|
||||
|
||||
קדימה, שיתחילו. אבל המוחים רוצים פתרון למצוקה שלהם עכשיו. רוב המוחים הם צעירים שנמצאים בשלב בחיים שבו יש ענין בעבודה ובתחבורה, אבל פחות צורך בחנוך ובריאות. למען האמת, אני לא מכיר כמעט אף אחד (מתחת גיל שבעים, לפחות) שיבחר מקום מגורים לפי השאלה מה רמתו של בית החולים הקרוב. לאיכות החנוך יש השפעה מסוימת, אבל גם היא לא חזקה במיוחד. עבודה היא, לכאורה, מה שיכול למשוך אנשים - אבל גם זה לא בטוח. אם היו מציעים לך עבודה טובה בחצור הגלילית, למשל - האם היה קל לך להתנתק מכל מה שקושר אותך לעיר הגדולה ולעקור לשם? |
|
||||
|
||||
רוצים, זה יפה. אבל אלמלי היו מוחים, המצוקה הזו לא היתה נפתרת גם עוד 6 שנים. ולו בגלל שממשלתנו הנוכחית מתחילה לטפל בדברים רק כשהם על סף פירוק. ________________ והיא לא היחידה. הנה לירון יש את אותה גישה. |
|
||||
|
||||
ייתכן שאת צודקת לגבי ממשלתנו הנוכחית, אבל צריך שוב להזכיר שממשלתנו הקודמת התחילה לטפל במשבר הדיור לפני שהדברים היו על סף פירוק, ובמכוון מתוך החלטה ברורה הביאה אותם לשם: הלינק הבא מ-2008. |
|
||||
|
||||
ובכשרון אדיר, המקובל במקומותינו, הם אכן צמצמו, אבל לא שיפרו את התחבורה ויצרו מקומות עבודה. |
|
||||
|
||||
בדיוק. וכפי שאפשר לראות מאותה כתבה, הכתובת הייתה על הקיר. (מי יתנני רכבת מהירה, אבל ממש, לב''ש. אילולא שהמרחק למקום עבודתי מירוחם הוא גדול מדי, לפני שנים הייתי עובר לשם). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |