בתשובה לאריק, 05/07/11 15:21
אה, הקוגיטו 574684
האייל האלמוני • בתשובה לאריק יום ג', 5/7/2011, 15:25
שהכרה מחלישה אותנו.
מפחיתה את צדקתנו.
שאנחנו כל הזמן הולכים, בדעת הקהל שלנו, לקראתם, אבל העמדה שלהם לא השתנתה במילימטר.

שניים אוחזים בטלית, זה אומר כולה שלי, זה אומר כולה שלי - יחלוקו.
זה אומר כולה שלי, זה אומר חציה שלי, זה יקבל שלושת רבעי, זה יקבל רבע.
זה אומר כולה שלי, זה אומר, "אתה צודק, ואנחנו גם צריכים להכיר בסבל שלכם בנכבה", מה ישאר לחלוק?

ההכרה היא נשק.
היא משהו לסחור בו.
למה לתת בחינם?
אה, הקוגיטו 574687
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/7/2011, 15:42
אתה בוחר במה להכיר לפי כמה זה כדאי לך בלי קשר לכמה הוא אמיתי?!
אה, הקוגיטו 574688
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/7/2011, 15:51
במשא ומתן? בהחלט.
ניהלת פעם משא ומתן?
אה, הקוגיטו 574691
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/7/2011, 16:15
יש לך דוגמאות (למשהו שלא הכרת בו, במשא ומתן, למרות שידעת שהוא אמת, וכמה זה עזר לך)?

מן הסתם, כן.
אה, הקוגיטו 574707
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/7/2011, 17:25
כמובן.
הנה מקרה: ניסיתי לעבור נתיב. לא טרחתי לאותת. רכב פגע בי. למרבה המזל זה היה במהירות אפס, ולכן לא נגרם נזק לאיש.
לא אמרתי "זו אשמתי! זו אשמתי!".
נחש איך זה תרם לי?

ובמשא ומתן לשכר עבודה, גם אם אין לי באותו הזמן הכנסות, אני לא אומר "בעצם אני אעבוד בכל שכר, כי כל מה שתשלמו לי יהיה פי כמה אלפים ממה שאני מכניס כרגע".
אה, הקוגיטו 574710
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/7/2011, 17:52
אהה.. אתה מציע לשקר? גם אם נתעלם מהבעיה האתית הקלה, אתה באמת חושב שאין הבדל טקטי בין שקר של אדם יחיד (או קבוצה קטנה ומתואמת) ליכולת של 7 מליון בני אדם שלא מצליחים להסכים על יום חופש לגבש שקר מתואם בלי שאף אחד אחר יעלה על זה?

כששואלים אותך, "איפה אתה עובד כרגע", אתה ממציא מקום עבודה?
אה, הקוגיטו 574711
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/7/2011, 18:00
אומר שאני פרילנסר.

ויש הבדל בין לשקר, לבין לתת תחמושת לצד השני.
אה, הקוגיטו 574715
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/7/2011, 18:11
גם אם אתה לא באמת פרילנסר? אם היתי מראיין אותך, והייתי מספר לי שאתה פרילנסר, והייתי מבקש ממך שם של לקוח, ואחרי הראיון הייתי מתקשר אליו (לקבל חוות דעת), והייתי מגיע לטלפון של אחותך, לא רק שלא הייתי מעסיק אותך, אלא הייתי דואג שכל מי שאני מכיר לא יעסיק אותך, כולל חברת כח האדם שהפנת אותך.

בוודאי שיש הבדל: אתה הרי מציע לשקר על מנת להמנע מ"לתת תחמושת לצד השני". השאלה היא אם הבחירה בשקר היא אפשרית, כדאית ואתית.
אה, הקוגיטו 574718
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/7/2011, 18:19
א. אכן פרילנסר גם באמת.
ב. אם הייתי נותן טלפון לא של אחותי, אלא של חבר מהתחום, לא היית מבחין.
ג. זה לא לשקר, זה לא לנפנף באמיתות הצד השני. למה, בדיוק, שנכיר בכאבו של הצד השני, כשהכאב הזה מתרגם לדרישות פוליטיות, בעוד הצד השני לא מכיר בלגיטימיות קיומנו כאן?
אה, הקוגיטו 574722
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/7/2011, 18:31
א. טוב, אז זה לא שקר, ולא שייך לדיון.

ב. אולי כן, אולי לא. זה סיכון די גדול וממש מטופש. כשאתה עושה את זה על חשבונך המחיר שאני משלם הוא נמוך (אתה מוריד את האמינות של כל המרואיינים, ומאלץ אותי כמראיין לבדוק כל פרט, וכמרואיין לבדוק שיש לי ראייה לכל פרט, אבל למזלי מעטים נוהגים כמוך, והם לא עוסקים בתחום שלי, בו ממש קל לזהות שקרנים) כשאתה עושה את זה כמדינה, הסיכון הוא על כולנו.

ג. גם הכרה בגיאומטריה מתרגמת לדרישות פוליטיות (הרי אם אפשר היה לחלק את שטח המדינה לשני חלקים רציפים בעלי שטח גדול מהמדינה לא הייתה בעיה), אז אתה מציע לא להכיר בגיאומטריה עד ש... עד מתי בעצם?

ד. אתה חושב ש"לגיטימיות קיומנו כאן" היא אמת? למה אתה צריך שהצד השני יכיר בה?
אה, הקוגיטו 574724
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/7/2011, 18:38
ב. אתה באמת מראיין אנשים?
הבה נאמר שמעולם לא ביקשו ממני טלפונים על מנת לשאול מעסיקים או לקוחות. אבל הנה מה שאלו אותי:
מראיינת: "לו הייתי מדברת עם הבוס הקודם שלך, מה הוא היה אומר?"
אני: "אני אתן לך את הטלפון שלו, תוכלי לשאול אותו".
מראיינת: "לא. לא. אני שואלת אותך מה הוא היה אומר!"
היא לא ביקשה את הטלפון. ולא התקשרה, כמובן. כל מה שעניין אותה היה לדעת איך אני מעריך את עצמי. איך זה תורם במשהו למידת המקצועיות שלי?
למאבחנת פתרונים.
להערכתי, יש הרבה יותר כמוה, ופחות כמוך.

לגבי הלנהוג כמדינה - להיפך. מדינה שתנהג כפי שאתה מציע, מסכנת את כולנו.

ד. אם אתה לא רוצה לנצח לחיות על החרב, כדאי מאוד שתביא את הצד השני להכיר בזה.
אגב, הפלשתינים סבורים שקיומם כאן הוא לגיטימי. למה אנחנו צריכים להכיר בהם, לשיטתך? הם גם סבורים שסבלם בנכבה אמיתי וכנה. אז למה חשוב להם שאנחנו נכיר בזה?
אה, הקוגיטו 574733
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/7/2011, 18:59
ב. בתפקיד הקודם שלי ראיינתי אנשים. בכל ראיון שעשיתי או עברתי היה צריך שני מעסיקים אחרונים ומספרי טלפון. לפעמים, לא בראיון הראשון או השני, אבל אף פעם לא קיבלתי הצעה בלי זה מצד שני, פילטרתי כמה מרואיינים שבראיון גיליתי שהם ניפחו את קורות חייהם. מה שכן, אפשר (ונהוג) להגיד שהמעסיק הנוכחי שלך לא יודע עדיין שאתה מחפש (ואז לתת שלוש מעסיקים אחורה, כשאת הנוכחי יבדקו רק בשלב חתימת החוזה). מה הסיכון למדינה אם היא תכיר בחוקי הגיאומטריה? האמנם מדינות שהכירו בחוקי הגיאומטריה חדלו להתקיים?

ד. לדעתי... אז לחשוף את הקלפים? לדעתי כל המשחק הזה של "אנחנו לא נכיר ב... עד שאתם לא תכירו ב..." ואם, חס וחלילה אנחנו נכיר ב... אז יקרה אסון נורא הוא מטופש לחלוטין. נכון ששני הצדדים משחקים בו, אבל שניהם מפסידים כי זה לא משחק סכום אפס. מה זה משנה מי מכיר במה, זה סתם תירוצים (של שני הצדדים) על מנת להמנע מהפסקת הסכסוך. כל מי שרוצה להמשיך לחיות על החרב ימשיך להתווכח על המישור הסמלי. לדעתי, המישור הסימלי הוא חסר חשיבות. גם אם מחר "נכיר" שכואב להם, זה לא ישנה בכלום, ואם זה התירוץ שלהם להמנע ממשא ומתן על המהות עצמה, אז האינטרס שלנו הוא להכיר בזה עכשיו. ועל אחת כמה וכמה, אם מה שמבקשים מאיתנו להכיר בו הוא האמת.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות