 |
אל באפך. אני לא מנסה להיות ה"מרגול" של האייל והזדהותי עם המחאה היא אותנטית ובלתי מסוייגת. הרגע בו האלפים בכיכר קראו "הם מפחדים" חימם את ליבי ("על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון").
השתמשתי במונח ה"מקורי" "אספסוף ביניים" כדי לסמן המון מפגין של אנשי מעמד הביניים. למילה אספסוף יש בעברית קונוטציה שלילית יותר מאשר למשל למונח האנגלי mob. אני לא כיוונתי לצד השלילה והגינוי אלא לצד ההסתייגות בלבד. קראתי אספסוף לקהל המעדיף להתגודד בקרנות הרחוב לקרוא ולזעוק סיסמאות ע"פ פעילות פוליטית או אזרחית ארגונית הדורשת השקעה מרובה יותר בפרט מבחינת זמן ומסירות.
גם ב"גל הפגנות ומחאות המפומפם ע"י התקשורת" התכוונתי לציין עובדה ולא לגנות. לא הצטרפתי לאלקטורט המתועב של האדון ליברמן. אין שום פסול בכך שאנשי העיתונות תומכים במי שהם רוצים לתמוך ואין לי שום כוונה לתת להם "הדרכה" או ציונים. אני מקונן ומתמרמר על העובדה שאין לנו בתקשורת די אנשים המתמסרים לבירור האמת העובדתית החמקנית ולביאור והארה של הנסיבות החברתיות-כלכליות האמביוולנטיות של מצבנו (להבדיל מחיטוט קטנוני וחוזר על עצמו בתופעת ניפוח מספר המפגינים נוסח ליבסקינד ממעריב). חסרונם של האנשים והכתבות הללו כואב וממאיר, אבל מכיוון שאני לא מאמין בכוחות המאגיים של התקשורת, איני מוצא שום פסול במצב בו מרבית אנשי התקשורת מזדהים עם מישהו ומבטאים זאת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש