|
||||
|
||||
אני מקפיד על הנוהל הזה כבר למעלה מעשור ושרדתי כמה וכמה גלי פיטורים, החל מהצונאמי של 2000-2001 וכלה במשבר של 2009. הדבר שבאמת מצער אותי זה חוסר הנכונות של הקולגות שלי להעמיד את המעביד במקום ולהבהיר לו שיש להם (גם) חיים פרטיים. אם כולם היו נוהגים כמוני היה לי (ולהם) הרבה יותר קל. |
|
||||
|
||||
יפה לך. אחד ממכרי1 בפרוץ המשבר האחרון, פיטר דבר ראשון את זה שמתעקש לצאת מוקדם, ומיד אחריו את זאת שמבוגרת בכמה שנים מכל החבר'ה וטוב לה בעמדתה ואינה מחפשת להתקדם2. 1 זה. תגובה 564968 2 הנימוק: "עשר שנים היא בחברה עושה את אותו דבר ולא קידמו אותה". |
|
||||
|
||||
הוא לא ממש נחמד, המכר הזה שלך. |
|
||||
|
||||
לא. אבל אשתו כן. |
|
||||
|
||||
לא כולם עובדים שעות נוספות (או יותר מ-9 שעות) כי הם "חייבים", או כי הם רוצים לעשות רושם על המעסיק שלהם ולשרוד את גל הפיטורים הבא. לפעמים העבודה היא פשוט מהנה/מעניינת/מאתגרת ואז, על פניו, אין סיבה שלא תעבוד יותר. |
|
||||
|
||||
אני הייתי מגדיר את זה אחרת: העבודה היא פשוט יותר מהנה מלרחוץ את הילדים, יותר מעניינת מלקרוא להם סיפור או לשחק איתם בלגו ויותר מאתגרת מלהכין להם ארוחת ערב. למרות שהעבודה שלי היא בסך הכל מהנה, מעניינת ומאתגרת, אני מעדיף עוד שעה עם המשפחה מאשר עוד שעה בעבודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |