|
||||
|
||||
תסריט אפוקליפטי: התרופה פועלת, זולה ליצור, ומחלקים אותה כמו אקמול. מישהו ממציא וירוס שלא משפיע לרעה על בני אדם, רק משכפל את עצמו פעם אחת ועוזב את התא לנפשו. הוירוס משאיר את החתימה שלו אבל מכיוון שאינו מזיק מתפשט במהירות בכל הגוף. כל האנושות נדבקת בנגיף ומאותו רגע התרופה הופכת לרעל וצריך לחזור להיות סלקטיביים. |
|
||||
|
||||
בכל תא בגוף שלך יש כבר ''חתימה'' של יותר מוירוס אחד, זאת משום שהגנום שלנו מלא ברצפים שמקורם בוירוסים (וחלקם אף מקפצים להם להנאתם ואפילו יוצרים לעיתים חלקיקים דמויי וירוסים). התרופה המדוברת אינה תרופה אחת כנגד כל הוירוסים, אלא שיטה להתאים את התרופה לכל או כמעט כל וירוס קיים (על סמך הרצף הגנטי שלו). לכן תסריט האימים שלך לא יעבוד. |
|
||||
|
||||
לא קראתי את המחקר המלא, אבל התיאור שלך נראה על פניו שגוי - אין "חתימה" של וירוס, אלא מדובר על תרופה שנדבקת לרצפי dsRNA שמיוצרים על ידי וירוסים ואינם קיימים בגוף באופן טבעי. כלומר, זה שהדנ"א האנושי מכיל וירוסים שבוייתו לא אומר שהוא מייצר את הרנ"א שהתרופה מזהה. |
|
||||
|
||||
אתה לחלוטין צודק, רק לא ברור לי איפה התאור שלי שגוי (בסך הכל פסלתי את התסריט של 247). להגיד שהוירוסים בוייתו, נו, בו נגיד שזה אופטימי. הם בוייתו כמו שהפרעושים בוייתו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |