בתשובה לג'וד ביי פרוקסי, 01/08/11 18:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הקשבתי עדיין להרצאה של זליכה. יש לי בעיה ברמקולים. באופן כללי אני חושב שלא ממש גיבשת דעות פוליטיות וחברתיות וכי את בעיקר נעה עם הרוח, עם דעת הקהל. אבל נדמה לי שיש לך חוש בריא לצדק ורגישות רבה לזולת ודמיון מפותח. אני לא מאשים את השמאל בבגידה בלאום, הגם שאני סקרן לראות האם וכיצד תשתלבנה צעדות הסולידריות למיניהן ותנועת המחאה האנרכיסטית במהותה עם צעדות המיליון הפלסטיניות המתוכננות לספטמבר. לעומת זאת אני חושב שהסכמי השלום שהובילו ברק ובן עמי, רובינשטיין וליפקין שחק וגלעד שר ושקיבלו גיבוי משמעון פרס יוסי ביילין ויוסי שריד, הם תקיעת סכין במפעל הציוני כולו. אם תחשבי לרגע על המשמעויות בעצמך, ייתכן שתגיעי למסקנה דומה.יחד עם זאת אני מאמין שכל אותם אנשים טובים האמינו באמת ובתמים שהם פועלים למען האומה. אולי הם אפילו היו מעט נאיבים. ממש כמוך. מנהיגים נאיבים לאזרחים נאיבים. על היותם נאיבים ושוחרי שלום וצדק ומשפט ואמת אני לא מאשים אותם. זה חמוד. עמדת המוצא שלי היא לאומית. אני חושב שזה העוגן למה שנקרא- עצם קיומנו, והמדינה היא הסירה שנושאת את כולנו. כאשר אני שומע או רואה ישראלים טובים מטלטלים את הסירה בשם כל מיני אג'נדות של צדק, או מנסים למשוך את העוגן, אני קצת מתחיל להיות קצת מודאג מפני מה יעלה בגורלה. זה הכל. מדינה קורסת כשהיא לא מצליחה לעמוד עוד מול לחצים פנימיים בשילוב עם לחצים חיצוניים. ההסתה, החרמות, האנרכיזם, הקיטוב בין שמאל לבין ימין, הלחץ הבינ''ל, הסכסוך מול הפלסטינים, המאבק על ההגמוניה האזורית, האיומים מצד איראן, ההתחמשות מצפון ומדרום..המשבר הכלכלי בארה''ב השילוב של כל אלה מדליק את הנורות האדומות. אם הגבולות ימשיכו להימתח, כל אחד עם הצדק שלו, זה יהיה הסוף של מדינת הלאום הזו והסוף לתרבות העברית המתחדשת. אין זה בלתי הגיוני לומר שמי שלא מבחין באותם אורות אדומים, או שבוחר להפנות את החרדה כלפי השלטון באמצעות מצעדי רחובות, חי בהכחשה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אין זה בלתי הגיוני לומר" - מה קרה למילה "לדעתי"? הביטויים הנפתלים (והאנגריים) האלה עם השלילה הכפולה מזכירים לי אדם שמגיע לאוזן שמאל דרך מרפק ימין. זה לא חינני, זה לא משרת שום רטוריקה, זה סתם מסורבל ומעכב את הבנת המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני לא בלתי שולל את האפשרות שדברייך אינם לא נכונים ואף אינם סובלים מהעדר הגיון וגם אינם מתנגדים להתבטאות שאיננה שוללת בהירות. ונאמר אמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין זה בלתי הגיוני לומר שאי אפשר לשלול לחלוטין שיש מידה בלתי מבוטלת של חוסר אי הגיון בטענתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דידי היקר, תג מחיר מלוחלח עיניים שכמותך, זע אצלך אסימון, משהו במנגנון מתחיל לנוע. כתבת לי "באופן כללי אני חושב שלא ממש גיבשת דעות פוליטיות וחברתיות". הסבר לקורא הלא מעורה: אין לך איזם, את לא מאמינה באלוהים, לא סוציאליסטית, לא קפיטליסטית, לא ביבי לא פאינה ולא איציק לאור. נכון דידי. מישהו - בני עקיבא, הכוילל, הבית, החבר'ה - נטע בך את המחשבה שעליך לבחור רעיון ולדבוק בקנאות בו ובמנהיגים שלו1. כך תהיה אדם מצפוני, אמרו לך. הטעו אותך, עשו לך אינדוקטרינציה. איזמים נועדו להנאה אינטלקטואלית (יהונתן!) אבל חלילה אם תנסה ליישם אותם. ואז כתבת "את בעיקר נעה עם הרוח, עם דעת הקהל". הסבר לקורא הלא מעורה: את נעה לפעמים עם דעת הקהל, לפעמים נגדה ולפעמים בלי שלקהל בכלל יש דעה, לפי הנסיבות, ההגיון, לקחי ההיסטוריה, ראיית הנולד, והצדק. נכון, דידי, אם את זה הבנת, הבנת דבר חשוב. תקשיב להרצאה של זליכה, היא תחזק אותך. ___________ 1זוכר איך השתפכת על ביבי איך שהוא העמיד את אובמה במקום והכריח אותו להפוך בדמיונך את הנאום שלו? חפש את ההודעה הזאת, אתה תצחק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'וד. הזעם והתעוזה שצברת לעומתי ולעומת הדעות שלי, אך מוסיפים לך חן. אני כבר לא זוכר מה כתבתי על ביבי, אבל אם את כן זוכרת, אולי זה סימן שמשהו מכל מה שכתבתי נפל על אזנייך. גם אם זה קומם אותך, וגם אם לא הסכמת עם אף מילה, לפחות הקשבת. ולא כל אחד מסוגל גם להביע דעות ולגם להקשיב. אני יכול לומר לך שגם כאשר תרמת לדיון מיני אמרות שפר אשר כוונתן לתאר אותי כפי שאת מדמיינת אותי, הרגשתי סימפטיה כלפייך. ואולם כעת אני חושב שאין זה זמן שאיננו מתאים לכך שפשוט תניחי לי ולדעותיי. אני מאחל לך שתמצאי נועם ונוחם באמונותייך בדעותייך או בצדקתך. שלך. dd
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים אתך לחלוטין שאדם לא צריך איזמים. אפילו השאיפה להשקפת עולם קוהרנטית לגמרי נראית לי מוטעית. אם תורשה לי סטייה קטנה לתחום האיזמים, אני חושב שהדרישה החזקה לקוהרנטיות של השקפת העולם היא תוצאה של ההכרה בכך שגם החושים וגם המדע לא יכולים לספק לנו תמונה אמיתית וסופית של המציאות. ואם אנחנו לא יכולים לדעת את האמת, איך נוכל שלא להתדרדר לרלטיביזם? התשובה שנתנו חסידי הקוהרנטיות היא שכל עוד הדברים שאנחנו מאמינים בהם יוצרים השקפה קוהרנטית, כל זמן שיש "שיטה", אז אנחנו לא חייבים לטעון ש"הכול הולך" ואנחנו לא חייבים להיות רלטיביסטים. זאת השקפה של "הכול או כלום": או שיש לנו את הגישה לאמת או שהכל הולך. לדעתי זאת השקפה מוטעית כי גם אם אין לנו יכולת להגיע לכל האמת, אנחנו יכולים לדעת חלק ממנה. אני לא מסכים שהאיזמים נועדו רק להנאה אינטלקטואלית. האיזמים מאפשרים לנו להבין את הסביבה הרעיונית שאנחנו חיים בה. ואנחנו תוצר של הסביבה הזאת כמו שאנחנו תוצר של הביולוגיה או של הפסיכולוגיה האישית שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הנאה, הא? נראה אותך מסתכל לי בעיניים ואומר שלא נהנית להגיד רלטיביזם! פעמיים! אני לא יודעת מה זה אבל זה נתקע לי כמו טריז בגלגלים. :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שנהניתי. אבל הצלחתי להתאפק ולא לכתוב שקוהרנטיזם בעצם מנוגד לאמפיריציזם ומוביל לאנטי-ריאליזם ואפילו לאידאליזם, ואני גאה בעצמי על האיפוק המופלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בגלל שאתה רסטריינטיביסט. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |