בתשובה להיא, 27/07/11 9:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש אנשים ששוכחים (או שנוח להם לשכוח) שחוקים נועדו לשרת את החברה, ולא החברה נועדה לשרת את המאוויים הרדיקליים של פרשני חוקים. כאן אין אפילו חוק. מדובר בסיפורי מעשיות על "ה-handbook של נציבות האו”ם לפליטים [ש]מאפשר הליכי קביעה קבוצתיים לפליטים". "לעיתים קוראים להם פליטים לכאורה (prima facie)" היא מוסיפה. אבל כל העניין זמני: "ההגנה שהם מקבלים היא בדרך-כלל הגנה קצרת-טווח" וכולי וכולי. גם את גירושם של 20% האחרים יש רעיונות איך לעקב. מה הרעיון הכללי? הרעיון לתקוע מקלות בגלגלי האינטרס הציבורי. עורכי דין מומחים בטענות סרק ומהמוה. לטיעון המשפטי שלה אין שום ערך מוסף מוסרי מעבר לביקורת הומניטרית ישירה וכנה. אני ממש לא אוהב את התופעה המניפוליטיבית הזאת. המעשה הזה לא אתי. מדוע משפטנים מציגים פרשנות סובייקטיבית ותלויה בשערה שמתאימה להשקפתם הפוליטית, כאילו היא פסק הלכה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סיווגה של נעמה כרמי כפרשנית עם מאווים רדיקליים יכולה רק לנבוע מסובייקטיביות אמוציונאלית ביותר. את הרושם האמוציונלי מחזקת כמות שמות התואר בתגובה. לאיזה חלק של המציאות אתה מבקש להתכחש? לכך שישראל חתומה על אמנה? לכך שישראל מחוייבת לאמנות שהיא חתומה עליהן? לכך שהיא צריכה להישמע לנציבות האו"ם לפליטים בגלל האמנה שהיא חתומה עליה? לכך שנציבות האו"ם לפליטים אוסרת לגרש פליטים מסודאן ואריתראה? לכך שמי שאינו מסודאן ואריתראה עדיין זכאי לעבור תהליך בדיקה? לכך שתהליך בדיקה לוקח זמן? אותי מפתיעה כמות המגיבים שסבורים באמת ובתמים שישראל נוהגת כפי שהיא נוהגת, ומעניקה לאותה אוכלוסיה אשרות שהייה, מתוך רוחב לב ולא מתוך אילוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כתוב בפרופיל שלה "ד"ר לפילוסופיה המתמחה בפילוסופיה פוליטית ומתעניינת בעיקר בזכוית אדם, ליברליזם, דמוקרטיה ואתיקה." האם לא די בכך כדי לתייג אותה פוליטיות? האם יש צורך להמשיך ולקרוא שהיא פעילה ב"בצלם", וכתבה ספר התוקף את חוק השבות? 2. הסתמכת על הטקסט של נעמה, כדי להציג בדיון עמדה קטגורית: "היא לא יכולה לגרש אותם באופן חוקי". נעמה טוענת לכל היותר שיש צורך בשימוע. בכל הדרת הכבוד לועדות האו"ם, ישראל היא עדיין מדינה ריבונית, והחלטות של האו"ם אינן הופכות באופן אוטומטי לחוק. האזרחים הלא רדיקליים אינם נוהגים ליחס להחלטות האו"ם מעמד של חוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. "האזרחים הלא רדיקליים אינם נוהגים ליחס להחלטות האו"ם מעמד של חוק." נכון. האזחים הלא רדיקליים גם משלחים רקטות עם ראשי חץ גרעיניים לכל מני יבשות. הם גם מכריזים מלחמה על קנדה וניו זילנד כשהקאסוס בלי הוא חום יולי אוגוסט. יאללה שיתפוצץ העולם. אזרחים לא רדיקליים לא רוצים לישון, רוצים להשתגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ימנים, בהגדרה, לא מתעניינים בזכויות אדם / ליברליזם / דמוקרטיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ימני לא יכתוב ספר בו הוא תוקף את חוק השבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא תייג אותה פוליטית עוד לפני שקרא את המידע הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להתעניין, אפשר ליחס משקל גדול, ואפשר להיות פונדמנטליסט. גם בנושאי דת זה ככה. אפשר להיות מסורתי, ואפשר להיות דתי, ואם זה לא מספיק אז חרדי, אבל ממש לא חייבים להיות בבית-אהרון ופעילים באתרא קדישא. אנשים נורמליים (ולאו דווקא ימניים) מכירים את מושג הפשרה. אנשים שמשתעבדים לעיקרון ודורשים ישום ללא תנאי, הם קוץ בתחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, לא עניתי מפני שלא הבנתי שאת ממקדת את השאלה באבחנה על סמך תחום העיסוק האקדמי. התשובה היא לא. במדעי הרוח, קשה לפעמים להבחין בין עשייה אקדמית ופעילות פוליטית. אפרופו ההשוואה לדת שעשיתי קודם, אני יכול בקלות לתייג את הרבנים שכתבו את ''תורת המלך'', למרות שמדובר בספר למדני על ההלכה היהודית. רבנים בעלי השקפה שונה, היו מוצאים לעצמם נושאים אחרים למחקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה בדיוק מה שאני שואלת. לא שאלתי אם אותה חוקרת מוטה, ייתכן שהיא מוטה. שאלתי אם בעיניך נמוך כל כך הסיכוי שאיש רוח ימני יתעניין בזכויות אדם. אני מבינה שהתשובה חיובית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מה? הוא עונה "לא" ואז מסביר לי מדוע כן. או שפספסתי משהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התערבתי בחוסר נימוס מסויים בשאלה ששאלת את ירון, ועניתי את דעתי שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להסיר ספק, ההגדרה ''ד''ר לפילוסופיה המתמחה בפילוסופיה פוליטית ומתעניינת בעיקר בזכוית אדם, ליברליזם, דמוקרטיה ואתיקה.'' מתאימה אך ורק לבעלי השקפת עולם בתחום העשירון השמאלי ביותר בציבור הרחב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר התשובה היא כן? לא שאלתי על מתאם סטטיסטי (שכנראה קיים), אלא אם אתה חושב שלא ייתכן איש רוח/אקדמיה ימני שיתעניין בזכויות אדם ובדמוקרטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בזכוית אדם, ליברליזם, דמוקרטיה ואתיקה.'' - לא יתכן שיתמחה בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר פינג פונג מסויים ענית תשובה ישירה לברקת. הנה אני מנסה שנית את מזלי בעניין אליו לא התייחסת כלל בנתיים: לאיזה חלק של המציאות אתה מבקש להתכחש? לכך שישראל חתומה על אמנה? לכך שישראל מחוייבת לאמנות שהיא חתומה עליהן? לכך שהיא צריכה להישמע לנציבות האו"ם לפליטים בגלל האמנה שהיא חתומה עליה? לכך שנציבות האו"ם לפליטים אוסרת לגרש פליטים מסודאן ואריתראה? לכך שמי שאינו מסודאן ואריתראה עדיין זכאי לעבור תהליך בדיקה? לכך שתהליך בדיקה לוקח זמן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכך שישראל חתומה על אמנה? לא. לכך שישראל מחוייבת לאמנות שהיא חתומה עליהן? אני מתנגד לדרישה גורפת זו. מדינה מחוייבת קודם כל לאינטרס של אזרחיה. כמובן, כדאי לשקול את הנזק שיגרם מהפרת מחוייבות, אבל הבדיקה צריכה תועלתנית. אם בשיקלול של תועלת ונזק מתברר שהפרת מחוייבות בינלאומית מועילה לאזרחי המדינה, חובתה המוסרית של המדינה להעדיף את האינטרס על פני המחוייבות. לפני מלחמת העולם הראשונה נוצר מצב שמעצמות ארופאיות היו מחוייבות להכריז מלחמה ולבוא לעזרת מעצמות אחרות. האם את תומכת בקיום אוטומטי של הסכמים כאלה? לכך שהיא צריכה להישמע לנציבות האו"ם לפליטים בגלל האמנה שהיא חתומה עליה? אני לא יודע אם האמנה שישראל חתמה עליה כוללת התחייבות להעביר את הריבונות הישראלית לידי נציבות חיצונית כלשהי. ומה יקרה אם בעתיד אותה נציבות מכובדת תחליט שעל ישראל להתיר לצד שלישי לחתוך ליטרת בשר מגופה? אין ברירה אלא לקיים דבר הנציבות אך רק מפני ששנים קודם לכן נחתמה אמנה? לכך שנציבות האו"ם לפליטים אוסרת לגרש פליטים מסודאן ואריתראה? אני לא מכחיש, אבל אין לי מושג, והייתי מעדיף לקבל חוות דעת ממשפטן בעל אורינטציה קצת יותר פטריוטית משלך. לכך שמי שאינו מסודאן ואריתראה עדיין זכאי לעבור תהליך בדיקה? כנ"ל. לכך שתהליך בדיקה לוקח זמן? לא. זו הבעיה. החוגים הרדיקליים מעוניינים לשבש את יכולתה של המדינה1 לפעול לפי הבנתה לטובת אזרחיה, באמצעות שימוש מניפולטיבי במערכת המשפט. ברור שדיון פרטני בענייניהם של עשרות אלפים, כולל העירעורים הבלתי נמנעים, הוא מעל כוחה של המדינה. וכמובן ההתערבות הבלתי נמנעת של בג"ץ, גם היא תפעל לטובתם. 1 כפי שפחות או יותר אותם חוגים פועלים לשבש את הבניה במדינה באמצעות הגשת אלפי התנגדויות לועדות הבניה. ___ הנימה הסרקסטית באמת לא במקומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבותי וגבירותי, כפי שצויין למעלה, ירון מחפש חוות דעת משפטית יותר פטריוטית. נדרשת יותר פטריוטיות ממה שמצוי באמתחתי וגם באמתחתו של מרכז המידע של הכנסת. ספרי חוקים של גופים בינלאומיים, הגם שהם עוסקים במעמדם החוקי, יישלחו כלעומת שבאו. ראו הוזהרתם "הנימה הסרקסטית באמת לא במקומה." הסרקטיות היא התגובה שלי לכבוד והאמון שבהם אתה מזכה אותי.יותר כבוד, פחות סרקסטיות. נ.ב. הנסיון שלך עם הבירוקטיה הישראלית כל כך טוב, שאתה מאמין שעיכובים יכולים להגרם רק במזיד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שבאמת אינך מכיר כראוי את עמדותיה של הגב' המדוברת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל מאפשרת את ההגירה לתחומה, קודם כל מטעמים כלכליים של האליטה הישראלית (מעבר לכך יש בלבול, שלומיאליות, וחוסר יכולת להוציא לפועל החלטות ממשלה). לא מתוך רוחב לב, וכמובן שלא מתוך אילוץ. הפרשנות השמאלית לחוק הבין לאומי לא הצליחה ''לאלץ'' את ישראל להפסיק העברת אוכלוסיה אזרחית לשטחים שמוחזקים בידיה, ואפילו לא לפרק קו ביצורים שהוכרז כבלתי חוקי בהאג. המסקנה שלך, כאילו אילוץ בינלאומי ערטילאי הוא זה המאפשר קליטת מהגרי עבודה בישראל, אין לה על מה להישען. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה לך על תגובתך. "טעמים של אליטה ישראלית." אני באמת לא ידעתי שהאליטה הישראלית מורכבת מכמה חקלאים, נותני שירותים ועוד מספר חאפרים. מי עוד מרוויח מהמצב? "(מעבר לכך יש בלבול, שלומיאליות, וחוסר יכולת להוציא לפועל החלטות ממשלה)" משרד הפנים הוא דווקא משרד מאוד לא מבולבל. יש לו נסיון של שנים באי מתן אשרות ואזרחויות. ויש בראשו שר שכבר אמון על לתת הוראות לפקידים שנוגדות את החלטות בג"ץ (ותאמין לי, אלו מבוצעות ללא כל עיכובים). אתה רוצה להגיד שפתאום החליקו להן כמה אלפי אשרות שהייה? אפשר אולי לכנות בלבול ושלומיאליות את העובדה שמשחררים לחופשי אנשים שאיכשהו צריכים לפרנס את עצמם, ומצד שני אוסרים את העסקתם. אבל זה לא באמת בלבול ושלומיאליות. זו התנהלות ישראלית טיפוסית של ללכת עם ולהרגיש בלי. לגבי הטיעון האחרון שלך: ישראל לא סתם מפרה את "הפרשנות השמאלית לחוק הבין לאומי". העניין הרי כרוך בהרבה אקרובטיקה יוריסטית ודיפלומטית. זה ריקוד על חבל שנמשך שנים. בשאלות הפליטים, מדינות יותר גדולות וחזקות מישראל מוגבלות כמעה בתרגילים שהן יכולות לבצע. מדוע לדעתך לישראל יש פתאום כאן תנועה חופשית שלחזקות ממנה אין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שר הביטחון, והיועמ"ש הם שני חברים מכובדים באליטה הישראלית. ושניהם נהנו משירותי ניקיון מוזלים באדיבות מהגרים בלתי חוקיים. כל מי שהולך למסעדה, או נהנה מפינוי אשפה, מרוויח מעבודת הכפיים של המהגרים האלה. העובדה היא שלמרות המדיניות המוצהרת, אלפי "תיירים" מהודו ומהפיליפינים נשארים כאן, עובדים, זוכים לטיפול רפואי, ומגדלים דור שני. עובדה גם, שיותר מאי-פעם ישראל איננה עוד בצבע אחד ומשמשת כאבן שואבת למהגרים מרחבי העולם, ולא בגלל שיש יותר פליטים בעולם, או שיש לחץ בינלאומי לקבלם כאן - אלא בגלל שהתחבורה נוחה יותר ושישראל סובלנית יותר לזרים. אמנם אוסרים פורמלית את העסקתם, אבל איש לא אוכף את האיסור הזה (פרט ל"מבצעים" מתוקשרים של רשות ההגירה). בניגוד לנושא הפלסטיני, שבו מופעל על ישראל לחץ בינלאומי קונקרטי, הטענה שלך כאילו ישראל מקבלת את המהגרים אליה בגלל לחץ כלשהו נותרה חסרת ביסוס. מתי לאחרונה הוטל על ישראל חרם בעניין זה? איזו החלטת או"ם מורה לישראל שלא לגרש מהגרים בלתי חוקיים? לאילו תרגילים דיפלומטיים נזקקה ישראל כדי להמשיך במדיניות ההתעמרות שלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כותב על עובדים זרים חוקיים ולא חוקיים1 2. אנחנו אבל דנים כאן במקרה ספציפי, אנשים שחצו את הגבול ממצרים, ומקבלים אשרות שהייה זמניות. אלו שהאמנה המדוברת נוגעת אליהם. האם הסדרים בינלאומיים באים לידי ביטוי רק בסנקציות? יחסים בינלאומיים באים לידי ביטוי רק בחרמות? מדינת ישראל לא נוהגת בנתיים באופן החורג מהנורמה. היא הפרה את האמנה שהיא חתומה עליה רק במעט. מה תהיה אם כן הסיבה לחרם? 1 בין שתי הקבוצות הללו, החוקיים והלא חוקיים אתה גם לא עושה הבחנה. כך הבנתי מדבריך 2 צר לי על מפח הנפש שלך בנושא זה. האם זה לא מנחם אותך שבחורף אשתקד החקלאים נותרו ללא עובדים זרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החקלאים היו יכולים להעסיק ישראלים. והמסתננים לא עובדים בחקלאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קפצתי לדיון כיוון שנתקלתי בניסוח מרושע-במקצת ובלתי מבוסס עדיין, כאילו "ישראל נוהגת כפי שהיא נוהגת... מתוך אילוץ". טרם הבנתי מהו ה"אילוץ", ואיך בדיוק הוא מפעיל את כוחו על צבא הפקידים של אלי ישי. אלא אם את מתכוונת לאילוץ לפעול על פי החוק הישראלי. להבנתי אין כאן אילוץ, אלא אינטרסים מנוגדים - כלכליים בעיקר, אך גם לאומיים - של קבוצות שונות בישראל. זו גם הסיבה למעשה התלאים שמחליף מדיניות עקיבה. 2 לא נראה לי שבאמת צר לך על מפח נפשי מן המדיניות המבולבלת והמושחתת לעתים של הממשלה בנושא ההגירה לארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסוח מרושע? באמת לא התכוונתי. ה"אילוץ" הוא האינטרס של ישראל שלא להתנגש עם הקהילה הבינלאומית בשל הפרת חוקי האמנה שישראל חתומה עליהן. זהו אילוץ מהתחום הדיפלומטי. הבנתי את התיאוריה שלך בקשר לאינטרס הכלכלי. יש בו יותר מדי חורים ולכן לא הצלחת לשכנע אותי שזו הסיבה שאלפי פליטים קיבלו אשרות שהייה זמניות. 2 בנושאי אשרות שהייה ומתן אזרחות, אתה רואה צד אחד של המטבע, ואני הייתי עדה להרבה מאוד תופעות בצד השני שלו. יישא כל אחד את מפח נפשו שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי לקבל אפילו אפס קצהו של רמז ל''התנגשות'' צפויה עם הקהילה הבינלאומית. קשה לי להאמין שהליגה הערבית תגיש בקשה דחופה לסדר היום של מועצת הביטחון על כך שישראל מעזה לגרש מהגרים סודנים בחזרה למצריים. ההסבר הכלכלי נוגע לתמונה הרחבה של ההגירה הבלתי חוקים ארצה. האשרור-בדיעבד של מיעוט מהמהגרים הוא פרט קטן בתמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שלא מתחשק לי לחזור על הפסקה השניה בתגובה 577046 אני פשוט אומר שרק כוח אתה מבין. (-: ההסבר הכלכלי נוגע לתופעות קודמות ולא לתופעה הנוכחית (אתה מזכיר לי את אותו יהודי טוב שדיבר עם הערבים בפולנית, "כי הגויים מדברים פולנית"). הבנתי גם שאתה זקוק להוכחות חותכות - כמו בסרט בלשי לילדים - לכל דבר, חוץ מהמניפולציות והאינטרסים האפלים של אילו אליטות עלומות. אלו לא זקוקים גם להנמקה הגיונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזלזול שלך אינו במקום. כיוון שאנו מבינים רק כוח, אני אחזור על בקשתי לקצה קצהו של רמז לאיום דיפלומטי על ישראל בנושא זה. רק סנקציה או איום בסנקציה יכולים להיחשב ל''אילוץ דיפלומטי'' על ישראל. ה''תופעות הקודמות'' הן מאוד נוכחיות ונרחבות יותר מתופעת המחמד שלך. יש הגירת עבודה בלתי-מאושרת לארץ, מרחבי העולם השלישי, כל הזמן. מאוד נחמד לעסוק בפליטים מסכנים, כאשר המסה העיקרית הם פועלי כפיים ועובדי סיעוד המועסקים באופן בלתי חוקי על ידי בני האליטה בארץ, תוך העלמת עין ממשלתית. זה אינו ''אינטרס אפל'', אלא אינטרס כלכלי אגואיסטי פשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רק סנקציה או איום בסנקציה יכולים להיחשב ל"אילוץ דיפלומטי" על ישראל." כאן היינו יכולים לסיים את הדיון על חוסר הסכמה בתחום הסמנטי. כזכור בתגובה 576676 אני ציינתי אילוץ שהוא בתחום החוק. אבל מאחר שאתה מתעקש על התיאוריה הכלכלית אני ארחיב: לפחות בפני הבוחרים הפוטנציאלים ראש הממשלה מכריז על איום, ושר הפנים מבטיח גירוש עוצמתי. עכשיו נגיד שביטול נוהל גדרה-חדרה*1 נובע מלחץ ציבורי. בנוגע לנוהל החזרה חמה*, בג"ץ נדרש לחוות דעתו של האו"ם*. בעוד הצעת החוק* שאמורה לתת גושפנקא להחמרת העונש על הסתננות, לא עברה, אלי ישי מחלק כרטיסי טיסה* למתנדבים, מחפש סידור באפריקה*, ובנתיים, כאמור הם מקבלים ממשרדו אשרות שהייה זמניות. עכשיו אני הייתי אומרת שהם רוצים (לא רק מעמידים פנים שהם רוצים) לעשות דבר אחד, ונאלצים בגלל החוק והאמנה וכל מה שנלווה להם לעשות דבר אחר. זה הביסוס שלי. אלו בדלי. על אילו בדלים אתה מבסס את ההשערה שלך הכוללת אליטות אפלות וחישובים כלכליים? 1 מכאן הכוכביות מציינות את הקישורים שאצרף בהמשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שאין חוק ואין דין בארץ. טענתי שלא הבאת דוגמה לאילוץ דיפלומטי על ישראל. כך היה וכך נשאר. שום אליטות ''אפלות'' אלא פשוט אגואיסטיות. הזכרתי את אזרחי החוץ הרבים שעובדים בארץ ללא אישור, וללא מניעה אמתית. העיסוק ב''פליטים אריתראים'' הוא בדל. המאסה הם מהגרי עבודה משאר העולם, המתקבלים כאן משלווה מדי שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אבל כתבת על ישראל כפורעת חוק בינלאומי ומתעלמת מתקנות מבית, ופתאום זה נראה לך מובן מאליו שהיא מצייתת לחוק בינלאומי (שאינו מעוגן באמת בספר החוקים הישראלי). ניחא. עדיין לא הוכחת שהקימו יחידה מיוחדת במשרד הפנים שנטלה סמכויות מהאו''ם, ושמחולקות אשרות מיוחדות לאנשים שלא יכולים להיות מגורשים בגלל משבר הומנטירי, וכל זה עבור האינטרסים האנוכיים של חקלאים, קבלנים, נותני שירותים וחאפרים. אני מאחלת לך אגב שלא תהפוך לאליטה אגואיסטית, קרי קשיש נכה הנזקק לליווי צמוד ואינו יכול להרשות לעצמו שירותי סיעוד מידיהם של אזרחי ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף.. את מסתובבת במעגלים, במקום לתת לי דוגמה ל"אילוץ דיפלומטי" על ישראל. זה מתסכל מאוד, כי זה מסוג הדברים שקל מאוד לשלוף. למשל, בנושא הסחר בנשים היתה ביקורת מפורשת של משרד החוץ האמריקאי על ישראל. זה לחץ. קטן וחלש, אבל לחץ. בנושא קבלת מגורשי 48' - יש לחץ. ובנושא הגירת העבודה הנה? לי לא זכור דבר. אני מאחלת לך שלא תפרי את חוקי ההעסקה בישראל, ושתימנעי מהעסקה מתחת לשכר מינימום, ללא ביטוח בריאות וביטוח תאונות. הערת השוליים שלך מפגינה עד כמה את משתייכת לאותה "אליטה" שנהנית ממהגרי העבודה: מקבל השירותים המוזלים מטריד אותך יותר ממכלול הנפגעים, שצריכים לשלם בפגיעה בשכרם אל מול התחרות של המועסקים בניגוד לחוק, או כולנו, אשר מממנים את ביטוח הבריאות של המועסקים (ושהזקן שלנו חוסך מעצמו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, אין הוכחה לאילוץ דיפלומטי מלבד זה שהממשלה הנוכחית נאלצת נגד רצונה. היכן ההוכחה לכך שהפליטים זכו למעמדם בגלל אינטרסים כלכליים? את שוב אינך יוצרת הפרדה בין עובדים חוקיים ושאינם חוקיים (משום מה לא הבנתי עד אתה שאני מתכתבת עם אישה). אינך מודעת לכך שהעובדים בתחום הסיעוד מבוטחים על ידי מעסיקיהם, ושיש להם זכויות. הנסיון שלי עם עובדים מלווים סיעודיים ישראליים אינו חיובי, וזה מעבר להוצאות הכספיות (ש"אליטות" זעיר בורגניות אינן יכולות לעמוד בהן). אני מערערת על כך שקיימים מספיק עובדים סיעודיים ישראלים המסוגלים לתת שירות צמוד לכל הנזקקים לשירות זה. וזה מעבר למובן מאליו - שרבים אינם יכולים לממן את מלווים ישראלים, ושאת מתעקשת לקרוא להם למרות זאת "אליטות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אין הוכחה לאילוץ דיפלומטי מלבד זה שהממשלה הנוכחית נאלצת נגד רצונה'' זוהי הנחת המבוקש. באותה המידה זה מוכיח שהממשלה נענתה לרחשי הציבור, העיתונות, הפליטים והעמותות הפועלות למענם. עד עתה לא השתכנעתי שהאילוץ הדיפלומטי קיים במקום כלשהו מחוץ לדמיונך. אכן, עובדי סיעוד ישראלים פחות כנועים, דורשים את שכרם בזמן וכחוק, ולא חוששים להתלונן כי חרב הגירוש אינה מונחת על צווארם. המעסיקים של עובדי הסיעוד הם ''אליטה'' - ביחס לעובדי הסיעוד עצמם, וביחס למי שאין ביכולתם להעסיק משרת פרטי (ומטופלים בידי בנותיהם או בבתי אבות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נסה לחשבן את עלות השכר של עובד סיעודי למשרה של עשרים וארבע שעות ביממה. ב. הנשק העיקרי של זרים מועמדים לגרוש זה תביעה בבי''ד לעבודה, דבר שהופך אותם לחסיני גרוש עד לאחר בירור תביעתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לעניין השכר והתנאים, סיעוד טוב דורש אופי מסוים (סבלנות, אמפתיה), ויצא לי לשמוע לפעמים את הטענה שהפיליפיניות מצטיינות בזה יותר מהישראליות (ותיכף ישאלו אותי האם הפיליפינית הכי רשעה טובה יותר מהישראלית הכי סבלנית. אז נאמר, קשה לי לדמיין מספיק ישראליות סבלניות כמו המוני הפיליפיניות שרואים ברחובותינו ויודעים שיש בבתינו). זה כמובן חומר נפץ דיוני, הייחוס הזה של תכונות אופי לעם מסוים, אבל אני אישיר מבט בפומבי אל מה שאני רואה ברחוב: ההתנהלות של הפיליפיניות עם מטופל(ות)יהן ברחוב, והדרך שבה הן מדברות אליהם, מרשימות אותי כל פעם מחדש בסבלנות ובאמפתיה שלהן. זה רושם שטחי, כמובן, אבל הוא מגבה את מה שאני שומע ממי שמעורב בעניין יותר לעומק (גם זה אנקדוטלי, מודה). ברור שמישראלים (לא משנה מאיזה מגדר) לא נצפה לעבוד מסביב לשעון עם מטופל, אבל אפילו במשמרות אני חושש שהם יהיו טובים באותה מידה (בהכללה), וכסף לא יוכל לקנות את זה - אם כבר אז ההפך. (ומי שיאמר, בעיה של הזקנים והנכים, העסקת ישראלים היא לטובת הכלל ושיתפשרו על איכות הטיפול - לא אתווכח איתו. בעצם אולי כן, נראה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל רק עניין של שכר עבודה. הישראלים אינם יותר אמפטיים או פחות אמפטיים מעמים אחרים. אבל ישראלים לא מוכנים לעבוד מספר שנים תמורת שכר עלוב ותנאי מגורים עלובים כדי שהשכר לא יתבזבז על הוצאות מחיה. העובדים הזרים מוכנים כנראה משום שכאשר הם ממירים את השכר שלהם למטבע מקומי שלהם ושולחים לבני משפחתם (או חוסכים אותו למען עצמם). הכל מבוסס על כך ששער המטבע המקומי (במקום מושבם הקבוע) של העובדים נמוך ביחס לשקל. חוץ מזה, חלק מהם שנישאר בארץ זמן ממושך ומקים משפחה מקבל שירותים ממדינת ישראל שאינו מקבל בארץ הולדתם וזה לגביהם הוא שווה ערך לתוספת משכורת (על ידי מדינת ישראל). כאשר התחילו שירותי הסיעוד היה בהם אחוז גבוה מאוד של ישראלים (אני מעריך קרוב ל- 100 אחוז בשנות ה- 80 ), אבל השכר העלוב בפועל (שווה ערך לחצי עד 66 אחוז משכר מינימום) הבריח אותם ואז לא הייתה ברירה למדינה אלא להתיר יבוא עובדים זרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטלית: מעבר לכך שישראלים עובדים במשמרות, הרוב מבקשים גמישות באשר לזמני העבודה. בפועל זה יוצר תחלופה גבוהה שבבית אבות אינה מפריעה, אבל עם קשיש המצוי בביתו היא אינה מטיבה (במיוחד עם דעתו משובשת). בין אלו (רובן המכריע נשים) שמגלות יציבות יחסית, מגיעות בצורה קבועה ונוטלות מספר רב של משמרות, עשויה לעלות בעיה אחרת בצורת אינטריגות ושקרים, ואי מילוי הוראות הרופא (בגלל האמונה התמימה של המטפלת ש*היא* מבינה בפרמקולוגיה לא פחות מהרופא). אבל זה רק אנקדוטלית. ואני ממשיכה לערער על כך שיהיו מספיק ישראלים שיסכימו לעבוד בסיעוד על מנת לטפל בכל הקשישים הזקוקים לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם הרביעית (לי לא ברור הקושי לקלוט את מה שכתבתי כבר לפני מספר ימים): כל אותן פעולות שתיארת בתחום הדיפלומטי מתרחשות כאשר מדינה מפרה חוקים או הסכמות. ישראל לא הפרה את החוקים בנוגע לפליטים על עכשיו באופן שיגרור תגובה שכזו. לתיאוריה שלך בנוגע לסיבות מדוע הוקמה יחידה במשרד הפנים ולפליטים ניתנות אשרות זמניות, לא סיפקת שום בסיס, וניתן להניח שהיא מסתמכת על דמיונך ורחשי ליבך. בתי אבות עולים יותר ממלווה שאינו ישראלי, ואליהם פונים כאשר המטופל לא רק זקוק להשגחה אלא גם ליווי רפואי צמוד. הבורות שאת חושפת בנושא גורמת לי לאחל לך שוב שלא תרכשי יותר ידע ונסיון בנושא. "אליטה" מסתבר זהו מונח גמיש שיכול לכלול את כלל האוכלוסיה, ומשמש להבעת ארסיות, וחסימת הצורך להשתמש בהגיון ומחשבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי אלא לסכם, שמעולם לא הופעל על ישראל אילוץ חיצוני לאפשר את ההגירה הנרחבת לתחומה. לפיכך, ניתן להסיק שמה שישראל עושה בעניין זה נובע משיקולי פנים. בין אם אלה שיקולים כלכליים, חוקיים, או מוסריים. המונח ''אליטה'' אכן צר מלהכיל את השליש העשיר של תושבי הארץ, הנהנה מהגירת עובדי הכפיים. אבל האליטה (בלי מרכאות, ע''ע שר הביטחון, שר האוצר לשעבר, היועמ''ש) כלולה בשליש הזה, ונוטה להימנע מלפעול נגש האינטרסים שלה עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, הייתי צריכה להרחיב: לתיאוריה שלך בנוגע לסיבות מדוע הוקמה יחידה במשרד הפנים ולפליטים ניתנות אשרות זמניות, לא סיפקת שום בסיס, וניתן להניח שהיא מסתמכת על דמיונך ורחשי ליבך, הטינה שאת רוחשת לזעיר בורגנים והחיבור המופרך שאת יוצרת ביניהם ובין מוקדי הכוח. חוק בינלאומי הוא אילוץ חיצוני. בקריאה לשלישון העליון "אליטה" לא הוכחת שום שיקול פנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לנוהל גדרה-חדרה בג"ץ נדרש לחוות דעתו של האו"ם הצעת החוק ההיא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי ישי מחלק כרטיסי טיסה מחפש סידור באפריקה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |