|
ישעיהו לייבוביץ אכן הזהיר מפני מה שאתה מתאר, אלא שנראה שהדברים הללו לא קרו. צריך להפריד בין התאולוגיה והאידיאולוגיה ההיהודית-דתית לבין המהלך הפוליטי שהיה מי שתאר אותו כהשתלטות של משגיחי הכשרות מקרון המסעדה על קטר הרכבת הדוהרת ושכרון הכח התוקף אותם. אני לא מבחין שההתנהגות הפוליטית של הציבור האמוני בישראל מאז 67 מחלחלת לתוך הפסיקה ההלכתית הכוללת ומערערת את עמודי היסוד האתיים של ההלכה היהודית. איני מבחין שהציבור הדתי בכללו הוא היום פחות אנושי או נורמטיבי מאשר לפני 67. שים לב שחלק גדול מקרב אותם פריצים קוזקיים הפורצים לתקשורת, חדשות לבקרים סמוכים ומקורבים בדרך ישירה או עקיפה לעטיני הממסד החילוני הכללי של מדינת ישראל הזן ומפרנס אותם. (כמו למשל הרב האנטישמי ליאור המלמד בישיבת הסדר ובהכללה כל היישוב היהודי בחברון שאלמלא הזרמת הכספים וההגנה של מדינת ישראל לא היה מסוגל להתקיים אפילו רגע אחד). נראה שגידולי הפרא הזדוניים הללו מקרב המחנה האמוני, שורש צמיחתם הוא בקרקע המשותפת להם ולכלל הציבור החילוני במדינת ישראל ולאו דוקא משורשי המסורת וההלכה היהודיים. במקביל לזוועתונים הללו, מתנהל חלק גדול מן היהדות הרבנית בשבילים שהם ליברליים ופתוחים הרבה יותר מאשר אי פעם בעבר.
|
|