בתשובה לאמ, 23/08/11 22:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רגע, אז הפיתרון שאתה מציע הוא המשך הסכסוך ברמות שונות של עצימות לפחות עוד חמישים שנה - שזה אומר - בעתיד הנראה לעין? תוך תשלום מלא של כל העלויות הנלוות : אובדן חיים, נזק כלכלי, נזק דיפלומטי ודירדור מעמדה הבינלאומי של ישראל? לא לדבר על כך שהסכסוך גם ממקד את העניין הפוליטי הישראלי וכך חוסם שיפורים בנושאים אחרים. אני לא יודע אם אתה מודע לכך, אבל לך תטייל קצת בטוקבקים באתרי החדשות המרכזיים, ותמצא מלא תגובות שאומרות שהפיתרון היחידי מול המצב של הביטחוני, יוקר המחיה וכו הוא לעזוב את הארץ. זה סנטימנט שהופך נפוץ יותר ויותר. לא רק הפלשתינאים נשחקים - גם אנחנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן. ויש לומר שלפי החישובים של ערפאת יש להמשיך את האלימות לסירוגין מצד הרשות הפלסטינית למטרה זו בדיוק. להערכתו בשלב הראשון ''כחצי מיליון יהודים עשירים'' יעזבו את ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין כל האופציות, המשך הסיכסוך תוך שחיקת הפלשתינים ותוך התחזקות ישראל, היא הרע במיעוטו. זה המצב היום. מדובר בסיכסוך שלא יגמר על ידי חתימה על ניירות, אלא יוכרע על ידי כוח העמידה בלבד של שני הצדדים. זה המתווה הריאלי היחיד למיתון הסיכסוך. מעמדה הבינלאומי של ישראל היה מדורדר מאז היווסדה, ומאז הוא רק הולך ומשתפר. עד מלחמת 1967 היינו אסקופה נידרסת מבחינה בינלאומית והיום כבר לא. איומי סנקציות, אמברגו ומה לא? למה זה השתפר ? כי ב- 1967 הוכחנו שאנחנו חזקים, לפני כן הצטיירנו כחלושים. עמים מכבדים עמים אחרים שמוכיחים את כוחם, עמים בזים ופוגעים בעמים שנראים חלשים. השיח הדיפלומטי הוא צבוע לכן לא צריך להתרגש ממנו יותר מדי. בטובקבים נוהגים לקטר. בינתיים בפועל, למרות התלאות 66 שנה, אין הגירה המונית. כמו כן, כן מי שמהגר ברובו עושה זאת מסיבות כלכליות שלא תלויות בסיכסוך. בשנים האחרונות ההגירה מישראל די צנועה (למרות הטוקבקים והקיטורים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ראיתי מספרים שמדברים על ירידה של 12 - 20 אלף איש בשנה. נתונים: זה די הרבה. התחושה היא שהמספרים עולים, ולא יורדים, אבל יכול להיות שאני טועה. קשה לי לקבל את ההנחה הפסימית שלך, שלא יכול להיות פה יותר טוב, ולכן נמשיך ככה עוד 50 שנה, וגם אז לא ברור מה יקרה. אני מעדיף להאמין שיש תקווה, למרות המצב. אני לא שוגה באשליות - יש הרבה פלסתינאים שרוצים להרוג ישראלים, אבל יש גם אחרים. אני מאמין שבסופו של דבר הפרקטיקה תנצח, והפרקטיקה דוחפת לשלום או הסדר אי-לוחמה שיואיל לשני הצדדים, גם אם אף אחד לא יקבל את כל מה שהוא רוצה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |