|
||||
|
||||
לפני פישר היה קליין ולפניו פרנקל. פעם באו עיתנואים בטרוניות אל קליין ובין השאר הרבו להשתמש במילים "פרנקל אמר ש. . ." בתשובתו להם פתח קליין באנקדוטה. הוא סיפר שפעם הוא עמד בתור בקופה בסופרמרקט, ואישה אחת שעמדה מאחוריו נעצה בו את מבטה זמן רב ולבסוף פנתה אליו בשאלה: "אתה לא פרנקל ? אתה כל כך דומה לפרנקל.", ותשובתו לה הייתה "אני לא פרנקל". תשובתו לטענה "פרנקל אמר" היא כמו תשובתו לאותה אישה: "אני לא פרנקל". סיפרתי את הסיפור משום ש"אני לא פישר" ואיני יודע איך הטענות אליו קשורות בתגובתי שבה טענתי שבמדינה דמוקרטית, שינויים במדיניות הכלכלית ובסדרי העדיפויות צריכים להיעשות בצורה מסודרת באמצעות הקמת מפלגות והליכה עמן לבחירות. בכל זאת אתייחס לכמה מהנושאים שהעלית. את המשפט הראשון בתגובתך, וקישורו לעניין שלנו ממש לא הבנתי. מה אמרתי ואני יודע שזה לא נכון ? להפתעה מתופעת המחאה שעליה דיבר פישר אף אני שותף, ואני חושב שמי שאומר שלא הופתע אינו כן. לדברים אחרים בביקורתך אליו קשה להתייחס ללא קישור, כי חשוב לראות את הנוסח המדוייק של דבריו. "קו העוני" הוא מושג סטטיסטי שהשם שניתן לו מטעה. במדינות שאותן הזכרתי בתגובתי הקודמת אחוז האנשים שנמצאים מתחת לקו העוני יותר קטן מאשר אצלנו ובכל זאת האנשים שם עניים יותר ונמצאים במצוקות כלכליות הרבה יותר גדולות. המונח האמיתי הוא "קו הפער". על כך מורה הנתון הסטטיסטי הזה. מעולם לא שמעתי על "טייקונים" (1) שחייבים למדינה 40 מיליארד שקל מיסים (אבל כן שמעתי לאחרונה כל מיני טענות לא כל כך ממוקדות כלפי "טייקונים"). אם יש בעיה כזאת משהו דפוק במערכת המשפט והאכיפה, ולשם יש להפנות את האצבע המאשימה. (1) אגב תרגום המילה "טייקונים" ללשון הרווחת באמריקה הוא "יהודים". אני אומר זאת עקב התרשמות משיחה עם נהג מונית כושי בעיר וושינגטון, שעליה ספרתי כאן כבר פעם. ממש אותם דיבורים והאשמות מעורפלות, אבל במקום "טייקונים" – "יהודים". |
|
||||
|
||||
בדיקה באתר הכנסת, מעלה שמצע הליכוד בבחירות האחרונות כלל סעיפים כגון: ו. "רפורמה מקיפה במערכת המס שתביא להרחבת בסיס המס, הקלת הנטל הכולל וחלוקת הכנסות שוויוניות וצודקות, רפורמה זו תמריץ את הפעילות העיסקית ותעודד את הרצון לעבוד ולהרוויח"1. ט. המשך שיפור, הרחבה והקמה של מערכות תחבורה ותשתיות מודרניות אחרות ברחבי המדינה, והמשך חשיפת התחבורה הציבורית לתחרות מתוך מטרה לשפר את איכותה ולהזיל את העלות לצרכן. יב. עידוד ענף הבנייה בכלל והבנייה להשכרה בפרט, כפיתרון לבעיית הזוגות הצעירים, הזכאים והעולים החדשים. וביתר פירוט: 10. הקטנת נטל המס הממשלה מכירה בכך ששיעורי מס שולי גבוהים ומיסוי כבד משפיעים באורח שלילי על הצמיחה הכלכלית. לאור הצלחת הממשלה בהקטנת הגירעונות וייצוב המשק, תפעל הממשלה להפחתת שיעורי המס שתביא למעבר המשק לצמיחה כלכלית מהירה ותהווה תמריץ לעבודה וחסכון. שיעורי המס יופחתו באורח הדרגתי תוך צמצום מספר מדרגות המס ופישוט גבייתו. הממשלה תפעיל מנגנון מיסוי שיעודד חיסכון לטווח הארוך הנידרש למשק כאמצעי להוזלת משכנתאות ועידוד השקעות ריאליות. 15. העברת הדיור הציבורי לידי הדיירים הממשלה רואה בדיור הציבורי מכשיר חשוב לצמצום ממדי העוני בישראל. הממשלה החלה במתן אפשרות לרכישת הדירות בהן מתגוררים הדיירים במחיר מסובסד ובתמיכה ממשלתית. בד בבד ממשיכה הממשלה בבניית אלפי דירות נוספות ליצירת פתרונות דיור לזכאים חדשים. הממשלה תמשיך ותפעל גם להקלת רכישת דירות בקרב זוגות צעירים. הממשלה תעודד בניית דיור להשכרה כפתרון נוסף למצוקת הדיור. הממשלה תביא לשינויי החקיקה, כך שבנייה להשכרה תהנה מעדיפות ותתומרץ בהתאם. ע"י יצירת שוק דירות להשכרה יוכלו זוגות צעירים, עולים חדשים, חיילים משוחררים ונזקקים, שאין ידם מגעת כדי רכישת דירה, להנות מפתרונות דיור במחיר שווה לכל נפש. 16. העלאת רמת החיים הראלית מעבר המשק לצמיחה מאפשר לממשלה להעלות את רמת החיים הראלית ע"י הגדלת הכנסתם הראלית של האזרחים והגדלת כח הקניה שלהם. אי לכך תפעל הממשלה גם להוזלתם של מוצרים ושרותים והעלאת איכותם. הממשלה תמשיך ותפתח את המערכות המספקות לצרכן מידע ובקרה על טיב המוצרים והשרותים שהוא מקבל ותעודד תחרות בין יצרנים מוכרים וספקי שרותים לטובת הצרכן. בנוסף לכך תמשך חשיפת המשק ליבוא מתחרה שתביא לאורך השנים להתיעלות ענפים רבים במשק והורדת מחירים. 19. חינוך והשכלה בתחום החינוך היסודי יימשך יישום חוק חינוך ארוך שמתקיים כיום ב- 446 בתי ספר הפזורים ב- 100 רשויות וכמו כן ייושם חוק חינוך חובה לגיל הרך, תוך פריסת היישום בהדרגה לכל רחבי הארץ. ינתן דגש לפיתוח תשתיות, על מנת להקל על העומס של תשתיות החינוך. בתחום ההשכלה הגבוהה, תיושם תוכנית הממשלה לעודד את המעורבות החברתית של הסטודנטים בתמורה להשתתפות בשכר לימוד. תרומת הסטודנטים תופנה בעיקרה אל עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה מתוך רצון לנצל את יכולתם הייחודית, ולהעזר בה על מנת לחזק אוכלוסיות שאינן נהנות מיתרון דומה. תורחב תוכנית המלגות והסיוע, על מנת לאפשר לציבור רחב יותר ללמוד לימודים גבוהים. כמו כן, ינתנו הלוואות ארוכות טווח לסטודנטים בתנאים נוחים. באופן מעניין, זה לא בדיוק מה שקרה בפועל, ומנגד, יש כאן סעיפים שמאוד דומים לכמה מדרישות המפגינים. למעשה, בדיוק אותם הסעיפים שהתגובה אליהם היא "מפונקים! תפסיקו לעשן נרגילה ולאכול סושי! מה אתם מצפים? שהממשלה תממן לכם דירה ופעוטון? הדרישות שלכם יעלו 60 מיליארד!" כשחושבים על זה, עושה רושם שכל שמפגיני 2011 צריכים לעשות, על סמך המצע הזה, הוא להצביע ליכוד! 1 לא מופיע "העלאת המיסים העקיפים והטלת הנטל על כתפי המעמד הבינוני והנמוך". |
|
||||
|
||||
הממ. זה מצע 2003. לא מהבחירות האחרונות. ובכ"ז מעניין. |
|
||||
|
||||
גם אם נניח שהמצע בבחירות האחרונות דומה (וסביר שזו הנחה נכונה), אי אפשר לומר באופן גורף שהממשלה לא מנסה לממש את הבטחותיה אלה (למשל חוק הונדלים שעבר זה עתה הוא בפרוש חוק שנועד להוריד את מחיר הדירות). הבטחות שעניינן העלאת רמת החיים וכדומה הן בגדר הבטחות של ''נפעל בכיוון''. ברור שבדברים כאלה אי אפשר תמיד להראות הצלחות מלאות. ואגב, המצע בפרוש אינו דומה למה שדורשים ''המוחים האמיתיים'' עד כמה שהם בכלל מצליחים לנסח רצון משותף איזה שהוא, ובמקרים רבים כמו, למשל עניין הורדת המיסים שהוא המוטו של נתניהו מתמיד, הרצונות מנוגדים, כי כדי לצ'פר את המפגינים אין ברירה וחייבים דווקא להעלות מסים. מכל מקום, איני זוכר שכל הנושאים האלה היו נושאים מרכזיים בשיח הציבורי ערב הבחירות, והבחירות לא הוכרעו בגללם. אני חוזר ואומר שאם הפכו הדברים האלה לעומדים בראש רשימת החשיבות, צריך לחכות לבחירות ולהריץ מפלגה שזה יהיה הבייבי שלה. ואז נראה אם בעיני הציבור זה באמת יותר חשוב מדברים אחרים, ואם כן, אם זה בכלל ניתן לביצוע מהיר. |
|
||||
|
||||
חוק הונדלים מאפשר אישור תוכניות ללא בחינה מדוקדקת של השפעותיהן (תחבורה, סביבה, חייהם של השכנים לאחר הבניה), אבל אאל"ט, מתיר בידי הקבלנים לבנות מתי שיתחשק להם. לאשר מהר-מהר, לבנות כשישתלם. זה לא יוביל להורדת מחירי הדירות. לגבי המיסים - נתניהו לא הוריד מיסים. הוא הוריד במס הכנסה, והעלה, משמעותית, את המיסים העקיפים. מי שמרוויח הון, הרוויח מזה. מי שמשתכר כך שמס ההכנסה נגס לו סכום ניכר ממשכורתו - לא הרוויח ולא הפסיד. את מה שהרוויח בהקטנה מס ההכנסה, קיזז בהעלאת מיסי הדלק, במע"מ על המים, בעליית מחירי-כל-דבר-כמעט, בגלל הבלו על הסולר, והמשחקים של נתניהו-שטייניץ עם המע"מ לא מועילים: כשמעלים את המע"מ המחירים עולים, כשהוא יורד, הם לא קטנים. מי שמשתכר מעט ומשלם מעט מס הכנסה או כלל לא - הפסיד, והרבה. הבחירות יהיו רק עוד שנתיים. ומה עד אז? בעיות כמו דיור לוקח שנים לפתור. דווקא ממפלגה שזה יהיה הבייבי שלה אני חוששת. אם זו תהיה מפלגה קיימת, עוד יש סיכוי. אחרת, זו תהיה ד"ש 2, שינוי 2 וגימלאים 2. מה שאני לא מבינה איתך, אתה הרי בעד משאל עם, כשזה קשור להחזרת שטחים, לא? למה זה? אם העם בחר בממשלה, יתמודד ויסבול עד בוא הבחירות הבאות. ואם תקום מפלגה שתהיה בעד כיבוש-מחדש, טוב ויפה, לא? ____________________ לבעיות המוצפות יש יותר מדרך אחת לפתרון. יבואו הסוציאל-דמוקרטים וידרשו לפתור אותן באמצעות פיקוח, התערבות ממשלתית והעלאת המס. יבואו החופשיסטים וידרשו לפתוח את השוק לתחרות אמיתית, למנוע קרטליזציה ומונופולים, להסיר חסמים בירוקרטיים. מן הסתם שניהם יטענו שעל המדינה להפסיק להתנהל כעסק-למיקסום-רווח ושעל מנהל מקרקעי ישראל להפסיק לספסר בקרקע כאחרון הספקולנטים. יבואו המתנחלים ויגידו שהפשרת הבניה בשטחים תפתור את בעיית הדיור, ויבואו הגזענים ויגידו שזה הכל בגלל העובדים הזרים והמסתננים. להתעלם, לטעון שמספרי המפגינים מנופחים, שמגיע להם כי הם אוכלים סושי ומעשנים נרגילה אז שלא יבואו בטענות, זו לא התייחסות רצינית. |
|
||||
|
||||
לעניין משאל העם (אני זונח את העניינים האחרים מה כן ומה לא עשתה הממשלה, כי הדבר מחייב התעמקות בנושאים שלא כל כך מעניינים אותי, והתעייפתי), אני תמיד בעד משאל עם כשיש מסה קריטית שרוצה בו. לא שמעתי מהמאהל שום קריאה למשאל עם, ולא בכדי. נראה לי שהם בכלל לא יודעים איזו שאלה לשאול. אם באמת ירצו במשאל עם, יצליחו לנסח את השאלה ויהיו נניח 100000 חתימות לקיומו, ממש לא תהיה לי שום התנגדות אלא להפך. לא רק שלא תהיה לי התנגדות. אשמח שהעניין מסתיים בדרך מסודרת ונאותה. |
|
||||
|
||||
1. לא "מגיע להם כי הם אוכלים סושי". מגיע להם (יותר נכון - לא מגיע להם) כי הם חיים ברמת חיים מעבר ליכולתם (וסושי הוא רק סמל לכך) ורוצים שהמדינה (בכספי משלם המסים) תממן להם את זה. 2. נתניהו העלה את המסים העקיפים? מע"מ נשאר כשהיה, מיסי הרכישה על רכבים עממיים ירדו, היתה תכנית לבטל את הפטור ממע"מ על ירקות, אבל היא בוטלה. הבלו על הדלק ("מס פריפריה") עלה - אבל למיטב הבנתי את בעד מס זה. יש איזה מס ששכחתי? |
|
||||
|
||||
אני לא בעד זה, הואיל וזה גורם ליקור עקיף של שלל מוצרים, ואני לא בעד זה בטרם יש תשתית תחב''ץ יעילה, עניין שאתה, למשל, מתנגד לו. |
|
||||
|
||||
אני בפירוש לא מתנגד לתשתית תח''צ (ודאי לא מסילתית). אני רק מתנגד לסובסידיה והעדפה תחבורתית (נת''צים) של מונופולי התח''צ, בהיותם מזהמים וקטלניים (ובהכרח בלתי יעילים) על חשבון האזרח. |
|
||||
|
||||
אם אתה בעד פיתוח תשתית מסילתית, חוששתני שאין בינינו אי-הסכמה על נושא זה. גם אני סבורה שזה עדיף. __ ובמטרופולין - נקל לארגן 8 קוים בתדירות של 3 דקות, מלארגן 50 קוים בתדירות של 10 דקות. |
|
||||
|
||||
"חוששתני שאין בינינו אי-הסכמה על נושא זה"? סר המפרי מבצבץ מכתיבתך. |
|
||||
|
||||
1. סתם הערה צדדית: הגיע הזמן לרענן מושגים. למרות שיש מסעדות יפניות יקרות מאוד, סושי כבר מזמן אינו מזון יוקרה. אפשר להשיג ארוחת סושי (בינונית ומטה) במסעדות רשת שונות בכל הארץ, במחיר נמוך מזה של ארוחת קבבים מפוקפקת באור יהודה. |
|
||||
|
||||
1. אני בהחלט מודע למחירי הסושי ברשתות שונות בארץ, וגם למחירי הקבב באור יהודה (יצא לי לאכול גם מזה וגם מזה) וכבר כתבתי שהסושי הפך לסמל בלבד. 2. בנוגע ל"רענון מושגים", הבחירה בסמל כמו "קבבים המפוקפקים באור יהודה" היא תל אביבית ופלצנית להחריד, כמו הכתבה של קיסוס בהארץ מאתמול http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1237014.html __ אם יזדמן לך לאוורר את הדרכון ולבקר באור יהודה (העיר, לא הסמל), יש שם מוסדות קולינריים מומלצים בהחלט כמו "סמרקנד" המגישה אוכל קווקזי משובח (אך יקר) כולל קבבים. יש באור יהודה אפילו סניף של למון גראס המגיש סושי. ובהערת אגב, אם כבר להשוות את מחיר המנות המזרח והמרכז אסיאתיות, יש להשוות סושי לאושפלוב ולא לקבב. |
|
||||
|
||||
נו, באמת, איפה פה הפלצנות? אכלתי בנעוריי שלל קבבים באור יהודה. גם גדלתי בחולון של שנות השבעים והשמונים, על כל המשתמע מכך. אתה חושב שלא נחשפתי למספיק חורי שווארמות ומאורות גרעינים שחורים? שמה של אור יהודה יצא לה על המקומות שמגישים המון בשר בזול, ולכך כיוונתי בתגובתי. אני בטוחה שיש שם גם מסעדות משובחות ("מוסדות קולינריים" בשפתך הפריפריאלית המצטנעת). למון גראס שבה אתה מתהדר היא בדיוק דוגמא לאחת הרשתות הכלל-ארציות הבינוניות שהזכרתי (גם בה אכלתי, אם כי בשנותיה הראשונות, כשהיתה רק סבירה ועדיין לא גרועה). |
|
||||
|
||||
סמרקנד ממש לא יקרה ביחס לאזור המרכז. אלא אם הם התייקרו ממש המון בעשרת החודשים האחרונים. |
|
||||
|
||||
עניתי על הטענה שלך שלא צריך להציף בעיות כי הן צפות לבד, דברי פרנקל הם דוגמה לכך. תשמע כאן מיד בהתחלה. ניסיתי למצוא בזריזות איפה קראתי על ה-40 מיליארד (זה לא היה 40 אבל קרוב, אולי 38) חובות של הטייקונים, נדמה לי שזה היה מאמר של אמנון אברמוביץ'. אבל הנה מאמר בכיוון . |
|
||||
|
||||
כשאמרתי שבעיות רציניות צפות מאליהן התכוונתי לכך שאם יש בעיה רצינית וכואבת אין שום צורך בפעולת ''הצפה''. העובדה שכל הנושאים הכלכליים האלה לא עמדו במרכז השיח הציבורי בזמן הבחירות האחרונות (ולמעשה כמעט בכל מערכת בחירות) היא הוכחה לכך שאולי לא זו הבעיה המרכזית שמעניינת את הציבור. אני חושב שבעקבות ה''מחאה האמיתית'' הבנתי סוף סוף ''ספין'' מהו. שמעתי וקראתי את פישר (קרתה לך אותה טעות מצחיקה כמו לאישה בסופרמרקט. זה לא פרנקל) בקישור שהבאת, והדברים נראים שם סבירים בהחלט ואני מסכים כמעט עם כל מילה שלו. המחאה, כשפרצה, לא הייתה קשורה בטייקונים אלא במחירי הדירות ואחר כך הוסיפו לה עוד כל מיני נושאים משניים כאלה ואחרים, כדי שיהיה בשר. ה''מאמר בכיוון'' לא עוסק כלל בחובות מס אלא בבקשות להעריך את מועד פרעונם של אגחים (אגב, אני עצמי מחזיק די הרבה אג''חים גם קונצרניים, ומעולם לא היה אחור במועד פרעונם), וזה נושא אחר לגמרי, שעל פניו לא נראה שיש בו איזו עבירה. איני זוכר ש''המוחים האמיתיים'' העלו טענה כזאת, ואם כן, אני מעריך שכאשר פישר התראיין הוא לא ידע כלל שמועלית טענה כזאת במאהל, והוא התייחס למה שהוא כן שמע משם. |
|
||||
|
||||
ומאיפה צץ אצלי פרנקל אם לא מהבדיחה שלך על האישה בסופר? לא מדובר על עבירות, כל המתנות והתספורות לטייקונים הם ברשות המדינה, ובעניין פישר לא מדובר דווקא על טייקונים אלא על "הבעיה", הבעיה היא המבנה המעוות במשק והקיפוח של האזרחים. אנחנו לא מסונכרנים וזה מעייף אותי, אז אני פורשת. |
|
||||
|
||||
גם אני שמח לפרוש בנקודה זאת. רציתי רק להעיר שוב על עניין האגחים והבקשות למתוח את מועד פרעונם, כפי שסופר במאמר שהבאת. למה זה קשור במוחים בשדרות רוטשילד ? הבנתי שהם מייצגים ציבור שלא יכול לגמור את החודש ואין לו כסף לשכור דירה למחייתו. אז מנין יש להם כסף לאגחים ומה אכפת להם מתי האגחים שקנה ציבור שיש לו כסף יקבל את כספו ? |
|
||||
|
||||
קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות שלהם קנו אג''חים כאלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |