|
בכל הכבוד לזליכה, הוא לא בדיוק מנפץ. הוא פשוט טוען בתוקף שהוצאות בטחון ושיעור השתתפות נמוך בכח העבודה אינם הגורם הדומיננטי לעוני בישראל. יתכן שהוא צודק, אבל הוא לא מנסה להוכיח בנתונים או חישובים, אין לו לוח או אמצעי המחשה אחר. אני מסכים למסקנות הסופיות שלו כלומר לצורך במלחמה ביחסי הון ושילטון וביזור הריכוזיות בשוק המקומי, אבל גם כאן הוא לא בדיוק מסביר מה הרפורמות שהוא מציע, אלא טוען שיש לו 40 רפורמות, ובונה על הרקורד שלו כחשב האוצר לשעבר.
ההרצאה עצמה הייתה די מאכזבת מבחינתי מפני שלא הבנתי אותה ולא למדתי דבר. עיקר התאוריה שלו שבישראל הצריכה הפרטית נמוכה לכן אין ביקוש למוצרי ושירותי צריכה, לכן העסקים לא שוכרים עובדים, לכן שכר העבודה נמוך, לכן יש עוני, ולכן הצריכה הפרטית נמוכה. זו טענה מרקסיסטית קלאסית, ואכן זליכה ממליץ על קריאת הקפיטל... זליכה מעיד על עצמו שהוא אדם מעשי ולא תאורטיקן כלכלי. הרושם הכללי שלי ממנו היה שהוא יותר רואה חשבון ופחות כלכלן (אני חושב שהוא פרופסור לכלכלה עכשיו).
אני מכבד מאוד את אומץ הלב שגילה בזמן שעבד מול אולמרט והירשזון, ואולי היה רעיון טוב שנתניהו יביא אותו לסיבוב נוסף דווקא עכשיו כדי שיממש אפילו חלק מ-40 הרפורמות שלו, במקום לבזבז זמן על ועדת טרכטנברג.
|
|