|
||||
|
||||
מדינת הרווחה האירופית או לחילופין המעבר לכלכלת מידע (מה שיותר מתאים לכם מבחינה פוליטית) יוצרים שכבה רחבה של צעירים מובטלים השתוללויות של המשועממים הן תוצאה צפויה . . מישהו/י יכול להביא קישור לסיפור הקצר "סולון בלידיה" של הרצל? |
|
||||
|
||||
בסולון בלידיה [ויקיפדיה] יש קישור למאמר של אלי אשד בנושא, ולטקסט בגרמנית (האם פרויקט בן-יהודה עוסק גם בתרגומים? אולי מישהו דובר גרמנית ירים את הכפפה - הטקסט בסך הכל לא נראה ארוך במיוחד) |
|
||||
|
||||
לי דווקא זכורות המהומות הקשות באנגליה אחרי הנהגת ''מס גולגולת'' בידי מרגרט תאצ'ר. גם אז שיעור האבטלה היה נתון די מביש, ואין לחשוד בתאצ'ר שעודדה מדינת רווחה. |
|
||||
|
||||
אז? צעירים מובטלים מתפרעים היום , בשנות ה80' או אפילו בלידיה הבדיונית של המאה ה6 לפנה"ס אלא אם כן את חושבת שבימי תאצ'ר לא חילקו דמי אבטלה ושאר תשלומי העברה? |
|
||||
|
||||
טוב ויפה, אבל לא מדינת הרווחה יצרה את המובטלים של תאצ'ר. לי נדמה שהבעיה נעוצה לא בשעמום אלא בתרבות שתייה (ולדעתי היה על זה פתיל באייל, על ההשפעות של בירה לעומת יין). |
|
||||
|
||||
תיאוריה יפה, אבל מדובר בעיקר במוסלמים. |
|
||||
|
||||
תשובה רשמית: פונים לעורכי האתר עם מאמר או עדכון חדשות. תשובה לא רשמית: עונים לדיון קיים (מה שהרגע עשית). |
|
||||
|
||||
לא בהכרח כלכלת הרווחה. לדעתי, "משועממים" הוא המפתח. גם הולנד היא מדינה אירופאית עם כלכלת רווחה. שהיתי חודשיים בכרונינגן והיו שם המון צעירים שנהנו מכלכלת הרווחה והם היו נורא לא משועממים. הם כל הזמן עשו דברים. כמעט בכל דירה שנכנסתי אליה (וביקרתי בכ-15 דירות) הצעירים עסקו באיזושהי יצירה. הכמות של אנשים שעוסקים בציור ופיסול שם פשוט הדהימה אותי. אלו שלא עסקו בזה כתחביב או יותר מתחביב עשו דברים כמו לבנות כיור באמצע החדר שלהם (באנטי-סקווט) או למיין חיפושיות מסוג מאוד מסויים ולמפות אותן על פני הולנד או באומנויות לחימה וכאלה. מקרה משעשע שקרה לי - בין כל ההולנדים המאוד אינטליגנטים בעיר האוניברסיטה הזאת הצלחתי סוף סוף לפגוש גם בחור ממש לא מלומד, שלא מדבר אנגלית (מה שהיה ממש נדיר!). הוא התעקש לשבת מולי בבית הקפה הרבה זמן וממש לא היה לנו על מה לדבר. חשבתי לעצמי שאם יש משהו שנראה לי שמאפיין את ההולנדים, ממה שראיתי לפחות בעיר הזאת, זה שהם ממש חיים ונושמים אומנות, מודעים לזה וגאים בזה. אז הסבתי את תשומת ליבו לאיזה עיצוב קטן ויפיפה באחד הבניינים מולנו. מיד אורו פניו והוא הבין בדיוק על מה אני מדברת. גם חבר'ה מוסלמים שפגשתי בכרונינגן היו עסוקים להפליא ובעלי תחומי עניין ותחביבים. עוד דבר מאוד מעניין - האנשים שם היו בלתי ממורמרים באופן כרוני. היה להם מצב רוח טוב (ולא מעישון מריחואנה. כשהייתי שם, יין לבן היה הדבר החם במסיבות. ההתלהבות של התיירים מהסמים נראתה להם משעשעת עד דבילית) והם היו רגועים ופעלתנים. האנשים שם היו גם נורא מרוצים מהעיר שלהם ומהולנד באופן כללי. דרך בטוחה לשמח אנשים היתה להחמיא לעיר שלהם או לקנות דווקא את הטבק שמייצרים בה. היה להם גם קטע נפוץ של להגיד "אני הולנדי", גם אם זה טורקי שהגיע לפני שלושה ימים או סרבית שעוד לא מדברת מילה בהולנדית. קרה לי קטע באיזו מסיבה ששאלתי על בחור שנראה תימני, אבל היה נורא גבוה ומלא, מה המוצא שלו. סתם, עניין אותי. החבר'ה ההולנדים אמרו לי בנימוס "הוא הולנדי". שאלתי "בסדר, אבל מה המוצא שלו?" אמרו לי "הוא הולנדי". אחרי שהמשכתי לשאול הבנתי מהטון שעברתי על איזה כלל נימוס, ובחורה נחמדה משכה אותי הצידה והתחילה לדבר איתי על משק המים בעולם. זה היה לפני שמונה שנים בערך, מקווה שעדיין מקסים שם. זה גם מקום עם המון סובלנות. הם היו מאוד גאים בזה שבעיר החנויות אמורות להיות סגורות ביום ראשון (יום המנוחה) אבל העסקים המוסלמים סוגרים ביום שישי ופותחים בראשון. מישהו אפילו טרח להראות לי את לשון החוק באתר העירייה, שהיתה משהו כמו "ביום ראשון החנויות סגורות. מי שרוצה לפתוח פותח". בתכל'ס זה היה גם מאוד נוח, כי כן היה איפה לקנות מצרכים בראשון. ככה הם גם עוזרים למהגרים. עוד דבר - היה להם קטע של להתגייס לעזור למהגרים. למשל אם יש לך שכן מהגר, אפילו אם אתה לא ממש מחבב אותו אישית, אתה עוזר לו. למשל ללמוד הולנדית. והיו להם הקלות מעולות על פתיחת עסקים קטנים. אבל מהגרים שמתעצלים ללמוד הולנדית או באופן כללי לא חרוצים ממש הוציאו מהם עצבים וחוסר נחמדות. זה הנושא היחיד שראיתי הולנדים מפסיקים להיות נחמדים לגביו. זאת ההתרשמות שלי מחודשיים בכרונינגן, זה תמיד נראה לי כמו מודל שממש שווה להעתיק... |
|
||||
|
||||
חירט וילדרס [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
ושלום ליהודים, לא לשכוח. ;) |
|
||||
|
||||
מהוויקיפדיה נראה שהוא מצליח לא לחצות את גבול הלגיטימיות (אבל אולי אני טועה). לי אישית סרט של 16 דקות על האיסלם לא נראה רציני. על אף שהדעה האישית שלי על האיסלם היא שונה לחלוטין, מצאתי את עצמי מסכימה עם הרעיון הבא, שביטא אונקר גתה בהתייחס להפגנות ולאיומים אחרי הסרט של וילדרס: "אפילו אם היה זה נכון שמוסלמים רבים כועסים בשל הקריקטורות, לא בשל העובדה שהאיסלם עומד לביקורת, כעסם אינו ענייני. האם על יהודי לשתוק משום שנוצרי נפגע מכך שהוא אינו מוכן לקבל את אלוהיותו של ישו? או שמא על הנוצרים לשתוק משום שיהודים נפגעים מהשילוש? האם על האתאיסט לשתוק משום שיהודים, נוצרים ומוסלמים גם יחד מוצאים כי דעותיו פוגעות בהם? אולי כל היורשים המדעיים של גלילאו צריכים להאלם, כפי שגלילאו עצמו הושתק על ידי הכנסייה, היות ואלו המקבלים את התנ"ך באופן מילולי מתרגזים מן הטענה כי הארץ נעה? אם ניתן לרגשותיו של מישהו לשלוט, נהרוס את חופש המחשבה והדיבור. בחברה חופשית, לרשות כל מי שמתרגז מרעיונותיו של מישהו אחר עומד אמצעי פשוט ורב עוצמה: אל תקנה את ספריו, אל תצפה בסרטיו או תקרא את עיתוניו. אם מישהו שופט רעיונות כמסוכנים, עליו להתווכח נגדם. המפיצים של רעיונות מרושעים אינם מהווים איום לאלו שנותרו חופשיים להתנגד להם בעזרת רעיונות רציונליים.ברגע בו מישהו בוחר לענות לאלו שאת דעותיהם הוא רואה כפוגעות באמצעות רובה, ולא באמצעות טיעון - - כפי שמוסלמים רבים בוחרים בתביעתם שממשלות אירופה יטילו צנזורה על העיתונים או על ידי הוצאת קריאות לעריפת ראשים ופעולות אלימות אחרות נגד אירופאים - - הוא מרחיק עצמו מחברה תרבותית ומכל שיקול רציונלי." בכל מקרה, אני בטוחה שאם היו עושים סרט כזה על היהודים הם היו קמים ומשתוללים. אם מישהו היה רוצה, למשל, להפיק סידרה שמציגה את היהודים ואת הישראלים כחיות טרף הוא וודאי היה חושש לחייו. |
|
||||
|
||||
שכנינו היקרים (וגם אלה שאין לנו איתם כלל גבולות משותפים) ובעלת בריתנו לשעבר עושים את זה כל שני וחמישי. ובכל זאת הבמאים, השחקנים והמפיקים חיים וקיימים. |
|
||||
|
||||
לא כולם ג'וליאנו מר [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
לא אנחנו רצחנו אותו. |
|
||||
|
||||
אני לא יכול יותר אני חייב להתוודות אני רצחתי את ג'וליאנו ואת רבין ואת ישו אבל לא את סגן השריף |
|
||||
|
||||
עכשיו תודה שרצחת גם את סגן השריף! |
|
||||
|
||||
לא הייתי בהולנד, אבל מה שאתה מתאר היה לפני 8 שנים. להשוואה - כשראשוני הדארפורים הגיעו לארץ, חברים שלי שארחו משפחה דארפורית בביתם דיווחו שאנשים עצרו אותם ברחוב, שאלו אותם אם הם עוזרים לדארפורים, הוציאו כסף מהארנק ונתנו להם. לא כל כך קורה היום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |