בתשובה להאייל האלמוני, 05/09/11 17:02
אולי קצת מספרים בבקשה? 580785
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 5/9/2011, 17:14
את רואה בזה בזבוז מזעזע ואילו אני רואה סיבה טובה להצדיע למורה למתמטיקה שלך מן התיכון ולהעניק לו "שאפו!" גדול. כן ירבו מורים כאלה.
אולי קצת מספרים בבקשה? 580788
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 5/9/2011, 17:45
כמובן. לא נתתי אותו כדוגמא לבזבוז מצדו, אלא לעובדה שהשיעורים בד''כ מבוזבזים - כעובדה, אפשר להספיק רבה יותר מהחומר שדורש משרד החינוך.
זה בעקרון נכון - יש הרבה בזבוז זמן 580888
לה לה • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 6/9/2011, 8:59
אבל צריך לזכור שכיתה מסוימת יכולה להיות חזקה ונוחה ללמוד בצורה יוצאת דופן. יש גם מקרים הפוכים, שבהם הכיתה חלשה או קשה ללמוד בצורה יוצאת דופן ואז לא מספיקים להעביר את כל החומר. כשעבדתי בתיכון אותם מורים סיפרו איך הספיקו ללמד כיתה אחת את כל החומר בחצי מהזמן וכיתה אחרת לא סיימה עדיין חצי.
זה בעקרון נכון - יש הרבה בזבוז זמן 580902
ניר • בתשובה ללה לה יום ג', 6/9/2011, 10:06
להגיד "הכיתה" חזקה או חלשה זו דוגמא לאי יעילות. אפשר לרכז תלמידים חזקים בכיתה אחת וחלשים באחרת.
יותר מכך, לא כולם חייבים להוולד באותה שנה!
כן, כן, אני אומר שגם בבית ספר תיכון, זה שמישהו נולד שנה לפניך, לא אומר שהוא יכול ללמוד יותר ממך! מדהים!
יש חלוקה מסוימת 580918
לה לה • בתשובה לניר יום ג', 6/9/2011, 11:18
התלמידים בתיכון מתחלקים למסלול עיוני, מב"ר והכוון (מסלול בשלל שמות שהמשמעות האמיתית שלו היא שהתלמידים לא מיועדים להגיע לבגרות מלאה). בתוך המסלולים השונים - התלמידים מתחלקים למגמות ולרמות לימוד שונות במתמטיקה ואנגלית. גם אחרי החלוקה הזאת, עדיין נוצרות כיתות ברמות שונות, בגלל התלמידים השונים שמאכלסים אותן ובגלל הדינמיקות השונות שנוצרות בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים לבין המורה. אני לא חושבת שיש דרך להעלים את זה לחלוטין ולשמור על רמה אחידה של כיתות ברמות שונות, גם אם תעשה חלוקה מתוחכמת יותר מחלוקה ע"פ גיל.

באוניברסיטה, בקורסי המבוא הענקיים, הרמה לא משתנה. כולנו צריכים לדעת כך וכך חומר עד סוף הסמסטר, כולנו יושבים ולומדים ביחד. מי שלא מצליח לעמוד בקצב מנסה להתגבר ואם הוא לא מצליח הוא נושר, מי שהמהירות איטית מדי בשבילו - מפסיק להגיע. בתיכון יש חובת הגעה ויש רצון לשמור על התלמידים ולהמנע מנשירה. זה נובע בחלקו מהעובדה שהתיכון הוא לא רק מקום ללמוד אלא גם מקום לחנך ומקום לביביסיטר, שתי מטרות לגטימיות לגמרי בעיני. איך אפשר לשמור על רמה קבועה של כיתות? על עניין אחיד בחומר? אני חושבת שהפתרון של המורה המוזכר למעלה הוא פתרון מצוין - כיתה חזקה זכתה להעשרה והעמקה. אם נרחיב את זה, אוטונומיה גדולה יותר למורים וצמצום של מספר הבחינות האחידות הוא פתרון מוצלח להבדלים בין כיתות שונות, שלעולם לא יעלמו.
יש חלוקה מסוימת 580941
ניר • בתשובה ללה לה יום ג', 6/9/2011, 13:15
אם ניקח כדוגמא אוניברסיטה, יש תלמידים שלוקחים את אותו קורס פעמיים, כי הם לא הבינו.

אני חושב שצריך לעשו תזאת גם בבית ספר. אז יש אנשים שאחרי 12 שנה יסיימו חומר ברמה מסוימת, ואחרים ברמה גבוהה יותר.
אם תוסיף בחירה - שחייבים לבחור סך כלשהו של "קורסים" כל שנה, אבל התלמיד יכול להחליט בעצמו, תקבל מערכת עם גמישות ויעילות גבוהים יותר,
ושתעורר גם פחות אנטגוניזם בתלמידים - הם יכולים לבחור.
יש חלוקה מסוימת 580954
אורלי • בתשובה לניר יום ג', 6/9/2011, 16:07
נשמע נחמד בתיאוריה. זה מיושם במערכות חינוך בכמה מדינות, לא? מעניין אם זה באמת משפיע על התחושות וההישגים של התלמידים או שעניין הבחירה והגיוון הוא יותר שולי ממה שאני חושבת.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות