|
אני לא מייחס חשיבות יתר לדברים הנאמרים בהפגנות ולא משנה לי אם זה מאיר שלו או הרב פירון או טקסטים מוקראים שאני חושד שנכתבו ע''י ''פאנל קריאטיבי'' שמאחוריו מסתתר שמוליק הספרי. אם להקצין משהו את המציאות מדובר בסה''כ באספסוף המפגין ברחובות (וכן, גם עורכי וידאו יכולים להיות אספסוף בדיוק כמו בעלי דוכנים בשוק ואדוקים כפייתיים). מדיניות והתפתחויות קונסטרוקטיביות לא מתרחשות בכיכרות אלא בחדרי ישיבות סגורים ובפתקי בחירה שונים ומשונים (ע''ע ההפגנות בכיכר תחריר שהובילו את מצריים למצב של ''פרש בלי ראש'' אם לצטט את אהוד יערי). מבחינה זו המחאה הזו היא הוכחה מובהקת. הרי בהפגנות הללו מוחים כנגד כל מה שזז ותומכים בחלכאים ונדכאים מכל הסוגים והמינים (כולל רופאים ואוכלי סושי). החשיבות שיש למחאה הזו היא בעצם הופעת ההמונים בכיכרות ובכך שהם לטווח הרחוק מזכירים לנתניהו שהוא עשוי למצוא עצמו כסגן שר הבריאות של רוה''מ ליצמן. בניגוד למה שהמסיתים המתמידים מן הצד השני של הקו הירוק מספרים לנו, קהל הכיכרות הזה מכיל לא מעט מנדטים גם של נתניהו.
|
|