בתשובה לשוקי שמאל, 26/07/11 12:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דווקא יש הצעה לחיזוק הבנייה בשטחים: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך, ובניגוד לדוגמאות מהדיון לרציונליות של של איזי, עפרונית, ונועה כשהם שוקלים עניינים שבהם יש להם אינטרס אישי, שימי לב כיצד שוקי מגבש עמדה בעניין ציבורי: "המדינה אינה אמורה להיות "אמא" של אף אחד ואינה בהכרח מחוייבת לדאוג לצרכיו של שום פרט ספציפי. ... אף אחד לא מצפה מהבנק שלו או מקרן הפנסיה שלו לכסות את המינוס שלו בבנק ולעומת זאת רבים וטובים מצפים שה"מדינה" תדאג להם לקורת גג מרווחת ודוקא במקום הנראה להם. זוהי עוד אחת מן הרעות החולות של שיח הזכויות המקובל היום." יפה. הקורא צריך להיות בטוח עכשיו ששוקי שייך למחנה השו"חיסטי ומתנגד למחאת המאהל. אבל... "מצד שני, לי עצמי אין ברירה אלא לצפות על מחאת הדיור באהדה ובאיחולי הצלחה. אי אפשר לי שלא להזדהות עם מפגינים החושפים ברבים את ערוותו של שלטון הביליב (ביבי-ליברמן-ברק)." כלומר שוקי מעדיף מסיבות אמוציונלית שהמדינה תאמץ מדיניות לא ראויה לדעתו, ובלבד שפוליטיקאים שהוא לא מסמפט, "הביליב", יפסידו פנים. ___ שוקי, תגובה זו היא המשך לתגובה 576536 לא ניסיתי כאן לתקוף את התגובה שלך, אלא להשתמש בתגובתך כדוגמה לרעיון של תגובה 576536 לכן לא הגבתי ישירות לתגובה שלך. אבל כמובן אתה מוזמן להגיב אם אתה רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי עדיף שתענה לשוקי ישירות על טענותיו. ממילא הוא לא מייצג בעיניי את כלל התומכים במחאה. ואגב, אני שייכת למין הנשי :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פניתי אלייך (ובלשון נקבה) ולא לשוקי כפי שלא פניתי לאיזי לעפרונית ולנועה כשהשתמשתי בתגובותיהם. ההערה בסוף מיועדת לשוקי, מפני שחששתי שיעלב שלא פניתי אליו ישירות כאילו הוא אובייקט ולא משתתף בשיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, לא ראיתי שההערה למטה כוונה לשוקי. בכל אופן כבר הגבתי לעצם תגובתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר הבנתי. השמחה לאיד שלי אכן אמוציונלית, אלא שהיא נובעת מסיבה רציונלית לחלוטין לדעתי. אני "מחפש" סתירות פנימיות בין האידיאולוגיה הרשמית של המנהיג (אצל ביבי זו כלכלת השו"ח וההפרטה) לבין המדיניות בפועל המוכתבת ע"י מבנה האלקטורט של המנהיג (בין היתר). ביבי נושא דברו הרשמי של הליברלזים מבית מדרשו של מילטון פרידמן מוצא עצמו בפועל מפעיל "סוציאליזם" רחמנא לצלן בלחצם של מצביעיו מרובי הילדים והמצב הביטחוני המעורער של מדינת ישראל. הצלחה אחת כבר צריך לרשום לזכות המפגינים. הם הצליחו לחשוף את הפער הדיסוננסי בתוך נפשו של רוה"מ: אביר התחרות החפשית מסבסד לסטודנטים את הנסיעה באוטובוס מפחדם של 5-6 מנדטים. ומנדטים אלו מכריעים אצלו בקלות את הצורך הבטחוני והלאומי ביישוב שטחי יהודה ושומרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפחדם של 5-6 המנדטים, אליהם הליכוד יתכווץ בבחירות הבאות, בקצב הזה. דיור זו לא בעיה שנעלמת מהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי היכן אתה רואה בעיה. אתה חושב שרוה"מ צריך להיות אידאולוג נוקשה ולא אידאולוג פרגמטי? נדמה לי ששיטות דמוקרטית מודרניות בנויות כדי לרסן אידאולוגים נוקשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי עוד יותר קיצונית משלך. אני סבור שאידאולוגים נוקשים (ולא חשוב מהי האידיאולוגיה שלהם) מסוכנים לשולחיהם. האידאל הדמוקרטי (ולא רק) לדעתי הוא בהחלט מנהיגים פרגמטיים הנאמנים לגרעין אידיאולוגי מצומצם מאד ומוגדר היטב. הנקודה היא שבנימין נתניהו מתוקף האידיאולוגיה שלו היה אמור להוביל את מחנה המוחים ולשמש להם לפה. המוחים דהיום שייכים בין ביודעין ובין שלא ביודעין למחנה הימני-אידיאולוגי שחסידיו האמריקאים הטיבו לתמצתו בביטוי ''מדינה ענייה, אזרחים עשירים''. והנה בתוקף המציאות החברתית נתניהו מוצא עצמו מוציא לפועל את מדיניות בולשביקית-סטאליניסטית של העברת משאבים ממעמד הביניים לטובת המעמדות המועדפים (מתנחלים וחרדים). במדיניות ההעברות הנ''ל אין חוסר לגיטימיות בפני עצמה, הפגם שאני מוצא הוא הסתירה שבינה לבין המדיניות הליברלית-שו''ח לכאורה שנתניהו מתימר לדבר בשמה. כאשר אני נתקל בסתירות כאלו (ע''ע הפייגל'ה הנבזה הזה ממרכז הליכוד המכנה את המוחים בכינוי ''אנרכיסטים'' רחמנא לצלן), יש לי את הבחירה בין קריאה חוצבת להבות למלוק את צוארם של הפייגלעך הללו, לבין כמה שורות המנסות להציג את האידיאולוגים הללו בקלונם (בחרתי בשנייה). לדעתי, הסתירות האידיאולוגיות הפנימיות הללו, צופנות בחובן את הגרעין לחורבנן של חברות ומשטרים. רבים סבורים שהמשטרים הסוציאליסטיים ברחבי העולם קרסו בגלל כשלונם הכלכלי או לחילופין עוולותיהם ופגיעותיהם בזכוות האזרח. דעתי היא שהמשטרים הללו קרסו מתוקף הסתירה התהומית שבן האידיאולוגיה הרשמית דה יורה לבין פני המציאות דה פקטו. בשלב בלתי מורגש כלשהו, החברות הללו עברו מטאמורפוזה תת-קרקעית שבסיומה הן יצאו כחברות בן שום פרט לא האמין באידיאולוגיה הרשמית-קולקטיבית שלהן. מרגע זה ואילך נפילתן הפכה רק לשאלה של זמן והזדמנות. לתפיסה זו, יש לדעתי השלכה מרחיקה לכת לגבי עוד אידיאולוגיה קרובה לנו עוד יותר שהיא עצמה חוטר מגזען של האידיאולוגיות שהזכרתי למעלה. אם אפשר להוסיף עוד משהו בנוגע לתנועת המחאה, דומני שנתניהו מתחיל לקבל את קווי המתאר של הגנרל הנפוליוני, המרשל ניי, שעליו נאמר ששכל אין לו אבל יש לו הרבה מאד מזל. נדמה לי שבעוד כמה ימים, לנוכח ההתפתחויות הכלכליות בגבעת הקפיטול, תנועת המחאה כעשן תחלוף והמוחים לא רק שלא יוכלו לקנות קוטג'ים דו-מפלסיים. הם יתקשו לרכוש גם את הקוטג'ים העשויים מחלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאבק רק מתגבר! אפילו תשובה ודנקנר תומכים בו <גיחוך> (לא קישרתי למכתב המלא בווי-נט, עם כמעט 1000 תגובות לועגות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע שאתה מתאר את נפילת המשטרים הקומוניסטים במונחים של דיאלקטיקה מרקסיסטית: "הסתירות האידיאולוגיות הפנימיות הללו, צופנות בחובן את הגרעין לחורבנן של חברות ומשטרים". חוץ מזה, אני מסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסבתא של הסבתא שלו קראו ציפורה. זו לא סיבה להעליב קהילה שלמה של הומואים ולרמוז כאילו הם קשורים אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אבל אם אצליח לגרום לאחד ממצביעיו הפוטנציאליים לבלבל בינו לבין הח"כ הנחמד והאינטלגנטי ממרץ, הדבר יגרום לי הנאה כלשהי. האיש הזה פשוט מוציא אותי מכליי: הוא התפרסם בגלל הפרת החוקים אותם חוקקו חה"כ, לא שילם על כך שום מחיר, רוצה בעצמו להיבחר כח"כ (מעניין איך הוא "יסביר" מדוע אני צריך להשמע לחוקים אותם הוא יחוקק) וכעת מעז לכנות חבורה עליזה שהעזה להקים אוהלים על מדשאות ציבוריות "אנרכיסטים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לביבי הרבה שכל ולאו דווקא מזל. צריך להחמיא לו. ביבי עשה בשבוע האחרון תרגיל פוליטי מבריק: הוא ניצל את המחאה הציבורית (והפחד של שותפיו לקואליציה מפני נפילת הממשלה) כדי להעביר מהר רפורמה של שיחרור קרקעות שעליהן הוא עובד כבר שנתיים. הרפורמות הללו הללו נכללות (בעיקרן) כחלק ממיתווה התוכניות השלטוניות של 100 ימי הממשלה הראשונים (מיתווה 100 הימים) שהוא יזם מייד עם הקמת ממשלתו. הרפורמות של שיחרור קרקעות לבניה ניתקעו משום שיש להן מתנגדים רבים. עכשיו נראה שביבי הצליח להעביר אותן במחיר נמוך של כמליארד שקלים (?) להשקטת המחאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם בגלובס התפרסמה כבר לפני כמעט שנה כתבה שהראתה את הקשר בין ההקפאה לבין עליית מחירי הדיור ואראל סג"ל כבר התנבא באותה תקופה על כך שההבאה הסיטונית של מחפשי עבודה מאפריקה לתל אביב גם תעלה את מחירי הדיור (במהדורה המודפסת, אין לינק). בקיצור - ההקפאה צמצמה את ההיצע, העובדים הזרים הגדילו את הביקוש - מה הפלא שהמחירים מאמירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבאת עובדים זרים אולי העלתה את המחירים, אבל גם הרחיבה את ההיצע - מתחה עד מאוד את הפירושים השונים שניתן לתת למושג ''דירה''. מי שעבר בכרם התימנים או בפלורנטין וראה זוג עיניים מציץ מאיזה חור תת-קרקעי עם צוהר מסורג, יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, גם אני לא. אבל זה קיים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |