בתשובה לדב אנשלוביץ, 05/07/11 19:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי אתה מודאג לחינם. טענתי שהמשך הסיכסוך בצורתו הנוכחית הוא לרעת הפלשתינים. זו טענה לא מקובלת בתיקשורת, אבל בדקתי מספרים לגבי דמוגרפיה וכלכלה וכך זה נראה לי. מעמד ישראל "בעיני העולם" הוא לדעתי מעמד שיש בו הרבה רעש ומעט תוכן ממשי. לפי הערכתי אם הסיכסוך ימשך ללא פתרון נניח 50 שנה, הרי בעוד 50 שנה בשטחים תשאר אוכלוסיה בגודל קטן יחסי שאין לו שום השפעה מדינית על עתיד האיזור. לפי המגמות הדמוגרפיות (בהנחה שהסכסוך נימשך) אני מעריך שעוד 50 שנה מספר התושבים בשטחים יהיה לא יותר מ- 25 האוכלוסיה של ישראל. כמו כן ישראל תהיה עשירה פי 20 לפחות מהישויות בשטחים. בשלב כזה הישויות בשטחים יאבדו את מעט הכוח המדיני שיש להם כעת. הסיכוי היחיד של הפלשתינים לעתיד מדיני טוב יותר הוא לחתום מייד על הסכם שלום עם הימין בישראל, דהיינו להפוך בפועל למדינת חסות. במקרה כזה הם יוכלו לשנות את התהליכים הדמוגרפיים והכלכליים לטובתם, הם יוכלו לחדש את הסיכסוך לאחר שישיפרו את מעמדם. כרגע המשך הסיכסוך הוא לרעתם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שכשכתבתי את תגובתי לא חשבתי על השאלה אם אני מודאג או איני מודאג, ולכן הרגעתך אותי אינה שייכת לעניין. רע וטוב הם עניינים סובייקטביים. אם, למשל, מישהו תורם את כל הונו לאיזו כת או לעניים או לעמותה או אני לא יודע מה, אתה יכול לומר שזה לרעתו כי הפסיד את כל הונו. אבל זה מה שהוא רוצה, כי הוא חושב שזה טוב לו, ובשאלות כאלה אין הכרעה. לכך התכוונתי כשדברתי על המטרה אליה שואפים שכנינו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |