בתשובה לקונשטוק, 03/08/11 20:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שיפור במאזן התשלומים של המדינה |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם שיפור במאזן התשלומים של המדינה (trade deficit), וגם בגלל שמי שמוכר לישראלים כנראה חייב להיות ממוקם בישראל. הוא לא יכול לברוח, ולכן אין טעם לתת לו הנחות, החברה שלו תשלם מיסים גבוהים לטובת כלל האוכלוסיה (טוב, יותר גבוהים מ ה 24% של היום או ה 18% שמתכננים להוריד אותו אליהם). מי שעוסק בייצוא, לא חייב להיות בישראל, ולכן אם התנאים יהיו נוחים במקום אחר, הוא יעבור. עליו צריך להתחרות מול מקומות אחרים בעולם, ולתת לו הנחות במיסים. אנחנו רוצים הרי מקומות עבודה בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי שאלות א) למה שיפור במאזן התשלומים הוא טוב לציבור ? אני יכול להבין למה לא כדאי שיהיה גרעון במאזן התשלומים אבל אני לא מבין מה האינטרס בעודף ב) למה מניחים שיצירת עוד מקומות עבודה תלויה בהגדלת היצוא ? הרי בתאוריה גם הורדת מיסים על עסקים מקומיים תביא להתרחבות של העסקים האלה ויצירת עוד מקומות עבודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאזן התשלומים למדינה (ומכאן לציבור) כמוהו כחשבון עו''ש של הפרט. עדיף יתרה בחשבון מאשר אוברדראפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר כתבתי , אני מבין למה לא כדאי לציבור שיהיה גרעון במאזן התשלומים אני לא מבין למה כדאי לציבור להגדיל עוד ועוד את העודף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כדאי. כדאי שיהיה מאזן. מאידך, עדיף להיות בעודף קטן למקרי צורך. ככל שאתה מייצא יותר, אתה יכול לייבא יותר תוך שמירה על איזון, וכך להגדיל את רמת החיים של אזרחי המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לציבור הרחב, שרוצה ליבא מוצרים ושירותים זולים, זה כדאי. לתעשיינים מקומיים ועובדיהם, זה פחות כדאי. מכל מקום "עוד ועוד" זה לא כדאי, אבל זו עדיין צרה של עשירים, שעדיפה בהרבה על פני הצד השני. http://www.nytimes.com/2011/08/04/business/global/sw... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל יש גרעון במאזן התשלומים (שהולך וקטן, לשמחתנו) בניכוי ההשקעות הזרות (כלומר אם מתיחסים לייבוא וייצוא בלבד). אי לכך הגדלת הייצוא משמעה הקטנת הגרעון ולא הגדלת העודף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח לגבי הגרעון? כשהסתכלתי באתר של הלמ"ס זה נראה כאילו יש לנו עודף במאזן התשלומים כבר כמה שנים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי, בקיזוז ההשקעות, אנחנו עדיין בגרעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מה מודדים. יש לנו חובות כלפי חו"ל (בעיקר מלוות) אותם אנו משלמים ונשלם עוד עשרות שנים. אם יש היום עודף במאזן יבוא-יצוא _השוטף_ (לא כולל מלוות ממשלה) — הוא מאפשר לנו לצמצם את החוב כלפי חו"ל. יתכן שהדו"ח שקראת דן רק במאזן יבוא-יצוא השוטף, כנראה שהיום הוא חיובי לטובת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל, כמו משקים מערביים רבים, עוברת ליצור שירותים במקום סחורות. במאזן הכולל אנחנו בפלוס כבר כמה שנים, אבל בחשבון הסחורות אנחנו במינוס ראשון זה שנתיים. ראה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה איזה זמן בקשר למודל הכלכלי הזה: איך הוא בדיוק מתקיים? נניח, אנחנו נקנה סחורות מסין, בשר מארגנטינה וירקות מספרד, ונמכור מה? שירותי סלולרי אחד לשני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הודו למשל מוכרת שירות לקוחות למערב (גם ישראל, ד''א), שוויץ מוכרת שירותי בנקאות. ישראל מוכרת תוכנות, שהיום לעיתים קרובות מגיעות בתור שירות. לדוגמא קומברס (בלי להיכנס לשאלה האם היא ישראלית, חלק מהכסף זורם לכאן, למשכורות בין היתר) מוכרת שירותי חיוב לחברות סלולאר בכל העולם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |