בתשובה לג'וד, 09/08/11 16:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי שיצר את בועת הסאב פריים הוא דווקא קלינטון. תחת סיסמאות כמו ''צדק חברתי'' ו''דיור בר השגה'' הוא מינה ''חברתיים'' כמו פרנקלין ריינס לעמוד בראשות פאני מיי, במטרה לאפשר ללווים גרועים לקבל משכנתאות. זה הגורם העיקרי לבועת הסאב פריים, שהתפוצצה בשלהי כהונתו של בוש (שגם לו יש אשמה בכך שהוא אפשר למצב זה להמשיך להתקיים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קלינטון זרע את הזרעים, אבל בוש השקה את העץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מטאפורה הולמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קלינטון לא יצר בועת סאב פריים, הוא יצר מנגנון של הלוואות דיור לשכבות הפחות חזקות וזה דבר חשוב מאד וטוב מאד, והוא זקוק לניטור ורגולציה. את בועת הסאב פריים יצרה דווקא הבובה על חוטים הרפובליקאית, שבעת שהבועה היתה עוד קטנטונת דאגה לנפוח בה עוד ועוד רוח. (הנאום הוא מאוקטובר 2002! כאן Subprime_crisis_impact_timeline#1990.E2.80.931995 [Wikipedia] יש טיימליין יפה של התפתחות הבועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פשוט לא נכון. הלחץ הפוליטי על פאני מיי ופרדי מאק ("זריעת הזרעים" אם להשתמש במטפורה של המזוהה) התחיל בזמן ממשל קלינטון. הוא זה שמינה כבר ב1995 את ריינס, ותחת ממשלו נדרשו פמופ"מ לתת לפחות 42% מהמשכנתאות ללווים בעלי הכנסה נמוכה מהחציון. ב2000 הוא אף הגדיל את השיעור הזה ל50%. נכון שבוש הגדיל את אותו השיעור ל52% ב2005 ("השקה את העץ"). אבל אי אפשר לומר ש50% היא "בועה קטנטונת" בעוד ש52% זה "עוד ועוד רוח". וזה עוד הוכחה מדוע אסור להתנתק מעקרונות הכלכלה עבור פופוליזם זול בנוסח "דיור בר השגה", גם כשהשליט הוא כביכול "ימני". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ולא כדאי לשכוח איזה מלחמה או שתיים שעלותן היא יותר מ-20% מהחוב...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין המלחמות לבין בועת הסבפריים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולכם טועים. מי שיצר את המשבר זה אחד רוברט קיוסקי, איל נדלן שפרסם רב מכר בשם ''אבא עשיר אבא עני'' ובו המליץ להמונים למנף את ממונם ולהשקיע בנכסים מניבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי כבר את הטענה הזו, אבל אני מתקשה להאמין שמישהו טוען אותה ברצינות. הספר הנ"ל מכר איזה 11 מליון עותקים ברחבי העולם, מתוך זה כמה מליונים בארה"ב, אבל צריך לייחס לו השפעה מאגית ממש על אומה של שלוש-מאות מליון נפש, ולהניח ש*כל* מי שקרא את הספר נהג בהתאם לעצותיו הנ"ל, ורק בגלל זה. (אה, וצריך להראות מתאם בין מכירות הספרים למינוף נכסים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם ספריות. יש גם השאלות. יש גם רעיונות שנפוצים מבלי שאשכרה קראת את הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם. אבל זה עדיין מופרך לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרים שהביאו לשינויים חברתיים ? באמת רעיון מופרך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. מיין קמפף. הקפיטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמה למה אני צריך להסביר את ההבדל, אבל כיוון שקראתי את שניהם (אבל לא את 'אבא עשיר', חוץ מפרק משעמם אחד): - הקפיטל לא תפס עשרות מליוני אנשים מיד עם יציאתו שכולם, אינטלקטואלים כהמוני עם, מיד ניסו ליישם את מרשמיו ככתבם וכלשונם* - מיין קאמפף הוא ספר משעמם להחריד, שגם רוב תומכיו של היטלר לא טרחו לקרוא, והצלחתו של היטלר לא הייתה תלויה אך ורק או בעיקר במיין-קאמפף. התיאוריה לגבי 'אבא עשיר' מניחה ש: 1. כשהספר יצא האמריקאים - מליונים רבים מהם - התחילו לנהוג לפיו. 2. זאת בלי תנועה אינטלקטואלית שקידשה אותו. 3. והספר הוא שהשפיע, ולא גורמים אחרים. 4. וגם אם רוב קוני הבתים בכלל לא ניסו להגיע להכנסה-מנכסים כמו שקיוסאקי מציע, הם בעצם פעלו בהשפעתו, ובהשפעתו בלבד. 5. וכל זה, איכשהו, קורה לא עם איזה מתאם שנראה לעין בין מכירות הספר לכמות הנכסים, אלא באיזו נקודה שרירותית** פתאום אנשים מתחילים לבצע את כל המינוף לעיל. אבל בהשפעת הספר, כן? אשכרה, כבר הפרוטוקולים של זקני ציון סבירים יותר. *לא שהייתי מגדיר את זה 'מרשמים'. **אם מתעלמים מכל השאר ומניחים שהספר הוא האחראי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה ''מיין קאמפף'' היה (ועדיין הינו - במצרים, בטורקיה, בחמאסטן ובאזורים ביו''ש שתחת משטר אבו מאזן) רב מכר שמכר מליונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל זה *בגלל* מה שהיטלר *עשה* כבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי יותר על ספרים כמו ''אלטנוילנד'' או ''אביב דומם'' (שהביא להוצאת הדי.די.טי משימוש) או ''אוהל הדוד טום'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה הגודווין הזה? ממך ציפיתי ליותר :-) (הברית החדשה. ייסורי ורתר הצעיר. דו"ח קינסי. גיליונות "בורדה" הכרוכים, 1979). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב הקיוסקי הזה שילך לפתוח קיוסק. מי שגרם למשבר זה אני ורק אני ואני אספר לך איך זה קרה (אבל אל תספר לאף אחד אחר). זה קרה ביום חמישי אחד לפני חמש-שש שנים. הפרטים לא זכורים לי אבל כאבה לי הרגל, את זה דווקא כן זוכר. אז ישבתי לי על הכורסה ואמרתי לעצמי שאני חייב להתרכז במשהו אחר כי הרגל ממש כואבת לי ואם מתרכזים בזה אז זה עוד יותר כואב. אז חשבתי לעצמי מה היה קורה אם פתאום היה משבר עולמי בגלל קניית יתר ומכירת יתר של דירות והמחשבה הזאת כל כך שעשעה אותי עד ששכחתי לגמרי מהרגל... למחרת קמתי והרגשתי כרגיל, אבל המחשבה שלי, שהחלה כבדיחה עצמית למניעת כאב, החלה להתגלגל בעולם וחדרה בצורה של מם למוח של לפחות שישה-שבעה אנשים באזור מגורי ומשם היא המשיכה בצורה של נון לעוד שישים שבעים ואז בצורה של סמך היא התפשטה עוד יותר ומכיוון שצורה של סמך היא מאוד אטרקטיבית מבחינה ויזואלית המון אנשים נמשכו לזה וכך התפשטה התופעה (בצורה של עין) לכל מיני מקומות שאפילו אני לא שיערתי ובלי ששמתי לב המחשבה הקטנה שלי הפכה למשבר כלל עולמי שגרם וגורם סבל רב לכל תושבי כדור הארץ. אני שמח שהצלחתי להבהיר זאת ומתנצל בפני תושבי כדור הארץ על הטעות המצערת ומבקש שביום האהבה, ט''ו באב הם יסלחו לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרה לי דבר דומה בגמר של העונה השניה של כוכב נולד. רגע אחד אתה סובל מטחורים ומתרכז במחשבה שמויאל יזכה ולא סקעת כמו שכולם אומרים וחצי שעה אחרי זה צביקה הדר מודיע ''מהפך''.... מפחיד הקטע הזה של מחשבה יוצרת מציאות... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |