 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי פרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משפחה ישראלית מוציאה בממוצע 1,470 ש"ח יותר מהכנסותיה ומספר הנפשות הממוצע למשק בית עמד על 3.3. אם נחלק את גודל אוכלוסיית ישראל (7.5 מיליון) במספר הנפשות במשק בית ונכפיל בהפרש בין הוצאה ובין הכנסה, נקבל בערך 3.34 מיליארד ש"ח בחודש או למעלה מ-40 מיליארד ש"ח בשנה. לפי אותה הלשכה, התמ"ג של ישראל ב-2010 היה קצת מעל 800 מיליארד ש"ח, כלומר הגרעון המשפחתי השנתי עומד על כ-5% מהתמ"ג. מי מממן את הגרעון הזה? האם הבנקים בישראל מוכנים (ורשאים) להלוות כל כך הרבה כסף לציבור? האם הגרעון הזה הוא תופעה חדשה ובעבר הציבור חסך ליום סגריר והיום הוא שורף חסכונות? האם יש לציבור מקורות הכנסה שהלמ"ס פשוט לא מודעת אליהם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממוצע. ופירושו - שיש הרבה מאוד משפחות שלא רק שאין להן אוברדראפט, הן גם חוסכות. ויש הרבה משפחות שיש להן אוברדראפט אימתני. ויש גם כמה פסיכים שמישכנו את הבית שלהם כי הם לא מסוגלים לעמוד בדחף לקנות דברים שהם לא צריכים. אני מכירה אנשים על כל צדדי הסקאלה. ואלה שחיים במסגרת התקציב שלהם ואף חוסכים משכורתם אינה בהכרח גבוהה. ___ אבל בשורה התחתונה, יש לי תחושה חזקה שבעבר היה קל יותר לחסוך. ושעל מנת לעודד את הציבור לחיסכון, הריביות על חסכונות לא היו אפסיות כמו היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____ בשורה התחתונה, זה לא ממש מדוייק. שיעורי הריבית היו גבוהים יותר בעבר, אבל כצפוי הרבה יותר גבוהים על אוברדראפט והלוואות - מה שאת תשלמי לבנק - מעל חסכונות - מה שהוא ישלם לך. ובניכוי אינפלציה (אני בכוונה לא מתייחס לשנות ההיפר-אינפלציה) אזי שיעורי הפקדונות היו גם הם לא במיוחד גבוהים (מאז 1968 עד לשנות התשעים האינפלציה לא ירדה מתחת לעשרה אחוזים בשנה, ומ-1973 עד לתחילת שנות התשעים לא פחות מעשרים אחוזים, ולפעמים הרבה יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
______________ אין לי בעיה עם זה, שהבנק גובה הרבה יותר על הלוואה ואוברדראפט, ממה שהוא נותן על חסכון. ובלבד שהריבית על חיסכון תהה כזו ששווה לחסוך. ובראש ובראשונה - כזו שלא גורמת לכסף לאבד מערכו (ע"ע ההצעות המגונות שאני מקבלת מדי פעם מהבנק של הגברת אריסון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם קראתי מאמר, שכחתי לצערי איפה, על חיסכון לילדים שבנקים מכרו בשנות השישים, שתנאיו היו כאלה שאם היית מקפידה לחסוך וכל חודש לשים בצד סכום קטן - אזי אחרי כמה שנים היה לך בבנק סכום ממש קטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה גם ''תיבת נוח'' של בנק לאומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש נכון- לי היה חסכון כזה. מה שאני זוכר זה המס שגבתה המדינה מהחיסכון הקטנטן. מזכיר לי את הסצנה ממרי פופינס על מה יכולה לעשות הפקדת 2 פני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה בסצנה המדוברת? ואם כבר, תיזכר לטוב הוצאת הספרים המעולה של "דן חסכן". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמנון ליציבות הבנקאית: http://www.youtube.com/watch?v=jt9JpYRulSk | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, שנים מאז שראיתי את הסרט (בחופש הגדול עם בן דודי ערן) הגיע הזמן לצפיה נוספת. הסצנה האהובה עלי ועל אבי שנהג לחקות אותה, היתה סצנת הצחוק והריחוף בחלל החדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזאת האופציה השניה לשימוש בשני הפני: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממוצע. ופירושו שאם תסכמי את ההפרש בין ההוצאות וההכנסות של כל משקי הבית תקבלי בדיוק את אותה התוצאה כמו המכפלה של ההפרש הממוצע במספר משקי הבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו פה מאוד לא הגיוני לי. לפי זה מאזן התשלומים (היחס בין היבוא ליצוא) צריך להיות במינוס 40 מיליארד לשנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח, בנק ישראל יכול למכור ולקנות אג''ח (ישראלי וזר בהתאמה) בשוקי העולם ואני לא חושב שזה נכנס לתמ''ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה כן נכנס למאזן התשלומים [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל ההכנסות בישראל מדווחות לממשלה; אפילו לא ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר מתחייבת שלא לחלוק את המידע הזה עם רשויות המס. התעצבנתי על הנתון הזה בתגובה 577860. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יותר מהכנסותיה אלא יותר מהכנסותיה ממשכורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. ראה למשל http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml... "ההכנסה החודשית הממוצעת למשק בית הגיעה בשנת 2010 לכ-14,385 שקל. מדובר בהכנסה מכל מקורות ההכנסה, בהם הכנסות מעבודה, מהון, מתמיכות ומקצבאות. בניכוי תשלומי חובה, בהם מס הכנסה, ביטוח לאומי, ומס בריאות, הגיעה ההכנסה החודשית נטו של משק בית ל-12,020 שקל... לצד ההכנסה מציגה הלמ"ס כי באותה תקופה נאמדה הההוצאה המשפחתית הממוצעת ב-13,496 שקלים בחודש." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, את התמיהה שהעלית העלה כבר לפני כמעט 50 שנה מי שהיה נשיא ארה"ב, לינדון ג'ונסון. על כך ענה לו אשכול "אנחנו מדינה דמוקרטית, אנחנו לא מתערבים במה שנעשה בארנק של האזרחים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי- תשלומי החובה הם חלק מההוצאות המשפחתיות או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה משנה? אם אתה סופר את ההכנסה ברוטו אז תשלומי החובה הם חלק מהוצאה ואם אתה סופר את ההכנסה נטו אז הם לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משנה כי אולי בעצם ההכנסה הממוצעת היא -14,385 וההוצאה היא 13,496 (ואז הכל מסתדר) וחוץ מזה, כמידע נוסף ומבלבל, אומרים לנו משהו על ההכנסה נטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצצתי בפרסום של הלמ"ס: http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTM... אין שם אזכור למיסים בסעיף ההוצאות. לו היה זה חלק מההוצאות זה היה סעיף ההוצאה השלישי בגודלו (אחרי דיור ותחבורה ותקשורת שמשום מה מופיעים יחד) ולא נראה לי שבחרו להתעלם דווקא ממנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |