו בשנות השישים, שתנאיו היו כאלה שאם היית מקפידה לחסוך וכל חודש לשים בצד סכום קטן - אזי אחרי כמה שנים היה לך בבנק סכום ממש קטן. |
|
||||
|
||||
היתה גם ''תיבת נוח'' של בנק לאומי. |
|
||||
|
||||
ממש נכון- לי היה חסכון כזה. מה שאני זוכר זה המס שגבתה המדינה מהחיסכון הקטנטן. מזכיר לי את הסצנה ממרי פופינס על מה יכולה לעשות הפקדת 2 פני. |
|
||||
|
||||
מה היה בסצנה המדוברת? ואם כבר, תיזכר לטוב הוצאת הספרים המעולה של "דן חסכן". |
|
||||
|
||||
ההמנון ליציבות הבנקאית: http://www.youtube.com/watch?v=jt9JpYRulSk |
|
||||
|
||||
תודה, שנים מאז שראיתי את הסרט (בחופש הגדול עם בן דודי ערן) הגיע הזמן לצפיה נוספת. הסצנה האהובה עלי ועל אבי שנהג לחקות אותה, היתה סצנת הצחוק והריחוף בחלל החדר. |
|
||||
|
||||
וזאת האופציה השניה לשימוש בשני הפני: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |