 |
(ב"מתנחלים" אני אכן מתכוון לדתיים שבהם, ומכיוון שטענתי היא הסתברותית, ואחוז גבוה יותר של המתנחלים הם דתיים, אז היא תקפה גם ללא התיקון...)
אני בספק אם אפשר למצוא תשובה, רק לנחש ניחושים מושכלים פחות או יותר. אבל אפשר להסיק משהו מתגובת הציבורים שונים לשכול. בחברה החילונית, השכול מלווה לעתים קרובות בספקות, אישיים (אך פומביים) וקולקטיביים, האם באמת היינו צריכים לשלוח את הבנים למלחמה. בקרב הימין הדתי זה נדיר בהרבה, אני די בטוח (אני ניזון מהתקשורת בלבד, אבל התקשורת שאני קורא היתה מאוד להוטה לפרסם מחשבות כאלו של מתנחלים דתיים).
נכון שתגובה לשכול שונה מתגובה לשבי, בכך שבמקרה של שכול כבר ממילא מאוחר מדי להציל את הבן - ובכל זאת, זה נותן הצצה מסוימת לעולם הערכים, כשהוא נבחן ברגע קשה.
צריך גם להבחין בין התגובה הרגשית הפרטית של ההורה לבין מה שהוא יאמר בפומבי. אני מנחש שבשניהם יהיה ההבדל שציינתי בין החילונים לדתיים-ימניים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש