|
לא אמרתי שהיא מיותרת. אני חושב שטוב להעלות לסדר היום את הנושאים המדוברים, ואני שמח לראות שהציבור האדיש - אותם זוללי סושי ובועלי נרגילות - קם ועשה מעשה. אני גם מעודד מכך שההפגנות אינן נגררות לכיוון הוונדליזם שמאפיין הפגנות דומות (לאחרונה "הארץ" התאהב בדני האדום, שבעיני הוא בעיקר בנדיט, ומביא את ההתרשמויות שלו מהמתרחש). לא הייתי רוצה לראות את אבן גבירול עולה בלהבות1 למרות שאני מתעב את הרחוב הזה.
בקיצור, ההפגנות האלה מזכירות לי את נוער הנרות יותר מאשר את כיכר תחריר. אולי יותר מההפגנות עצמן חשובה העובדה שרוב מכריע של הציבור תומך בהן, וייתכן שמשהו יחלחל למצעים של המפלגות בבחירות הבאות, וממנו, אם להיות נאיבים מאד, גם לאופן הפעולה של הממשלות הבאות. בדומה לאיזונים שמנסים להשיג בין שעורי הרבית, חוזק המטבע, האינפלציה והאבטלה, דומה שהגיע הזמן לחפש גם מעט יותר איזון בין מדד ת"א 25 למדד ג'יני, וכמובן להוריד לאלתר את מחיר הגבינה הלבנה 3%. אבל אני סקפטי בקשר לכל ה"אולי"ים האלה. ______________ 1- טוב, על חלקים מסויימים ממנו אפשר להתפשר.
|
|