|
1. עוד סיפור אמיתי : לאבא שלי היה שותף שדפק אותו (לקח כסף ונעלם). מסתבר שעשה את זה לעוד אנשים. נורמטיביים כמו אבא שלי. אבא שלי לא קיבל את כספו בחזרה אבל אלו שכן, עשו את זה בצורה הבאה: אנשים הגיעו לבית של אותו אדם, שמו לו רימון בין הרגליים ונתנו לו את הטלפון שיתקשר לחותן העשיר שלו. למרות שזה היה חרא של בנאדם גם כלפי אשתו, החותן שילם את החוב. לבנאדם שלום ולאחרונה נראה עם רוסיה יפייפיה בגיל של הבת שלו. אבא שלי ניסה להשיג את הכסף בכל מיני דרכים משפטיות בזמן שניסה להיחלץ מהבוץ שהשותף תקע אותו בתוכו אבל לבסוף ויתר כי לא היה לו כסף וזמן לזה. מבחינה מעשית, הנושים ה"פעילים" קיבלו את הכסף שלהם וניצלו מנזקים.
2. אבא שלי בנאדם מוסרי. מעשית, הוא הפסיד את כספו ובגלל ההשתדלות שלו להיות מוסרי הוא גם לא החטיף לאותו אדם מכות נמרצות(דבר שבישובים מסוימים נחשב סביר לאדם מהישוב לעשות) אני חושבת שבגדול הוא הרוויח.
3. לגבי "אם זה כל כך פשוט" - אתה שואל על המודעות של השוק האפור? גם מכוני ליווי מתפרסמים חופשי חופשי. (לא כתוב "מכון ליווי" אבל זה הפירוש ל"דירה דיסקרטית") למה המשטרה לא עושה משהו? אם אני אראה שוטר אני אשאל אותו אבל לא ראיתי אחד כזה לפחות שבועיים (אם אני לא סופרת את הבחורה מהפיקוח הקהילתי שיש לה בן בגן של הבן שלי. מאוד התרגשתי לראות את המדים). מאז שהעבירו את תחנת המשטרה בעיר לאזור שכונות פשע יותר פורות, אני לא רואה אותם יותר מעשנים סיגריה בחוץ. זה לא שאין שוטרים בנתניה, אבל הם לא מסתובבים ככה שאתה יודע עליהם. אתה מכיר בקיומם וגיליתי שאם מתקשרים הם אפילו באים (ואפילו עשויים לתפקד בצורה יעילה ומקצועית!) אבל יש לי תחושה שהם סובלים ממחסור רציני של כוח אדם. זה מפתיע אותי, בתור בנאדם שגר שנים ליד תחנת המשטרה ובית המשפט, שממש לא ראיתי הרבה שוטרים. סך נגני הרחוב שראיתי עולה בהרבה על סך השוטרים.
|
|