בתשובה לג'וד ביי פרוקסי, 29/07/11 15:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ב 1872 כמדומני מחבר פינסקר את אוטואמנסיפציה, כאשר הנימוק המרכזי שלו למען ריבונות יהודית לאומית הוא לרומם את מעמד היהודים בעולם. בלעדי מדינה הוא אומר, היהודים הם כרוחות רפאים מרחפות בשטחי מדינות אחרות, ובני האדם מפחדים מרוחות רפאים. כאשר תהיה ליהודים מדינה משל עצמם, אוכלוסי העולם יתייחסו אליהם כאל שווים, שרק הם "מתארחים" במדינות האחרות, אבל יש להם משל עצמם. כשהרצל מחבר את מדינת היהודים על רקע משפט דרייפוס בלי לדעת על קיומו של פינסקר, הוא מסביר את מה שכל כך קשה לישראלים בני ימינו לתפוש- שהשנאה ליהודים או שנאת ישראל אינה דבר רציונלי, ואין לחפש לו הסברים רציונליים. נוכל לחנך את אומות העולם להיגמל משנאת ישראל, אך זה ייקח לנו עוד ארבעת אלפים שנה, כיוון שזו משימה קשה כמו לחנך אדם בוגר כאילו היה ילד קטן. מסביר פינסקר- כך וכך מאות שנים אנחנו מנסים להסביר לעולם שאנחנו לא שותים דם של ילדים נוצרים, ובאמירה הזו מגלם את העדר הרציונליות באישומים שטופל העולם הנוצרי על היהודים, והעדר הרציונליות בהמשכיותה של שנאת ישראל לאורך דורות. גם הרצל וגם פינסקר לא היו יהודים במובן המסורתי של המילה. פינסקר היה רופא רוסי שהתערבב באינטילגנציה הרוסית ומיצה את פרוייקט האמנסיפציה של התקופה, והרצל כל שכן אשר זיקתו ליהדות היא בעיקרה תולדה של תחושת הכרת העוול אשר באנטישמיות, ואשר במקום לבחור לעצמו את גורל חוזה המדינה, יכול היה בנקל להתערות בנצרות ובתרבות אירופה ולהישכח בתוכה. שני האישים אשר הניחו את המסד לפרוייקט הציוני כולו יותר מכל גורם היסטורי אחר, הגיעו להכרה שאין עוד טעם לנסות ולהתחבב על האומות דרך כך שישנו את עצמם, את מהותם, את גזעם, את לאומיותם, את דתם, את מורשתם או כל סממן אחר שמתוכו אפשר לומר שהם מקיימים זיקה ליהדות, שעל מנת לעקור את שנאת ישראל. ישראלים בני ימינו עדיין אוחזים באותה הנחה שאם יפגינו נאורות כלפי העולם, הם יצליחו לשכנע אותו "לקבל אותם" ולאהוב אותם. ובכך הם חוזרים על הניסיונות שעשו מאות אלפי יהודים לפניהם לאורך סוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים בלי יכולת להבין שהעולם אדיש ואפילו בז לנסיונות ההתחבבות מתוך ביטול עצמי. אם יש אהדה כלפי יהודים בעולם בעת החדשה, היא הוכחה לצדקת המחשבה שהגה פינסקר, ולא לצדקת המחשבה של גייגר ושכחתי מה שמם של מייצגי התנועה הרפורמית ביהדות הנאורה של המאה התשע עשרה. תאום אידיאולוגי מכנה ג'וד את גלן בק לרוצח מנורווגיה, בשל אהדתו לישראל והתנגדותו להתפשטות האיסלאם, מבלי להבחין שהדיבור שלה "נגוע" בכך שהוא מייחס למליוני בני אדם ברחבי העולם שסבורים כך, לרבות אני עצמי - תכונות של רוצחים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא שמת לב, אבל אידיאולוגיה ותכונות לא חד הם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. ועל כן אין להחשיב בעלי דעות המתנגדים להגירת מוסלמים ב''דיבור נגוע'' רק מכיוון שמאן דהוא ביצע פשע שנאה על רקע הדעות הללו. מותר לאדם להתנגד להגירת אוכלוסין מוסלמים מתוך מחשבה לאומית, בלי להיחשב לשונא אדם, שונא אסלאם, בלתי סובלני או כל תכונה אחרת. מותר ואף רצוי להסתייג מפשע השנאה שביצע הבחור הנורווגי, וגם להסתייג מאהדה שמפגינים אי אילו אנשים כלפי ישראל מתוך שהם מייחסים לה התנהגות ''שישראל יודעת לטפל במוסלמים'' התנהגות שאינה קיימת במציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידידי, איני יודע אם אתה מודע לכך, אבל אתה מתגונן כל הזמן. זהו, לדעתי, אחד מהישגיו הרבים של הסמול. רבים וטובים ממתנגדי הסמול נכנסים משום-מה וללא שום הצדקה לעמדת התגוננות. אתה צודק (בכיוון הכללי) ולכן לא רק שאין לך שום סיבה להתגונן, אלא שעליך להיות גאה בעצמך. מי שמצליח לשמור על שפיות ועל קשר עם המציאות לאחר שנים רבות של שטיפת מוח מצד הסמול ודומיננטיות באמצעי התשקורת, צריך בהחלט להיות גאה בעצמו. ושבת שלום לכל היהודים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, גם תקפתי לא פעם, אז אולי זה איזון שכזה. מכל מקום תודה על האהדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "גם הרצל וגם פינסקר לא היו יהודים במובן המסורתי של המילה"? האמהות שלהם לא היו יהודיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היו יהודים מסורתיים. כלומר היו יהודים חילוניים לכל דבר שאינם שונים בהשקפות העולם שלהם מכל ישראלי חילוני אחר. פינסקר תמך בפיתרון טריטוריאלי יהא אשר יהא, ולא ברעיון של שיבת ציון. קו ההיגיון שלו היה רציונלי ונעדר ממנו סנטימנט יהודי דתי או רומנטי. התייחסותו הייתה לגבי ''שאלת היהדות'' ומסקנתו הייתה שהם- קרי האוכלוסין היהודים בעולם, לא יוכלו לא להתבולל ולא להתערות, והפיתרון לשאלת שנאת ישראל יכול לבוא עם כינונה של ריבונית לאומית, שכן אז יוכלו להיחשב כעם ככל העמים גם אם יוסיפו לשהות במדינות אחרות. הרצל כמדומני היה יהודי למחצה שלא קיים כל אורח חיים מסורתי. הרעיון הציוני והמחשבה למען פיתרון ''שאלת היהודים'' נולדה במוחו לא מתוך סנטימנט סובייקטיבי ליהדות, אלא מתוך הכרה אובייקטיבית כלפי רדיפת היהודים. שני האישים הגיעו להכרה דומה מתוך שיצאו מן ''המחנה היהודי'' והתערו בחברה החיצונית, ולא מתוך שצמחו מתוך המחנה היהודי. במובן זה הציונות היא פרוייקט שצמח מחוץ לעולם היהודי. כך אם אינני טועה. עליי לרענן את ידיעותיי בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה גם די הגיוני, כי יהודים מסורתיים אז לא היו קרובים לרעיונות הנאורות / לאומיות / הגדרה עצמית לאומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהודים מסורתיים היו קרובים לרעיונות הנאורות המודרניזציה וכולי. זה כולל את היהודים שלמדו ב''חדר''. השאלה הייתה בעיקר שאלה של כסף, ללמוד בחדר או ישיבה ומשם להמשיך לגימנסיות החילוניות היה עסק יקר. החרדים-אשכנזים היו אילו שהסתייגו מציונות כי ראו בה סכנה למבנה הקהילתי שלהם (כמו היום הם נתנו להסתייגות הזו נימוקים כאילו-דתיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענין של קשר ליהדות. יש אנשים ממוצא יהודי שאיבדו קשר ליהדותם וליהודים (באשר הם יהודים) ולכן חדלו בכל מובן משמעותי להיות יהודים. יש מהם כאלה שהפכו להיות אפילו שונאי ישראל. חשוב, למשל, על הקשר שלך ליהדות וליהודים (באשר הם יהודים) ועל דעותיך כלפי מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מייחסת להם תכונות שמעודדות רוצחים. רוצחים ממש יש כרגע מעט, אבל מעודדים ונותני השראה - גזענים, דתיים, בעלי זכויות יתר ורגשות נבחרות, מסיתים, סרסורים של הרגשות האנושיים הנמוכים ביותר, כאלה יש רבים בכל מקום שיש בו ימין דתי לאומני, וכן, לדעתי אתה אחד מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכבד את חופש הדעה שלך להיות סבורה שאני גזען דתי בעל זכויות יתר ורגשות נבחרים מסית וסרסור של הרגשות האנושיים הנמוכים ביותר. כל עוד אינך מייחסת לי דעות קדומות זה בסדר, שאם לא כן היית עלולה להידרש להמשך המשפט שלך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |